העשור הקרוב - עשור מכונן במערכת הבריאות

אתייחס לחלק מהדברים שנאמרו כאן ע"י עמיתי ד"ר משה ברקת אבל לפני כן ברשותכם ארחיב קצת את הספקטרום או נגביה עוף ונראה באיזו תק' נמצאים. בראייה שלנו שהיחס בין הפרשנות לתיאור העובדות נוטה לתיאור העובדות, כלומר מסתמכים על ניתוח המציאות ורואים את המס' ממש, אנו ניצבים בפני אחד העשורים המאתגרים ביותר שיהיו למע' הבריאות. רואים את זה הרבה זמן אבל התחלנו את התק' הזו החל ב-2014-2015, נכנסו לתק' מואצת בהזדמנות האוכל'. אם מסתכלים על סדר גודל של 10-12 שנים קדימה מהיום, מס' הקשישים בישראל, בני 75 ומעלה, לא מדבר על 65, יכפיל את עצמו. זה מס' שמאוד קשה לנו להפנים ולהאמין שהוא אמיתי אבל המס' הזה כמו שאמרתי לא נבואה ולא הערכה, הוא ממש תחזית. כל האנשים האלה שיהיו קשישים בני 75 ומעלה בעוד 10 ויותר שנים נמצאים איתנו כבר היום. גם בני 80 ומעלה, קב' עם צריכת שירותי בריאות גדולה יותר, הם נמצאים איתנו היום.

אתן פרופורציה, הקשישים בני 75 ומעלה מהווים 5% מהאוכל' אבל משקלם בצריכת שירותים הוא פי 6, 28%. הולכים למצב שבו קצב צריכת השירותים הולך להיות הרבה יותר אינטנסיבי.

עושים את זה בעוד מאפיין ייחודי מאוד לישראל, קצב הזדקנות כזה אין כמעט באף מדינה, כנראה שישראל המדינה עם הקצב המהיר ביותר או השני המהיר ביותר, ולזה מתווסף עוד מאפיין ייחודי רק לישראל בכל המדינות המפותחות וכמעט בכל המדינות המתפתחות, האוכל' בישראל גדלה. בכל שנה האוכל' גדלה ב-2%. זו תופעה שאין לה אח ורע באף מדינה אחרת כאמור וזה דורש מאיתנו היערכות ייחודית מאוד בדרך שבה צריכים לספק שירותים בעשור הקרוב.

דיברתי על קשישים, אם היינו רגילים לקצב של גידול קשישים של 5000-6000 בשנה, בעוד שנתיים מהיום זה יהיה 25,000 בשנה. זו לא התופעה היחידה במע' הבריאות. יש הזדקנות ועלייה בהיקף האוכל' האבסולוטי, לצד זה עלייה בתחלואה הכרונית. רואים יותר אנשים חולים ביותר מחלות כרוניות בגילאים יותר צעירים, רואים ילדים עם מחלות שהיינו רואים רק בקרב קשישים, כמו סוכרת סוג 2, כבד שומני ושומנים בדם ויתר לחץ דם בקרב ילדים ממש. רואים עלייה גדולה מאוד בציפיות של הציבור מאיתנו, מהמע' הציבורית והממשלה בכלל, דברים שפעם היו מקבלים יותר תורים וזמני המתנה. יש 0 טולרנס כלפיהם בציבור. אני מספר בתור אנקדוטה, אחד השיאים שהגענו אליהם, שמישהו כתב לי בפייסבוק, מאז כבר כותבים לי בוואטסאפ ישירות, שאשתו בבי"ח מאיר שעתיים-שלוש וביקש שאעשה משהו. היום זה נהיה הסטנדרט שאליו מתייחסים.

תופעה נוספת שקורית, התייקרות אדירה ומחירי התרופות והטכנו' החדשות. שוברים שיא משנה לשנה. היינו רואים פעם תרופות בעשרות ומאות אלפים, היינו רגילים לראות תרופות של מיליון שקל לבודדים, עכשיו רואים את זה לעשרות ומאה איש יותר. בוועדת הסל הנוכחית יש תרופה שעלותה מעל 7 מיליון ש"ח למטופל, טיפול חד-פעמי שירפא המחלה אבל זה שיא שלא היה כמותו אף פעם.

ככל שמתקדמים לעבר הרפואה המותאמת אישית והרבה דברים שפעם היו נשמעים מעבר לגבול המדע הבדיוני, נהיים במיינסטרים של הרפואה. כל האתגרים צובאים עלינו מכל הכיוונים.

לישראל באופן יחסי ולא רק, יש מע' בריאות מצוינת. אנו לכאורה ניצבים בנק' פתיחה מאוד טובה. כל הפרמטרים ההשוואתיים שלפיהם משווים מע' בריאות שמים את ישראל פחות או יותר בחזית, בחמישייה או בעשירייה הראשונה, הרבה מאוד מדינות בעולם מסתכלות על ישראל בתדהמה של איך אנו מספקים כזו מע' בכזו רמת תוצאה. כולם מסכימים שיש לנו את המע' הכי יעילה. כמובן זה מלווה בהרבה מאוד חוסר שביעות רצון מצד התושבים וזה בסדר ומקבלים את זה ואף מעריכים את זה אבל אנו חיים בתחושה כמו בסיפור של לואיס קרול על אליס בארץ הפלאות שצריך לרוץ הכי מהר כדי לעמוד במקום. רוצים להשתפר אז צריך לרוץ פי 2 יותר מהר.

כל אלה נתוני הבסיס. העניין שעכשיו נכנסים לתק' אחרת לחלוטין. העשור הקרוב מכונן במע' הבריאות. לא נדע לספק את אותה רמת שירות כמו שהיינו רגילים לספק עד היום באמצעים הרגילים שאיתם התמודדנו עד היום. זה פשוט לא יעבוד. הנחשול האדיר והמבורך הזה של האוכל' שהזדקנה ועכשיו צריכה לבוא ולקבל שירותי בריאות, מגיע ממש.

חווינו כולנו בחורף האחרון חורף מאוד מאוד קשה. החורף הקשה הזה הגיע אחרי 4 שנים שאנו במש' הבריאות עבדנו מאוד קשה וראינו פירות בעבודתנו לראות פניות למיון ואשפוזים במסדרונות. הצלחנו, ואז בא חורף אחד קשה וזה בא במחזוריות כמעט קבועה של 1 ל-3/4 שנים בממוצע ופתאום כל המע' מגיעה לאי הספיקה שלה. עכשיו מסתכלים על החורף הקרוב שיתחיל בקרוב והתחלנו את ההיערכות אליו. אנו בחשש גדול שנחווה חורף קשה.

החיסונים השנה בגלל ארגון הבריאות העולמי שחזה זנים שכיחים בשפעת במועד מאוחר יגיעו מאוחר לישראל, במחצית השנייה של חודש נובמבר, לישראל ולכל העולם. רואים חורף באוסטרליה שהוא גורם מנבא לחורף שעשויים לחוות פה ויודעים שהיה חורף מאוד קשה באוסטרליה ויש סיבות לחשוש שגם את החורף הזה נחווה כקשה.

לא מסתפקים בלומר בעיות אלא מציעים פתרונות מאוד פרקטיים. הפתרון הראשון שאנו אומרים להסתכל על תשתית ההוצאה הלאומית על הבריאות. ישראל מוציאה 7.6% מהתוצר על הבריאות, זה יחסית אחד המס' הנמוכים במערב. הממוצע של מדינות OECD קרוב ל-9%, 8.9%. מתוך זה בעולם מקובל שההוצאה הציבורית עומדת על 75-80%. יש מדינות מעט יותר אבל הממוצע בטווח זה. בישראל כמו ששמעתם קודם, אחרי מאמץ אינטנסיבי, הגענו ל-65%. נצטרך לעשות פעולות בשני הממדים האלה.

אנו, זה לא סוד, אמרנו בסיבוב הבחירות הקודם וגם עכשיו, ישראל אם היא רוצה להתמודד עם המדינה ובאופן אמיתי עם אתגרי הבריאות, תהיה חייבת להעלות את דמי ביטוח הבריאות שהם ככל הנראה הנמוכים בעולם. אולי במקסיקו נמוכים יותר, גם זה לא בטוח אבל דמי ביטוח הבריאות בישראל נמוכים מדי ולא מאפשרים התמודדות עם ההוצאה שנצטרך להוציא בשנים הקרובות והצענו להעלות אותם בחצי אחוז, זה אמור לתת עוד 3 וקצת מיליארד שקל בבסיס ובעזרת זה נדע לתת מענה אמיתי לצרכי האוכל' בשנים הקרובות. יודעים להבטיח לציבור שבאמצעות משאבים אלה נגיע תוך 3-5 שנים לאפס אשפוז במסדרונות ונדע להבטיח שכמעט כל הציבור יסיים את התהליך במיון בתוך 4 שעות. נדע לשפר בצורה משמעותית את הטיפול בטיפות החלב ולהוריד במחצית נוספת אחרי שהורדנו כבר במחצית את הזיהומים המרכזיים בבתיה"ח. מילה אחת נוספת בכל זאת על הממשק שיש בין המע' הציבורית לפרטית, זה וודאי נושא שמעסיק אותנו הרבה ונמצא אולי במחלוקת מאוד קשה ובדיונים ערים גם בממשלה.

אני רוצה לשלוח אתכם עם מסר אחד לפני שאני מסיים.

אנו במש' הבריאות מסתכלים על רפורמת ההסדר-החזר ורשימות הרופאים שנמצאים בהסדרים בחב' הביטוח ובקופ"ח, כרגע אנו לא שבעי רצון ונטפל בזה לצד קופ"ח ומצפים לטיפול מקביל בצד חב' הביטוח ורוצים לראות שכמו שבמע' הבריאות שהצלחנו לחסוך משאבים בשב"ן, הורדנו פרמיות ומצפים לראות תהליך דומה של להחזיר את הכסף לציבור גם בצד של חב' הביטוח. תודה רבה!