משרד החוץ האמריקני עדכן לאחרונה את הגדרתו ל"אנטישמיות", כך שתכלול "השוואה בין המדיניות הישראלית הנוכחית לבין הנאצים" – תגובת נגד לתנועת ה-BDS הקוראת להחרים את ישראל. זהו צעד מבורך, כותב מארק טיסן, בעל טור בוושינגטון פוסט.
מנהל מוזאון אושוויץ, פיוטר צ'יבינסקי, אמר ל-טיסן לפני ימים אחדים, כי אין הבדל בין שנאת ישראל לבין שנאת היהודים. "זהו אותו סיפור ישן במילים חדשות. אם אתה מדבר עם מישהו שמגן על אידיאולוגיות אנטי-ישראליות, אחרי זמן מה תגלה שזה אותו סיפור ישן של האשמת היהודים בכל דבר רע בעולם. מעולם לא ראיתי תיאוריה ישראלית שאיננה אנטישמית".
טיסן ודניאל פלטקה שאלו את צ'יבינסקי על קריאותיהן של חברות הקונגרס הדמוקרטיות אילהן עומר ורשידה טאלב להחרים את ישראל כמו את גרמניה הנאצית. "אני לא מבין מדוע מותר לאנשים להשוות את ישראל לגרמניה הנאצית", השיב צ'יבינסקי. זה פשוט עלבון לקורבנות ולניצולים, זה עלבון למדינה ולחברה. היו זמנים בהם אם מישהו היה אומר דבר כזה, זה היה הסוף של הקריירה הפוליטית שלו. כעת זה עניין של אולי צרות במשך יומיים. וזה נורא, משום שזה אומר שלא צריך לשאת באחריות למילים". על תנועת ה-BDS אומר צ'יבינסקי: "אני לא מבין למה יש פוליטיקאים שמרגישים כזה צורך עמוק להתמקד במדינה האחת הזאת [ישראל]. תסתכלו על האו"ם: כמה החלטות הוא קיבל בנוגע לישראל וכמה בנוגע למשל לסודן?".
בעיית האנטישמיות גוברת ברחבי העולם, מציין טיסן. סקר של CNN מצא לאחרונה, כי למעלה מרבע מהאירופים חושבים שליהודים יש יותר מדי השפעה בעסקים ובפיננסים, וחמישית אומרים זאת על מגזרי התקשורת והפוליטיקה. מספר התקריות האנטישמיות נמצא בעלייה: 74% בצרפת, 60% בגרמניה, מעשי טבח בבתי כנסת בארה"ב.
ברור שלעליית הימין הקיצוני יש תפקיד, אבל קורבנות רבים אומרים שהימין אחראי רק לחלק מהתקריות האנטישמיות. סקר בין יהודי אירופה בדצמבר שעבר שאל מי אחראי להטרדות האנטישמיות שהיו מנת חלקם. רק 13% אמרו שהיו אלה אנשי ימין קיצוני; 30% הצביעו על מוסלמים קיצונים, ו-21% - על השמאל הקיצוני.
האנטישמיות היא בעיה גוברת בשמאל, וזה ברור. שלושה חברי פרלמנט התפטרו מסיעת הלייבור וטענו שמנהיג המפלגה, ג'רמי קורבין, הוא "אנטישמי ממסדי". צ'יבינסקי אומר שאינו מופתע, ומזכיר שהנאצים היו
מפלגת פועלים שהשתמשו גם בשפה שמאלנית.
בין אם מדובר בשמאל ובין אם מדובר בימין, על כולנו מוטלת החובה להילחם באנטישמיות ובצורה אחרות של גזענות ושנאת זרים – קובע טיסן. הוא שאל את צ'יבינסקי האם כדאי שפוליטיקאים בעלי גישה אנטישמית יבקרו באושוויץ. "אנשים צריכים לבוא לכאן לא רק כדי לבכות על הקורבנות, אלא גם כדי להבין מהי אחריותם כיום", הוא משיב. "כמעט כולנו עומדים מן הצד כיום, והעולם שלנו חופשי. יש לנו חופש פעולה, ואנחנו עדיין לא עושים דבר כדי לסייע לאלו הזקוקים מאוד לעזרתנו".