זה נשמע כמו התחלה של בדיחה: מה ההבדל בין 10,000 איש שנהרגים בהפצצות לבין השבתת מתקן נפט לכמה ימים? התשובה בכלל לא מצחיקה – כותב אנתוני הרווד בניוזוויק. ההבדל הוא, שרק במקרה השני מאיים ממשל טראמפ שמדובר ב"מעשה שלא ניתן לסבול".

במשך למעלה מארבע שנים נתונים תושבי תימן להפצצות של הקואליציה בראשות סעודיה המחזירות אותם לימי הביניים. באחת מהן נהרגו 47 דייגים; באחרת – 137 משתתפי הלוויה; 20 משתתפי חתונה נהרגו גם היא; ובשנה אחת בלבד – 443 ילדים, מתוכם 47 שהיו בטיול קיץ. שבוע לאחר מכן נפגש השר מייק פומפאו עם הנסיך מוחמד ולא אמר מילה על כך. זה לא היה מספיק חשוב מבחינתו.

שנה מאוחר יותר נפגעו מתקני הנפט הסעודיים בהתקפה המיוחסת לאירן. 18 כלי טיס בלתי מאוישים ושבעה טילים פגעו במתקנים, והעולם התכונן בדאגה לזינוק במחירי הנפט. אובדן 5.7 מיליון חביות ליום – 40% מהתפוקה הסעודית ו-5% מהתפוקה העולמית – הוביל את פומפאו להכריז שמדובר "בהתקפה שלא ניתן לסבול על אספקת האנרגיה העולמית" ו"פעולה מלחמתית". והוא הוסיף: "לא נסבול את התנהגותו המאיימת של המשטר האירני".

איש לא נהרג, איש אפילו לא נשרט – מדגיש הרווד – וסעודיה הכריזה שהתפוקה תשוב במהירות להיקפה המלא. במילים אחרות: המשבר נמנע. מובן שצריך לגנות את ההתקפה, אבל מה שמביש ומדכא הוא שעלייה זמנית במחירי הנפט נתפסת כהרבה יותר חשובה מאשר מלחמה בת ארבע שנים שגרמה למשבר ההומניטרי החמור ביותר בעולם כיום. מיליוני תימנים, ובהם 85,000 ילדים, סובלים ממחלות וניצבים על סף גוויעה מרעב. היכן הגינוי של ארה"ב לכך? היכן הזעם? להיכן מגיע העולם, אם חביות נפט חשובות יותר מחייהם של אלפי בני אדם חפים מפשע?

אבל זהו סדר העדיפויות של מנהיגי המערב, כפי שהוא מופגן מהמילים בהן הם בוחרים להשתמש, במה שהם בוחרים לגנות ובמה שהם מעדיפים להתעלם ממנו. ניתוח של שברי אוטובוס התלמידים הראה, כי הוא נפגע מפצצה מונחת לייזר במשקל 227 ק"ג תוצרת לוקהיד-מרטין ונמכרה לסעודיה במסגרת עסקה עם ארה"ב במיליארדי דולרים. זוהי סיבה אחת לכך שפומפאו לא מתח ביקורת על הסעודים, ומדוע הנשיא דונלד טראמפ – כפי שהוא עצמו הודה – מפגין יד רכה כלפי ריאד גם לנוכח רצח ג'מאל חאשוקג'י.

אבל בעוד הממשל האמריקני ממשיך לספק לסעודיה את הנשק בו היא משתמשת כדי להרוג ילדים, כדי להבטיח את המשרות והיעדים הפוליטיים שלו, יש מי שאינם מוכנים לשתוק. כמו המפגין הבודד ברייס דרוזין, אשר ריסס את המילה "תימן" בצבע אדום ליד מרכז הפיתוח של לוקהיד-מרטין בקליפורניה, בתוספת יום הטבח בילדים. חיי אדם צריכים להיות תמיד שווים יותר מאשר נפט, מסיים הרווד.