השופטת: אפרת בוסני, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום חמישי, 11.7.2019, שעה 08:30

הנושא: קדם-משפט


"עוד מעט לא יהיו תצהירי עדות. כולם יצטרכו ללמוד מהתחלה. זה יהיה קשה, אבל הרבה יותר טוב", מזכירה השופטת אפרת בוסני לצדדים את הרפורמה בסדר הדין האזרחי ש(אולי) עומדת בפתח. היא גם נותנת כבוד לקלדנית: "עד שהגברת לא נותנת לי את האור - לא מתחילים". ובכן, האישור התקבל ואפשר להתחיל.

טענתו הראשונה של בא-כוח החברה התובעת היא שאין לבוסני סמכות לדון בתיק, אבל היא ממהרת לקטוע אותו: "נגמר, אני לא אשמע את זה, יש לי סמכות". היא גם מייעצת לו כיצד להתמודד עם הטלפון המצלצל - "תנמיך, אולי זה יותר קל, בצדדים יש כל מיני מתגים" - ואז יורה שאלות בנוגע לטענתו ולפיה הנתבע אינו משתף פעולה: "שאדוני יספר לי מה זה. מה הוא פנה, נמסר בכתב. מתי אדוני פנה בכתובים? מה הייתה השיחה האחרונה? אדוני לא צריך אותי [בשביל זה], בוא נתקדם לראיות. אני באמת קצרת רוח, כי לא פונים לבית המשפט ואומרים שהמפרק לא משתף פעולה. אני מכינה תיק. מה אדוני מבקש עכשיו?".

גם בא-כוח הנתבע לא יוצא בזול: "אדוני, אני צריכה תגובה בכתב. אם היא לא פנתה לקבל צו - יש לי בעיה. גם אדוני קפא על שמריו. היית מציף לי את הבעיה והייתי נותנת צו להגיש או מוחקת את התביעה. אדוני חושב שאין לי סמכות לדון בהרמת מסך?! ודאי שיש לי". בא-כוח הנתבע מגיש פסק דין. "אני אעיף מבט, אבל לא עושים את זה ככה. אקרא בנחת", מגיבה בוסני. "האם הטענה של אדוני לא הוכרעה? זה לא 'משנה שופט משנה מזל'.

בוסני, אשר קיבלה את התיק מהשופטת רחל ערקובי שקודמה למחוזי, מבהירה: "אני לא ערכאת ערעור על המותב הקודם. גם אם הוא שגה, אנחנו נסבול עד הסוף. אדוני יגיש בקשה; לא מנחיתים עלי ככה. אתם ישבתם ככה [ללא מעש], הייתי בטוחה שהכל בסדר ושיש שלום עולמי. הקושי של התובעת להרים מסך ידוע לה. זה לא דבר פשוט, הכל תלוי בארומה מסביב. כאשר אני אשתכנע שאין לי סמכות, אני אהיה איתך; כרגע אני לא משתכנעת. אדוני טוען טענה קסומה שאני צריכה ללמוד אותה; זה לא מהמותן. אני לא ערכאת ערעור על עצמי; אם אין שינוי סיבות - אני לא פותחת [מחדש את הדיון]".

"אני לא דואר ישראל"

בוסני מעיינת בפסק הדין שהגיש בא-כוח הנתבע, אבל כפי שכבר אמרה - "אני צריכה לקרוא את זה יותר ברצינות". בא-כוח התובעת מגיב, ובוסני משיבה: "לא צריך להרבות מילים. אני לא הולכת שבי אחריה בנוגע למפרקת. אני לא אתן צו למפרקת: למה את לא נותנת תשובה לאדם מסוים. אדוני לא מראה לי שהוא פעל ליישום הצו. לא נעשה את זה דרכי, אני לא דואר ישראל, אני לא נתב שיחות. אדוני לא עשה הרבה. ככה לא מנהלים תיקים. מעכשיו אני אהיה הרבה יותר קפדנית בלוחות זמנים. אתם גורמים לתיק מ-2016 להתנהל עד 120".

בא כוח הנתבע שוב חוטף: "תגיש בקשה למחיקה, תעשה מה שאתה רוצה", אומרת לו בוסני בקוצר רוח. "אני לא אתן לך ציונים. יש לנו עוד שבוע לשרוד [עד הפגרה]. לא אתן ציונים, לא באתי להעליב איש". היא מבהירה לבא כוח התובעת שלא תתן צו למפרקת של החברה שבבעלות הנתבע: "להגיד שאין לך זכות לפישינג כאשר חברה נכנסת לפירוק ובעל החברה לא נותן מסמכים - זה לא פסול. להגיד שאין לי סמכות - לפעמים אני מופתעת ומכל ומלמדי השכלתי ותבורכו. אבל אל תבזבזו את זמני. אני לא עובדת לחינם".

בוסני מוכנה היטב גם לפרטי התיק. "אם אתה בונה על עדות של אדם אחר, לא הייתי אומרת שאתה ברף הגבוה של ההוכחה", היא אומרת לבא כוח התובעת. "אם הנתבע יראה לי שהוא היה בעל מניות - בשביל מה המסע הזה? אם הוא היה מנכ"ל - כמה מנכ"לים חויבו בחובות החברה? אם הוא לא היה בעל מניות - תרד מהעילה הזאת [הרמת מסך]. אם יש לו התחייבות אישית שבעטייה סיפקתם אריזות במשך שנה - לך על זה. ליבי על זה שאדם מספק סחורה ולא מקבל תשלום, אבל זה שכר הלימוד שכולנו משלמים. לפי כתב התביעה - זה דל, דל, דל.

"אבל מעכשיו אני לא סבלנית, כי זה לא מכבד אותי", מכוונת בוסני את האש לשני הצדדים. "אתה לא בשל, הוא לא בשל, ואני לא יודעת מה לעשות. הזמן שלי יקר, הוא זמן שמשרת ציבור. אני לא רוצה לפגוע בעורכי דין, אבל אתם מרימים לי להנחתה. עכשיו, שנתתי לכם נאום חוצב להבות על הבוקר - מעכשיו אני אקפיד על לוחות זמנים". לבא כוח הנתבע היא אומרת: "אין משפט זוטא במשפט אזרחי. תמצאו כאלה - welcome. אני אגמור תיקים במחצית הזמן. אבל אני צריכה לשמוע ראיות על כל בדל טענה".

בוסני מכתיבה החלטה, לפיה הייתה יכולה לקבוע שהתביעה נזנחה - אבל "תינתן לבעלי הדין ארכת חסד להשלים את החסר". היא קובעת מועדים להמשך הגשת עמדות הצדדים ("עובדים בפגרה, נכון? אין בעיה"), ומעירה: "אציע לצדדים לשוב ולבחון את עמדתם בדבר הצורך בדבר הגשת בקשות אלה, שכן נדמה שהגיע הזמן להיכנס לטרקלין". ואז יש תוספת בעל-פה: "לא לבוא כשאני לא יודעת מה יש לכם ומה אין לי ואני מתבלבלת כשאתם מגישים לי דברים מופלאים. נראה הוכחות סוף-סוף, מה יש לכם". הדיון המקדמי הבא נקבע ל-27.1.20.

"לא באתי להיות גננת"

התיק הבא הוא תביעה של חברת במרום הפקות נגד תדיראן טלקום, ובוסני נכנסת אליו במלוא המרץ, כאילו בהמשך ישיר מהתיק הקודם. "אני לא אוהבת מה שקורה פה, והיום אני נכנסת לטרקלין. יש לתפקיד הזה [שיפוט] הרבה יתרונות, אבל לא באתי להיות גננת. אני לעולם לא רוצה לראות ב'נט' המון מסמכים שיעשו לי בלגן. העסקתם אותי, ולא בדברי טעם. לא ייתכן שכזה תיק וָתיק - ולא עלינו על דרך המלך. אני מקווה שההחלטות שלי כובדו, כי אני לאט-לאט אהיה פחות סלחנית.

"אני חייבת לשאול שאלה, לדבר על העניין עצמו. אל תלאו אותי בנושא ה]מוניטין, אני בוגרת תביעות קטנות, אתם מתארים לעצמכם ששמעתי את זה. אני רוצה את רשותכם לומר מה אני רואה בכתב התביעה. חפרתי והלכתי אחורה. התביעה - וזכותו של בעל דין לעמוד על דקויות עד גבול מסוים - התביעה הזאת היא לא פשוטה להוכחה. הלוואי עלי שכר עבודה של 2,300 שקל כפול 34 חודשים; תצטרכו להוכיח את זה. התביעה הברורה היא: נתתי כסף ולא קיבלתי סחורה. לגבי יתר השעות - זו תעלומה מאוד גדולה, רב הנסתר על הגלוי.

"לפעמים אני אומרת: תחשבו מה יש באמתחתכם, כי האגרות גבוהות. נזק תדמיתי - תשחקו להם [לתדיראן] לידיים עם הטענות על הבעלים של החברה, הרשעות והעלמות מס. אתם תרימו להנחתה - איזו תדמית הייתה לכם". בוסני מדגישה שזוהי התרשמות ראשונית ולכאורית, מנהלת שיחה עם באת-כוח במרום תוך בקיאות מלאה בפרטים. "למדתי מימון וראיית חשבון בקטנה, ואני יודעת איך מכינים מערכת הנהלת חשבונות. זכותך להגיד שאין - ואז רשויות אחרות יטפלו בכם", היא מזהירה.

כאשר עורכת הדין של במרום טוענת שהשאירה במזכירות את קלסר הראיות, בוסני מגיבה: "אל תשאירי בפיקדון משהו שאין לו העתק; הקלסר לא אצלי. את ראיית הזהב שומרים ביד ונותנים לבית המשפט כמוצג. רוצי מיד למזכירות". בוסני ממשיכה לשאול ולהפגין את אותה בקיאות מרשימה, ומחדדת: "אני אומרת לכם מה יעמוד על השולחן. פעם אחת תמציאו לי ברמה שאני אבין. אני קוראת כל נייר ואל תעמיסו עלי. אני לא תוקפת, אל תרגישו שאני נגד; אני מתחילה איתך [ב"כ במרום] כי את התחלת, כמו שאומרים הילדים.

"אני לא מבזבזת זמן, כי יש לי 'תעריף גורן' שחינך אותי כשהייתי מגישה מסמכים; יש לזה עלות" - מתכוונת בוסני לנשיא בדימוס של המחוזי בתל אביב, אורי גורן. "תשתדלו למקד. כרגע בולט לי מאוד ששילמתם כסף ולא קיבלתם מערכת. את תמציאי לי את המסמכים או תצהיר ובלי ויכוחים".

"אולי באמצע הלילה"

תדיראן מיוצגת בידי שני עורכי דין, ובוסני מקדימה ומבקשת להימנע מדואט (כלשונה) כדי שלא לבלבל את הפרוטוקול. "ציונים אני לא מחלקת. לא נהניתי, נקודה. גילוי האמת מחייב גילוי מסמכים. נחנקים ומקיימים. אני רוצה שתגידי לי קצת לגופו של עניין: עולה מערב-רב של מסמכים שהגשתם, שהטענה שלכם היא שהמערכת לא סופקה בשל מניעוּת אצל התובעת". בא-כוח תדיראן משיבה ובוסני ממשיכה לשאול ולהתעקש לקבל תשובות פשוטות לשאלות פשוטות. "אני לא מבינה אתכם מספיק, כי התעסקתם בארומה ולא בעניין עצמו. מה שאני לא מבינה זה השורה התחתונה: בסופו של יום - מה קרה?".

בוסני מבטיחה ללמוד מהצדדים את הזוויות הטכניות, ובינתיים יש לה הערה משפטית: "תחשבי שכל מי שמספק ציוד אומר מחר: אני אחראי רק על חלק. בתי המשפט עייפים מחוזים שצדדים חותמים ואחר כך אומרים: אופס, חוזה אחיד. אני לא רוצה להיות בוטה, אבל טיפה התרעמתי על היוהרה [של תדיראן] בנושא גילוי המסמכים. אני אכתוב פה שלט: מי שמגיש לי מסמך בדיון - ישלם קנס. יש פה שומע חופשי [הח"מ], שרואה שזה קורה כל היום". באי-כוח תדיראן טוענים שהגישו הודעה, אבל הם לא יבלבלו את בוסני: "אולי באמצע הלילה; הייתי פה עד חמש ולא הגיע".

השניים ממשיכים לחטוף: "יש לי כרגע צו של בית משפט שמורה על גילוי מסמכים ספציפי. [ההחלטה היא מ-25.1.19]. גמרתי את הקדם-משפט, ומי שלא ימלא עכשיו אחרי צווים - אני אחמיר איתו ואמחק כתבי טענות. אחרי שלוש שנים אני אפילו לא יודעת מה התביעה". בוסני נותנת צווים נוספים ומבהירה לשני הצדדים: "אני רוצה שתעשו את זה מהר. אני כבר עייפה, אלא אם כן תאירו את עיני במשהו. די, מספיק, היו לכם שלוש שנים לבזבז זמן. לא הצטיינתם במיוחד, אבל זה מה יש".

כעת הגיע תורה של בא-כוח במרום: "הרגת אותי עכשיו, ששמת את זה במזכירות. אפשר לבקש מהגברת קצת פחות לוחמנות? כולו כסף. ביום חמישי משעה שלוש אני מקבלת עצורים; פה זה כולו כסף". היא שבה ולוחצת עליה לצמצם את התביעה ומעירה: "בדרך כלל אתם [עורכי הדין] את מה שאפשר לומר במשפט אחד, אומרים ב-100. תם קדם משפט מבחינתי. די".

השורה התחתונה: בוסני אולי מדברת קצת יותר מדי, אבל לעניין. היא מתוסכלת, ובצדק, מכך שהצדדים אינם מקיימים הוראות, אלא לפני הדיון מעמיסים ניירת מיותרת ואילו במהלכו מפתיעים אותה במסמכים נוספים. בוסני גם צודקת בקו התקיף שלה, וניתן רק לקוות שהיא עצמה תעמוד בדבריה ותגרום לצדדים להתקדם - או להפסיד.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9