השופטת: רבקה אייזנברג, בית המשפט המחוזי בחיפה

המועד: יום ראשון, 14.7.2019, שעה 09:30

הנושא: פשיטות רגל



כאשר נכנסתי לאולמה של השופטת רבקה אייזנברג, באחת מקומות המרתף של היכל המשפט בחיפה, עמדה באת-כוחו של החייב בעיצומם של טיעוניו. אייזנברג התערבה כדי לברר פרטים ואף אפשר למנהל המיוחד ויכוח קצר. עד מהרה היא מגיעה ללב העניין: "השאלה אם אנחנו ממשיכים בהליך או לא. התפקיד של אדוני [המנהל המיוחד] הוא לעבור על המסמכים ולמסור לבית המשפט אם הוא עומד על ביטול ההליך".

המנהל המיוחד מבקש לבטל, אך אייזנברג מתייחסת לעסק ברצינות: "אדוני עוד לא עבר על המסמכים". המנהל טוען שעשה זאת תוך כדי הדיון, אבל את אייזנברג לא מורחים: "הם היו אצלי, אני עוד לא הספקתי לעבור עליהם". המנהל המיוחד: "גבירתי יכולה לבחון אותי". אייזנברג: "אני לא ברוכת כשרון כמו אדוני". בא-כוח הכנ"ר מבקש כמה ימים, אבל אייזנברג בקיאה היטב בפרטים ושמה את האצבע על הנקודה המכרעת: האם החייב מכר נכס בעיצומו של הליך פשיטת הרגל.

"אם אתם רוצים, תצאו החוצה ותעברו על המסמכים. לא יהיה עוד דיון כדי להכריע. תהיה הכרעה בלי דיון [נוסף]. אני צריכה לעבור על המסמכים, אלא אם הם מסכימים. היא [ב"כ החייב] טוענת שלפי המסמכים הוא יכול היה לחשוב שההליך בוטל. אני לא יודעת מה קרה, אני צריכה לעבור על המסמכים", אומרת אייזנברג ופונה לבאת כוח החייב: "עדיף לכם שיעברו על המסמכים, אולי יגיעו למסקנה. זה הוגש באיחור, חיכיתם עד היום, תחכו עוד 20 יום".

אייזנברג מכתיבה החלטה: "החייב הגיש במהלך הדיון מסמכים מהתיק הקודם לתמיכה בטענה שנהג בתום לב וסבר שההליך בוטל בטרם מכר את הדירה. על-מנת שבעלי התפקיד ובית המשפט יוכלו לעיין במסמכים, אני מורה לחייב להגיש תוך יומיים את המסמכים אליהם הפנתה באת-כוחו בדיון". היא קובעת לוחות זמנים ומבטיחה החלטה ב-15.8.19, בזמן הפגרה. לבסוף מציינת אייזנברג באוזני באת-כוחו של החייב, שאם המנהל המיוחד יוותר על הטענה בדבר מכירת הדירה - ברור שפני ההליך להפטר, משום שלחייב אין נכסים.

"אדוני צריך לברר"

החייב הבא היה חייל בצבא דרום לבנון (צד"ל). "שלום, אדוני. דיברתם ביניכם בחוץ?", פונה אליו אייזנברג, אך בא-כוחו משיב במקומו: "לא, יש דברים שצריכים הבהרה, במיוחד הקיצבה הנטענת ממשרד הביטחון" בסך 9,000 שקל בחודש. אייזנברג התכוננה היטב לדיון: "אם קבעו לו נכות, למה היא אמורה להתבטל? כך זה מוגדר בדוח".

בעוד בא-כוחו של החייב מסביר, המנהל המיוחד ונציג הכנ"ר מדברים - אבל לא לאורך זמן: "אתם לא שומעים וגם מפריעים לי". בא-כוח החייב אומר: "העמידו את הקיצבה על 9,000 שקל". אייזנברג מגיבה מיד: "העמידו - עד מתי?". התשובה - "ייתכן שזה יופסק" - אינה מספקת אותה: "אדוני צריך לברר. כל תוכנית פרעון שאנחנו קובעים, מסתמכים על זה. צריך להמציא איזשהו מסמך ממשרד הביטחון".

בא-כוחו של החייב טוען שהמשרד סירב לספק לו את המסמך. אייזנברג: "אני שומעת את מה שאדוני אומר. טובת החייב היא שנגבש תוכנית פרעון. לבית המשפט יש תמיד סמכות לעיין מחדש [אם הקיצבה תבוטל]. מה שיש לו כרגע מספיק לתוכנית פרעון, החוב לא בשמים. אז מה אדוני רוצה? שנדחה שוב כדי שאדוני לא יקבל תשובות? אם משרד הביטחון בעוד חצי שנה יבטל - נתכנס כאן שוב. ה-4,000 שקל [פרעון לחודש] זה על סמך ההבדל בין ההכנסות להוצאות".

החייב טוען שלא יוכל לעמוד בתשלום, מתקשה מאוד בדיבור, ואייזנברג פונה לאשתו: "אני מבינה את המצב, אני רואה את קשיי התקשורת, ולכן אני מדברת אל שניכם. אין ספק שהמצב קשה והוא מקבל קצבאות. לפי מה שבעלי התפקיד מצאו, יש פער של 4,000 שקל. אנחנו לא רוצים לממש מקרקעין, אנחנו רוצים לעזור לאדוני. יש [חובות של] 126,000 שקל, צריך לסיים עם זה. כדאי לאדוני לשלם סכומים כדי שנראה את הסוף".

אייזנברג זוכרת את הסכומים בדוח שהוגש לה, ועל פיהם מנסה להתקדם: "יש לכם בערך 5,500 שקל פה [עודף הכנסות על הוצאות], יש לכם חובות, צריך להסתכל קדימה". אשתו של החייב מסבירה שבנם עומד להיכנס לכלא וטוענת שהדבר יגרור עוד הוצאות, אך כבר ראינו שאייזנברג לא קונה אוטומטית כל מה שנאמר לה. האישה אומרת שהם יממנו לו קניות בקנטינה, וחוץ מזה בתם עומדת לדין על תאונת דרכים ועלולה גם היא להיכלא, ובעלה זקוק לטיפולים רפואיים. אייזנברג אינה מבקשת לראות תיעוד לכל אלו, משום שמטרתה היא לסיים כעת את ההליך:

"הסכום הוא 145,600. אולי הדרך היא לפרוס את זה לתקופה יותר ארוכה. אני שומעת את גבירתי [אשת החייב], אני מבינה את המצב, אבל כשלאדם יש חובות - הוא צריך לשלם אותם לפני שהוא קונה בקנטינה לבן גדול". אייזנברג מסיימת לחשב ומציעה פריסה לחמש שנים במקום לשלוש שנים, בתשלום חודשי של 2,400 שקל. "זו הצעה מאוד נדיבה, כדי שנראה איזה אופק. הם צריכים לחטוף את ההצעה". המנהל המיוחד והכנ"ר מסכימים, ואייזנברג שולחת את בני הזוג החוצה לשוחח עם עורך דינם.

"גבירתי צריכה להתמיד"

עוד הם יוצאים, ולאולם נכנסים מי שיצאו קודם לאותה מטרה. הם לא הגיעו להסכמה, אבל אייזנברג אינה מתייאשת. "אם לא גיבשתם עמדה ואין לי נתונים, על סמך מה אני יכולה להכריע? אתם רוצים לשתף אותי במה שהיה בחוץ, אולי אני יכולה לעזור?". היא זוכרת היטב את הפרטים, עורכת חישובים ופונה למנהלת המיוחדת: "גבירתי לא פירטה בדוח את ההוצאות. שכר דירה הוא סביר - 2,400 שקל לארבע נפשות". המנהלת מעירה שמדובר בילדים בגירים שיכולים לעזוב את הבית, אבל החייבת מציינת שזוהי דירה של חדר וחצי.

אייזנברג ממשיכה: "חשמל 400 שקל - לא מופרז. ההוצאות סבירות. ההכנסות הן 5,500, התייחסתם להכנסות של 6,000, איך אתם מגיעים ל[תשלם חודשי של] 2,000 שקל?". לבא כוח החייבת מעירה אייזנברג, כי ברור שהחובות לא ייפרעו במלואם, ולכן השאלה היא מה יהיה גובה התשלום החודשי. אייזנברג מציעה 1,300 שקל במשך 54 חודשים, ומסבירה לחייבת: "54 חודשים זה שכשהחייב פועל כמו שצריך, וגבירתי לא פעלה כמו שצריך וההליך בוטל. התיק מ-2016 ולא גיבשנו תוכנית פרעון, וזה היה בגלל גבירתי. אני מציעה, כדי שלגבירתי יהיה קל, במקום לשלם 2,400 שקל לחודש [לתקופה קצרה יותר]". בסבלנות רבה, אייזנברג מסבירה שוב, בודקת שוב, ולבסוף משיגה את הסכמת כל הצדדים.

היא פונה לחייבת: "זה אומר שגבירתי צריכה להתמיד. אחרי שגבירתי שלוש שנים בהליך, צריך לסיים אותו". אייזנברג מכתיבה פסק דין, מוודאת שאין נושים בדין קדימה, וכעת נותר רק לקבוע מתי יתחילו התשלומים. החייבת מבקשת להתחיל מספטמבר, אך אייזנברג חושבת לטובתה: "חבל, גבירתי תצטרך לשלם ביולי-אוגוסט וזה לא ייחשב לתוכנית הפרעון. אני חושבת על טובת החייבת". לבסוף נקבע שהתשלומים יתחילו באוגוסט. "תודה, יום טוב. בהצלחה, גבירתי", נפרדת ממנה אייזנברג.

כעת חוזרים הצדל"ניק לשעבר ואשתו, ומודיעים על הסכמה -"וטוב שכך", מגיבה אייזנברג. החייב אומנם מנסה לומר שהסכום המוסכם הוא 2,000 שקל בחודש, אך אייזנברג כלל לא נכנסת לוויכוח, שכן בא-כוחו הסכים ל-2,400 שקל. עורך דינו של החייב מבקש אישור עבורו לצאת לירדן לפגוש את הוריו, אך שוב אייזנברג מראה שהיא עובדת ברצינות:

"אדוני יודע את הכללים, יגיש בקשה עם התאריכים המדויקים והערֵבים. גם לטובת אדוני, שלא נדון בזה על רגל אחת, מי מממן את זה. אם זה לצאת לנופש והתאווררות - הבקשה לא תאושר. אם למטרה אחרת - אדוני ימציא את המסמכים". אייזנברג מכניסה נקודה זו להחלטה, מסבירה לאישה מה יקרה אם יממש נכסים ומסיימת: "תודה, בהצלחה. תעמדו בתוכנית".


השורה התחתונה: ניהול מצוין של תיקי פשיטת רגל, המחייבים איזון בין האינטרסים השונים, יעילות וצורך לוודא שהחייבים מבינים במה מדובר. הגישה העניינית והבקיאות בפרטים מסייעים לאייזנברג להגיע להסכמות גם כאשר נדמה שהפערים גדולים מדי.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9