וושינגטון סוערת בימים האחרונים סביב טענות לפיהן הנשיא
דונלד טראמפ קיים בחודש יולי שיחה עם נשיא אוקראינה, הקומיקאי-לשעבר היהודי ולדימיר זלנסקי. וושינגטון פוסט, אשר חשף את הפרשה, עושה סדר באירועים.
מה לכאורה הבטיח טראמפ ומה המשמעות? השאלה הגדולה שטרם זכתה למענה היא: האם טראמפ הבטיח לממשלה זרה משהו שמערב משאבים ממשלתיים בתמורה לרווח אישי? מקור בקהילת המודיעין האמריקנית הגיש ב-12.8.19 תלונה למבקר הפנימי שלה, מייקל אטקינסון, אך תוכנה לא פורסם והממשל סירב להעביר אותה לקונגרס. הפוסט גילה, כי בשיחה עם זלנסקי (ב-25 ביולי) ביקש טראמפ ששלטונות אוקראינה יפתחו בחקירה נגד משפחתו של סגן הנשיא לשעבר,
ג'ו ביידן, המוביל במרוץ הדמוקרטי לקראת הבחירות בשנה הבאה. בדיקתו הראשונית של אטקינסון העלתה שיש ממש בתלונה וקבע שיש לחקור אותה בדחיפות.
מדוע התלונה אינה מתפרסמת? המנהל בפועל של המודיעין הלאומי, ג'וזף מגוויר, סירב למסור את התלונה לקונגרס, בנימוק שהיא כוללת מידע סודי ואולי גם התקשרויות הנהנות מחיסיון. הלשכה המשפטית בבית הלבן מעורבת במאמצים למנוע מהקונגרס לקבל מידע עליה, אם כי היא לא טענה שמדובר במידע נשיאותי שאין לפרסמו. לקונגרס אין כלים של ממש שיאפשרו לו לחייב את הממשל לחשוף את התלונה.
כיצד אוקראינה מעורבת בסיפור? לא כל הפרטים ידועים. צוותו של טראמפ – ובמיוחד פרקליטו,
רודי ג'וליאני – הביע בפומבי את רצונו שממשלת אוקראינה תנהל חקירות העשויות להניב לטראמפ תועלת פוליטית. הללו כוללות עניינים הנוגעים למשפחת ביידן, כמו גם ל
פול מנפורט – מנהל הקמפיין של טראמפ ב-2016 שנשלח לכלא. כאמור, ידוע גם שטראמפ שוחח עם זלנסקי בסוף יולי; הממשל סירב בסוף אוגוסט להעביר לאוקראינה סיוע צבאי בסך 250 מיליון דולר, עד שלחץ דו-מפלגתי שכנע אותו לשחרר את הכסף.
מה ידוע על השיחה בין טראמפ לזלנסקי? לא הרבה; יש בעיקר השערות. לדברי הפוסט, טראמפ חזר על בקשתו לחקור את משפחת ביידן, אך לא הזכיר בשיחה את הסיוע הצבאי המוקפא. לא ברור מהי ה"הבטחה" עליה דיבר המקור בתלונתו. אולם בעדותו בשבוע שעבר בקונגרס (בדלתיים סגורות) אמר אטקינסון, שהתלונה נגעה לשורה של פעולות ולא לשיחה בודדת.
לדברי הבית הלבן, טראמפ התקשר לזלנסקי כדי לברכו של נצחונו בבחירות והשניים "דנו בדרכים לחזק את היחסים בין שתי המדינות, כולל שיתוף פעולה בתחומי האנרגיה והכלכלה". האוקראינים אומרים, כי טראמפ הביע את בטחונו בכך שממשלת אוקראינה תשפר במהירות את תדמית המדינה ו"תשלים במהירות חקירות של מקרי שחיתות, הבולמות את הקשרים בין שתי המדינות". המשפט האחרון מחשיד במיוחד.
מדוע טראמפ כה מתעניין באוקראינה? בשל שתי סיבות פוליטיות. מנפורט עבד בעבר עבור הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ, והדמוקרטים ניסו להשיג מידע על פעילותו זו, בניסיון לתקוף את טראמפ. השנייה והחשובה ביותר היא הנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן, אשר קיבל משרה משתלמת במועצת המנהלים של חברת הגז האוקראינית בוריסמה בשלהי ממשל אובמה. החברה הייתה נתונה תחת חקירה שניהל התובע הכללי, ויקטור שוקין – אשר הועבר מתפקידו בלחצו של ביידן-האב (כמו גם מנהיגים מערביים אחרים), בטענה שהוא אינו מטפל בצורה רצינית בחקירות שחיתות.
עד כמה רציניות הטענות נגד הביידנים? שוקין טוען, שהוא הודח בשל התערבותו של ג'ו ביידן; זו גם הטענה של טראמפ ואנשיו. לא ברור עד כמה טענתו מבוססת; על-פי מקור אוקראיני, החקירה נגד בוריסמה הייתה מוקפאת בעת הדחתו. וכאמור, שוקין ספג ביקורת ממנהיגים מערביים רבים, כמו גם מצד מחוקקים באוקראינה שהביעו אי-אמון בו ברוב מוחץ. התובע הכללי הנוכחי אמר, כי אין לו כל ראיות לעבירות מצד ג'ו ביידן או הנטר ביידן.
היכן נכנס לתמונה מנהל המודיעין הלאומי? תומכיו של מגוויר טוענים, כי הוא פועל על-פי הוראות החוק בסרבו לחשוף את התלונה. בכל מקרה, הוא נמצא במצב שאין לקנא אותו. טראמפ מינה אותו לפני חודש לתפקיד המנהל בפועל, אחרי התפטרותו של דן קואטס והחלטתו של טראמפ לדלג על סגניתו, סו גורדון (אשר הגיבה בהתפטרות). מגוויר – לשעבר אדמירל בצי – היה בחירה מפתיעה, בשל חוסר נסיונו בקהילת המודיעין האמריקנית. הפוסט מציין, כי טראמפ הודיע על פרישתו של קואטס שלושה ימים בלבד לאחר שיחתו עם זלנסקי; הוא הודיע על מינויו של מגוויר ארבעה ימים לפני הגשת התלונה.
עד כמה הסיפור גרוע מבחינת טראמפ? זוהי השאלה הגדולה כרגע. מוקדם מכדי לדעת האם טראמפ פעל שלא כהלכה. לא בטוח שהדברים אירעו כפי שטען המתלונן. וגם אם טראמפ דחף לחקור את הביידנים – זה לא בלתי-חוקי באופן אוטומטי. התשובה לשאלה האם הייתה כאן הפרת חוק כלשהי, מצויה בפרטי הפרשה.
בקשה של עובד ציבור – ובוודאי של הנשיא – לסיוע של מדינה זרה היא בעייתית בפני עצמה. במקרה של טראמפ יש לזכור, כי הוא ביקש בפומבי מרוסיה למצוא את הדוא"ל האבוד של
הילרי קלינטון, ולאחרונה אמר שלא ידחה על הסף הצעה לסיוע זר בבחירות הבאות. ואם טראמפ הבטיח סיוע פדרלי תמורת החקירה – זוהי שחיתות. אבל גם אם טראמפ הפר את החוק, בהחלט ייתכן שמדובר בעבירות עליהן לא ניתן להעמידו לדין בתקופת כהונתו, כמו בפרשה הרוסית, ולא בעבירות כה חמורות המצדיקות הליך הדחה. ייתכן שההשלכות יהיו פוליטיות: טראמפ סובל משיעורי תמיכה נמוכים ומפגר אחרי ביידן בכל הסקרים; שערורייה נוספת עלולה לפגוע קשות בסיכוייו בנובמבר 2020.