מדינת סודן?
גירוש נערים מהארץ זו סוגיה מלודרמטית שמצליחה ללא ספק לסחוט דמעות מאנשים (ובמיוחד נשים) רגשניים רבים ולפרוט על מיתרים אנושיים עדינים בדעת הקהל, במיוחד על 'הטראומה' הנגרמת לנערים בעקבות ניתוקם מסביבתם הטבעית וגירושם לארץ ולמציאות לא נודעת. על נושא רגיש זה, איך לא, לוקחים טרמפ גורמים פוליטיים שמאלניים ותקשורת שמאלנית אוהדת במסווה של נימוקים הומניטריים ודאגה לזכויות אדם.
אז מה אם מדובר בשוהים בלתי חוקיים בארץ, בהפרת חוק ברגל גסה ובאנרכיה, ששום ארץ אחרת לא הייתה סובלת תופעות חריגות אלה, ורק מישראל משום מה מצפים לסלחנות וחמלה נדיבה כלפיהם? האם עוד לא ידעתם שאליבא ארגוני 'זכויות אדם' הנאורים הללו החוק הוא סלקטיבי וחל רק על חרדים ו
מתנחלים, אך חלילה והס מלהזכיר אותו לגבי עברייני החוק הערבים והסודנים, שעליהם חלים רק הכללים ההומניטריים, כביכול.
אך מה לעשות, שמדינה מתוקנת חייבת להקפיד על שמירת חוקיה כדי למנוע אנרכיה והצפת המדינה בעובדים זרים. יש לזכור שהדבר גם עלול לפגוע בצביונה הלאומי והיהודי של המדינה. האם לא די לנו במדינת סודן בדרום תל אביב, ובמאורת עברייניה המהלכת אימים על התושבים היהודים באזור? והיכן הרגישות האנושית והחמלה כלפיהם? אם לא נציב גבולות, הארץ תהפוך לגן עדן לסומלים ואריתראים שתקרוץ להם. ולכן יפה שעה אחת קודם כדי לפעול בתוקף למניעת כאוס זה. ובא לציון גואל.
עזה כמשל
דומה שאם 'הכיבוש' לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו מחדש. אחרת איזה שק חבטות ושעיר לעזאזל היה לפלשתינים, לח"כים מ'הרשימה המשותפת' ולמנהיגים הערבים להתגולל עליו ולהשליך עליו את כל תחלואיהם ומכאוביהם. כבר לא צריך לחפש אשמים. כי האשם האמיתי, אפילו בטרור, הוא איך לא, ניחשתם נכון, הוד מלכותו הכיבוש (בעוד אנו היהודים רק יצאנו למלחמות הגנה שהערבים כפו עלינו).
אז מה אם החזרנו את עזה ללא כל תמורה. ומה קיבלנו? עשור וחצי של ירי טילים ומרגמות (ושאר מרעין בישין), ללא הרף, שהגיעו, כן, עד גוש-דן. ושכל אזור הנגב והדרום הפכו בעל כורחם של התושבים לחזית בוערת אחת גדולה. ועזה כמשל. אַתם הפלשתינים מלמדים אותנו הישראלים שלא את 'השטחים הכבושים' אתם רוצים אלא את ראשינו אתם מבקשים! ועד כמה החזרת שטחים תסכן את המדינה כולה שאותה אתם רוצים לשלל. וגם בכך לא יהיה לכם די. כי לא סוד הוא שהאיסלאם מטרתו להשמיד את היהודים ולעקור את דתם מן העולם. די לצביעות!
האותיות מאחורי המספרים
אין ספק זה כבר הפך למסורת של דורות, שמתמטיקה הוא מקצוע המהלֵך אימים על תלמידים. ומכל המקצועות הנלמדים בבתי הספר מתמטיקה משום מה מזוהה עם תדמית 'המפלצת.'
אבל מי אמר שזה חייב להיות כך. אולי הגיעה השעה ללַמד מתמטיקה לא כמקצוע טכני מאיים שכולו מִספרים, אלא להצביע על האותיות שמאחורי המספרים ולהראות מה מסַפרים המִספרים. כן, אפשר ללַמד מתמטיקה כמקצוע מעניין ומרתק. להוסיף ממד אקטואלי (בחירות, מזג אוויר, ניהול כלכלת בית וכד') ולהביא דוגמאות מחיי היום יום שלנו. ליצור משחקים, חידות וחידונים מתמטיים משעשעים, להביא סיפורים ואנקדוטות מעניינות מחיי המתמטיקאים וכמובן לפַשט את המקצוע ככל האפשר ולהמחיש אותו היטב. ואפילו אפשר לטייל בשבילֵי המתמטיקה. מה דעתכם?