כלל "הזכות להישכח" חל על גוגל רק ב-28 מדינות
האיחוד האירופי ולא מחוצה לו. כך קבע אתמול (יום ג', 24.9.19) בית המשפט האירופי הגבוה לצדק – הגוף המשפטי העליון באיחוד האירופי.
בשנת 2014 קבע בית המשפט, כי לאזרחי האיחוד יש זכות לבקש ממנועי החיפוש למחוק קישורים למידע רגיש, מביך או בלתי מעודכן. גוף צרפתי העוסק בהגנת הפרטיות ביקש לחייב את גוגל להעניק זכות זו גם למי שמתגוררים מחוץ לאיחוד, אך עמדתו נדחתה. בית המשפט קבע, כי החוק הנוכחי באירופה אינו מאפשר את הרחבת "הזכות להישכח", אם כי הדגיש, כי מנועי החיפוש חייבים לאמץ מדיניות אשר לא תעודד גולשים לעקוף את הכלל דרך מדינות שמחוץ לאיחוד.
וושינגטון פוסט מעיר, כי התיק עורר שאלות של אסדרת האינטרנט בתחומי שיפוט שונים, כמו גם של האיזון בין הפרטיות והשם הטוב לבין
חופש הביטוי וזכותו של הציבור לקבל מידע. תומכי הדרישה טענו, כי קל מאוד לעקוף את הכלל על-ידי מעבר פשוט מחיפוש בגוגל במדינה האירופית לחיפוש באתר האמריקני המרכזי של החברה. גוגל נהנתה מתמיכתן של מיקורוסופט, ויקימדיה (בעלת ויקיפדיה) ואגודת העיתונאים למען חופש הביטוי. בין היתר נטען, כי עלול להיווצר תקדים מסוכן, בו יוכלו להשתמש ממשלות בלתי דמוקרטיות כדי לצנזר את האינטרנט.
בארה"ב קראה ועדת הסחר הפדרלית לקונגרס להעביר חוק פרטיות פדרלי, אשר יקבע כיצד ינוהל מידע אישי בידי חברות הטכנולוגיה. אך בעוד בארה"ב מתנהלים הדיונים בנושא בעצלתיים, באירופה כבר יש חקיקה כזו; ואילו קנדה, צ'ילה, ברזיל, הודו ומקסיקו בוחנות חקיקה דומה, מציין הפוסט.
במקביל ניצבת גוגל בפני לחצים מצד המאסדרים האירופיים. בחודש מארס קנסה אותה נציבות האיחוד ב-1.7 מיליארד דולר בשל טכניקות פרסום שהפרו את חוקי ההגבלים של האיחוד. בשנה שעברה נקנסה גוגל בידי הנציבות ב-5 מיליארד דולר בשל עבירות ישירות על חוקי ההגבלים, והצטוותה לשנות את הפעלת מנוע החיפוש במערכות ההפעלה אנדרואיד בטלפונים סלולריים. קודם לכן היא ספגה קנס של 2.7 מיליארד דולר, בשל האופן בו הפנתה גולשים לאתר המסחרי שלה.
מומחי משפט וטכנולוגיה אמרו לפוסט, כי הפסיקה מציבה גבולות הולמים בפני ההשפעה האירופית על האסדרה של שוק האינטרנט העולמי. דניאל קסטרו אמר, כי אין להרשות לאיחוד לכפות את כלליו על מדינות שמחוצה לו, וכי עליו גם למצוא איזון טוב יותר בחוקים ובכללים שהוא מפעיל ביחס לרשת. פטריק ון-אקה הוסיף, כי פסיקה שונה עלולה הייתה ליצור תקדים בו ישתמשו מדינות אחרות כדי לכפות את חוקיהן מחוץ לגבולותיהן.