א) ליברמן חצה סופית את הקווים לגוש הרשימות הערביות. הוא נקט באותו תרגיל שבו ערקו כמה מהימין לשמאל, בהסכמי אוסלו, שבמקום להצביע נגדם נמנעו מלהצביע ובכך סללו את הדרך בקולות השמאל לאשור ההסכמים הנוראים ולהקמת הרשות הפלשתינית. תוך נאום מתלהם נגד הנבחרים הערבים לכנסת, חברי ישראל ביתנו הגישו לרשימה המשותפת בהימנעותם, את היכולת לקבוע בהמלצתם מי יהיה ראש הממשלה ואת היחס לחוק הלאום שכעת נמצא בסכנת ביטול. אם ליברמן היה מתנגד באמת לגוש השמאל-הרשימה משותפת הערבית היה מצביע נגד גוש השמאל-ערבים, ולא מאפשר בכך לאחמד טיבי להשתתף בדיוני ועדת חו"ב, דבר שהיה בחזקת טאבו בכנסת. כך על-פי אהוד ברק בראיון טלוויזיוני. או לקבל הבטחה לביטול חוק קמיניץ, הריסת 15 אלף מבנים בלתי חוקיים שנבנו במגזר הערבי.
