האם לנשיא
דונלד טראמפ יש סמכות להורות לחברות אמריקניות להפסיק לפעול בסין, כפי שטען בסוף השבוע (שבת, 24.8.19)? והאם הן בכלל יכולות לעשות זאת? בטווח הקצר, משיב ניו-יורק טיימס, התשובה היא שלילית. אך מלחמת הסחר המסלימה בין שתי המדינות יכולות לשנות זאת בטווח הארוך.
טראמפ הכריז, כי יש לו סמכות מכוח חוק "סמכויות החרום הכלכליות" משנת 1977 ואף הודיע: "סוף פסוק!". בחינה מעמיקה יותר מעלה, לדברי הטיימס, כי לנשיא יש סמכות לאיים בצעדים נגד חברות הפועלות בסין, אך לצוות עליהן לעזוב – כלל לא ברור האם הדבר במסגרת החוק, אשר נועד במקור להתמודד עם איומי טרור.
"אם הוא יכריז על מצב חרום כלכלי בינלאומי, יש לו סמכויות רחבות – בעיקר כלפי המדינה האחרת", אומר ויליאם ריינש, מומחה לסחר בינלאומי. "כל דבר שהוא יעשה יוביל להתדיינות משפטית. יש חילוקי דעות לגבי מה שהחוק מרשה, אבל אני חושב שהוא יכול לחסום ייבוא וייצוא, להקפיא נכסים סיניים ולהרחיק את המוסדות הפיננסיים הסיניים מהמערכת הפיננסית האמריקנית". לדעת ריינש, החוק אינו מאפשר לטראמפ להורות על יציאה מסין, אך הוא יוכל למנוע השקעות עתידיות של חברות אמריקניות במדינה זו.
ג'ודית אליסון לי, עורכת דין המתמחה בסחר בינלאומי, אמרה לטיימס, כי ציווי על יציאה מסין נראה לכאורה כמתיחת גבולותיו של החוק, אך הוא מנוסח בלשון כה נרחבת – עד כי ייתכן שהדבר בסמכותו של טראמפ. "זה יהיה צעד שייתקל בהתנגדות עזה, אבל מבחינה טכנית – אני חושבת שהחוק נותן לו את הסמכות". פרופ' ג'ק גולדשמידט מאוניברסיטת הרווארד ציין, כי בתי המשפט נטו לאשר אפילו את הצעדים הקיצוניים ביותר שננקטו מסגרת חוק זה.
אם זה אכן המצב, רק הקונגרס יוכל לבטל את הצעד של טראמפ – בתנאי שיושג רוב של שני שלישים בשני הבתים. לדמוקרטים יש רוב של 54% בבית הנבחרים, בעוד לרפובליקנים יש רוב של 53 מול 47 בסנאט, כך שהשגת רוב שני שלישים נגד צעד כה מרכזי ודרמטי של טראמפ נראה כמשימה קשה במיוחד. הקונגרס יכול גם לשנות את החוק – אך טראמפ יוכל להטיל וטו על החוק המתוקן, ואזי שוב יידרש שוב של שני שלישים כדי לבטל את הווטו.
ההיבט המעשי מסובך עוד יותר מאשר ההיבט החוקי, מציין הטיימס. חברות סיניות מייצרות אייפונים, אייפדים, משחקי וידאו, חלקים לרכב, מגנטים תעשייתיים, מוצרי פלסטיקה, כימיקלים תעשייתיים ועוד מוצרים חיוניים לכלכלת העולם כולו. סין היא המקום היעיל ביותר לייצור שורה ארוכה של מוצרים והמפעלים בה הם ספקים חיוניים לחברות אמריקניות. היא מייצרת רבע מכלל הטובין בעולם, ולא ניתן להחליף אותה בן לילה. ואילו שוק הצריכה הסיני ממשיך לגדול, למרות ההאטה היחסית בכלכלה המקומית, וזה אומר שהוא חיוני לחברות האמריקניות. הסינים קונים אייפונים, נעלי נייק, קפה של סטארבקס, מכוניות פורד ושברולט ומטוסים של בואינג.
למרות כל זאת, ההחמרה ביחסים בין שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, כמו גם ההאטה בכלכלה הסינית, כבר מביאות חברות אמריקניות לחפש חלופות לסין. אך מצד שני, החברות האמריקניות אינן רוצות לנתק את קשריהן בסין, מתוך הנחה שהיחסים ישתפרו בהמשך – אולי אחרי כהונתו של טראמפ – ואינן רוצות לאבד את היתרונות התחרותיים בשוק ענק זה.
ההתלבטויות אינן זהות בכל הענפים. בתחומים המצריכים עובדים במיומנות נמוכה ובשכר נמוך – כגון הנעלה וצעצועים – כבר ניכרת תנועה לעבר מדיניות אחרות בדרום-מזרח אסיה, כמו גם להודו ובנגלדש. לעומת זאת, לענפים כמו אלקטרוניקה קשה יותר לנתק את הקשרים עם סין. וייטנאם עשויה להוות תחליף, אך יקח זמן רב עד שהיא תוכל למלא בצורה יעילה את מקומה של סין.
טראמפ גם קרא לחברות האמריקניות הפועלות בסין "לחזור הביתה". זה לא יקרה, צופה טיימס. האבטלה הנמוכה בארה"ב מקשה על החברות למצוא פועלים מקומיים, בעוד הסינים עובדים גם בלילות ולעיתים גם מסכימים לחיות בתחומי המפעלים – מה שכמובן מגדיל משמעותית את התפוקה. ארה"ב גם אינה ערוכה כיום לייצר את החלקים הקטנטנים המהווים רכיבים חיוניים במוצרי האלקטרוניקה.