|   15:07:40
דלג
  משה נסטלבאום  
משפטן מאחורי הכותרות
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

מאחורי הכותרות

מי ימצמץ ראשון

טור דעה אישית בשלישי ובשישי שלא דופק חשבון המימרה "אחרי החגים" לא תתממש כנראה בכל מה שקשור להקמת ממשלה חדשה אם תקנו מטבע חוץ בנתב"ג תשלמו פי עשרה לקראת החגים אתם מוצפים בדואר זבל? יש מה לעשות על עמותת "רפואה ומשען", שעושה שימוש בקטינים לגיוס תרומות במאה שערים יש מודעות שמציעות תקיעות לנשים - לא מה שחשבתם ועל אמירת סליחות ששודרו ברדיו המנדטורי
27/09/2019  |   משה נסטלבאום   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
עדיין לא נוסע לנבצרות [באדיבות יותם נבין]

זה לא יקרה כנראה גם אחרי החגים, ראשי הגושים הגדולים מתבצרים בעמדותיהם, ואביגדור ליברמן מכדרר אבל לא בוחר שום סל.

נוסעים לחו"ל ורוצים לרכוש מטבע חוץ בבנק הפועלים בטרמינל שלוש בנתב"ג - תחשבו פעמיים. זה יעלה לכם פי עשרה יותר.

קיבלתם דואר זבל במהלך מערכת הבחירות, וזה ממשיך גם לקראת החגים? אתם יכולים למצות את הדין עם עברייני דואר זבל.

עמותת "רפואה ומשען" שוב מגייסת תרומות להצלת חיים. הפעם כוכבי התשדיר הם קטינים.

ביקרתם במאה שערים או בבני ברק וראיתם מודעות שמציעות תקיעות לנשים? תדעו שזאת מצווה.

אמירת הסליחות שודרה גם ברדיו המנדטורי, שהיה הראשון ששידר סליחות מבית הכנסת הגדול בתל אביב. כבר אז זה היה מלווה במחלוקת.

אחרי החגים?

בנימין נתניהו הוא גם אשף ניצול ההזדמנויות. גם את האירוע המסורתי של הרמת כוסית ערב ראש-השנה, ידע ראש הממשלה לנצל לטובתו כמו שרק הוא יודע. "אתם תתנו להם לפרק את הליכוד?", שאל נתניהו את מאות חברי המרכז שהצטופפו בגני התערוכה. התשובה שנשמעה מהאולם הייתה צפויה. ואז כשנתניהו הבין שחברי מרכז הליכוד איתו, הוא הזדרז לשאול את השאלה שמעניינת אותו במיוחד: "אתם תתנו להם להדיח את יושב-ראש הליכוד?". מתוך האולם עלתה שאגה גדולה של מילה אחת – "לא!", מה שהזכיר לנתניהו שגם בשלב הזה הוא שולט שליטה מלאה בליכוד.

גם ראש הממשלה לא היה רוצה להיכנס בפעם השלישית למערכת בחירות נוספת, אבל הוא יודע שאם חייבים לעשות את זה, ראוי שזה ייעשה כמה שיותר מהר. אני לא משוכנע שאם החלטה כזאת הייתה מובאת שוב לאישור הכנסת, היה לנתניהו בעיתוי הזה רוב להצעה לסיבוב בחירות שלישי. לא כל ראשי הסיעות וחברי הכנסת מאמינים שהם יצליחו לשחזר את ההישגים שהשיגו בבחירות האחרונות, ולכן ספק גדול אם הם היו נותנים שוב את קולם למהלך כזה אם הוא היה מגיע להצבעה. לא כל חברי הכנסת הנוכחית היו מהמרים על כך שהם יחזרו לכנסת הבאה. כשיש להם ביד סידור עבודה מעולה לשניים הקרובות, עם משכורת רכב צמוד ומעמד, זה צעד נמהר ולא מחושב, לוותר על כל ההישגים האישים בקלות.

הפעם חברי הכנסת הם לא אלה שיקבעו את גורלם הפוליטי. אם נשיא המדינה ישתכנע שלראשי שני הגושים הגדולים אין סיכוי להקים ממשלה טובים, הסיכויים שנלך לבחירות בפעם השלישית גבוהים. הכדור נמצא עדיין בידיו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן, שממשיך לכדרר סביב המגרש, אבל נמנע גם בשלב הזה לזרוק את הכדור לאחד הסלים. מקורביו של ליברמן חוזרים על האמירה ששום דבר איננו פרסונלי, ולדבריהם אם ראש הממשלה נתניהו יזמין את ליברמן לפגישה, כפי שעשה ח"כ בני גנץ, הוא יבוא.

אלא שנתניהו מכיר טוב את ליברמן, שבחר להשתמש באחת ממערכות הבחירות בסיסמה "מילה של ליברמן היא מילה", ולכן ברור לו שחוץ מפגישת נימוסין לא ייצא הרבה מפגישה כזאת, וזו הסיבה כנראה שבגללה נתניהו מהסס לעשות את המהלך. ליברמן יודע שההתעקשות שהוא מגלה מציבה אותו במקום שיועיל לו אם יהיה סיבוב שלישי, ולפחות בשלב הזה הוא ממשיך באותו קו.

שאלת השאלות היא כמובן מי ימצמץ ראשון? אין שום ספק שעבור נתניהו הצורך להגיע כראש ממשלה לשימוע, ואולי גם למשפט, הוא צורך קריטי, שעליו הוא לא יכול להתפשר. ח"כ בני גנץ יודע שקשה לדעת האם הוא יצליח לשחזר פעם נוספת את ההצלחה של מערכת הבחירות הנוכחית, ולכן הוא משתוקק להגיע לממשלת אחדות.

מי שמציע לבנימין נתניהו נסיעה טובה בדרך לנבצרות כנראה מזדרז מדי. למרות שאולי יש על מה לדבר. לפני ראש-השנה ויתר חגי תשרי נוהגים להבטיח שהכל יסתדר "אחרי החגים", אלא שבמקרה הזה, זה ממש לא בטוח.

עמלת חליפין

בנתב"ג תשלמו יותר. לא יותר, הרבה יותר. אם אתם מתכוונים לצאת בקרוב לחו"ל, כדאי שתדעו שממש לא מומלץ לרכוש מטבע חוץ בבנק הפועלים בטרמינל שלוש, בנמל התעופה בן-גוריון.

רון סמוחה המיר שם למטבע חוץ, ונאלץ לשלם עבור גביית יתר של עמלת חליפין. סמוחה מעריך כי על-פי נתוני רשות שדות תעופה, רק בסניף הזה עשה עלינו בנק הפועלים בשנים 2019-2012 קופה של תשעה וחצי מיליארד שקלים. סמוחה שכר את שירותיו של עורך הדין רונן עדיני, שהגיש נגד בנק הפועלים תביעה ייצוגית על סך 120 מיליון שקלים. אם סמוחה יזכה בתביעה, יזכו כל מי שהמירו כספים בשבע השנים האחרונות בסניף הבנק בנמל התעופה בפיצוי כספי, שגם אם הוא יהיה סמלי, הוא ילמד את בנק הפועלים שיש גבול למה שנראה כחזירות.

לסמוחה יש, להבדיל מרבים מאיתנו, מושג איך עובדת השיטה. הוא היה יותר מעשור סמנכ"ל בנק דיסקונט, וזאת לא התביעה הייצוגית הראשונה שהוא מגיש נגד בנק הפועלים. הוא טוען שבנק הפועלים מפר את הוראות חוק הבנקאות וכללי הבנקאות, בכך שבסניף שהוא מפעיל בנמל התעופה בן-גוריון הוא גובה עמלה גבוהה מזו של שאר הסניפים. לטענתו, חוק הבנקאות אוסר על גביית עמלת חליפין שונה בנמל התעופה.

חשוב להבהיר, על-פי הנתונים שבידי סמוחה, עמלת שער החילופין בסניף בנתב"ג נמוכה מעט בהשוואה ליתר הסניפים. אבל השיעור הנמוך חל רק על סכומים שהם קטנים ממאה דולרים. בסכומים שגבוהים ממאה דולרים, עמלת החליפין גבוהה פי עשרה מזאת שבשאר סניפי בנק הפועלים. לטענת סמוחה, בנק ישראל התחמק מלתת לו תשובה ברורה, ובנק הפועלים אישר לדבריו שהעמלה שנגבית בנמל התעופה בן-גוריון שונה וגבוהה מזו שגובה הבנק בסניפיו האחרים.

אם אתם נוסעים לחו"ל ורוצים לרכוש מטבע חוץ, כדאי שלא תחכו לרגע האחרון. על-פי התביעה הייצוגית של סמוחה, בנתב"ג זה עולה יותר - פי עשרה יותר.

אל תוותרו
דואר זבל. גם אתם קיבלתם? יש מה לעשות

אלף שקלים. זה הסכום שמגיע לכם עבור כל מסרון או מייל שקיבלתם שעונה על הגדרת חוק דואר זבל. אם מערכת הבחירות האחרונה ומבצעי החגים מורגשים אצלכם בהודעות הדוא"ל או במסרונים אתם לא לבד.

כדי להגן עלינו ולמנוע הפצה של דואר זבל, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בשנת 2008 חוק שקובע שאסור לשלוח פרסומים ללא אישור. בשנת 2016 הורחב החוק, והוא חל על בקשות לתרומות, אבל כמה לא מפתיע שהוא לא חל על תעמולת בחירות, ועל בקשות לתרומות של מתמודדים בבחירות לכנסת, כולל בפריימריז של המפלגות, וגם לא על הבחירות לרשויות המקומיות.

חברי הכנסת לא יורים לעצמם לעולם ברגל, לכן לא היה מראש שום סיכוי שיתקבל חוק שימנע מחברי הכנסת או יצמצם את האפשרות לשמוט מידם את הדרך לפנות אלינו בכל צורה, גם אם מדובר בדואר זבל אמיתי.

יש תיקון נוסף שחשוב שתהיו מעודכנים בו. מדובר בתיקון נכנס לתוקף בחודש פברואר 2018 והוא קובע שאם רכשתם מוצר, או שירותים באופן מתמשך, יראו כל אחד מכם "כמי שנתן סירוב במועד סיום ההתקשרות". במילים פשוטות, כאשר מסתיימת ההתקשרות ביניכם לבין מי שרכשתם ממנו סחורה, חל על המוכר איסור לשלוח לכם פרסומים, וזאת גם "אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין". כלומר, גם אם הודעתם למוכר על ביטול עסקה, הוא לא יכול להמשיך לשלוח אליכם חומר פרסומי שהוא דואר זבל.

ארבעה חודשים אחרי שהחוק תוקן, הוכנס בו תיקון נוסף בפעם השלישית. זה היה בחודש מאי 2018, לאחר שנפוצה שיטה שעל פיה ניסו מפרסמים ונוכלים לגרום לכם לחזור למספרי טלפון שממנו חייגו אליכם באמצעים אוטומטיים, ובכך לחייב אתכם למשל בעלויות של שיחות יקרות לחו"ל.

כמה מהמפרסמים פיתחו במרוצת השנים שיטה מעצבנת, שנועדה לעקוף את החוק, והם טורחים לציין בתחילת הפנייה אליכם, שמדובר בפנייה שנעשית על-פי בקשתכם. לטריק הזה אין כמובן ום סיכוי להתקבל בבית המשפט.

אם נמאס לכם, ואתם לא מצליחים להתמודד עם התופעה, תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נגד שולח דואר הזבל תפתור את הבעיה. עבור כל תביעה שתגישו טובים הסיכויים שתזכו באלף שקלים ללא צורך בהוכחת נזק. אגרת בית המשפט היא בשיעור של אחוז אחד מסכום התביעה – ולא פחות מחמישים שקלים.

נוסח של טיוטת תביעות תוכלו למצוא בקלות בגוגל, אבל אל תנסו לפתח את השיטה לסטרטאפ, וגם לא כדאי שתזדרזו להתפטר ממקום העבודה. לא ניתן להגיש יותר מחמש תביעות בכל שנה באותו בית משפט, ומי שמבקש להגיש תביעה קטנה, נדרש להצהיר שלא הגיש יותר מחמש תביעות קטנות בשנה שקדמה להגשת התביעה, כדי לחסום תובעים סדרתיים, ויש הרבה כאלה.

שימוש בקטינים
הקטינה שמגויסת לתרומת כליה עבור אביה

עמותת רפואה ומשען חצתה את הקווים האדומים. העמותה הציגה בעבר לבקשתי בתוך זמן קצר, אישור ניהול תקין מרשם העמותות על כך שהיא מתנהלת בתקינות, ועל כך צריך לשבח אותה. באותה נשימה צריך לגנות אותה על השימוש שהיא עושה בקטינים לצורך גיוס תרומות.

מה שעושה העמותה אינו בניגוד לחוק, אבל ראוי היה שלא ייעשה, וראוי שראשי העמותה יחשבו גם על טובתם של הקטינים שהסרטים שבהם הם מככבים ברשת, ימשיכו ללוות אותם עוד הרבה שנים.

זאת לא הפעם הראשונה שהעמותה מגייסת תרומות, אבל זאת הפעם הראשונה שבה אני נתקל בסרטון שמפרסמת העמותה, שבו מככבים קטינים שמפנים קריאת מצוקה לתרום כסף עבור אביהם שנזקק להשתלת כליה.

כוכבת הסרטון שהעלתה העמותה לפייסבוק, היא ילדה כבת שמונה שנראית כמי שמדקלמת טקסט שנכתב עבורה כדי ליצור סחיטה רגשית, ולהביא לכך שתורמים יפתחו את ליבם וכיסם. הקטינה פונה בתחינה למי שצופים בסרטון ומספרת: "אין לנו מספיק כסף כדי לתת לו כליה חדשה. חשבתי למכור את הצעצועים שלי אבל אימא אמרה שזה לא מספיק".

הקטינה לא מסתפקת בכך ומנסה להפעיל לחץ רגשי נוסף, כשהיא מתארת את שגרת חייו של אביה: "הוא הולך לעשות דיאליזה. שמה הם מחברים לו מכונה ומוציאים לו את הדם מהגוף ואז מחזירים לו אותו נקי. הוא תמיד חוזר נורא חלש, ואני שואלת אותו אבא מתי תהיה בריא והוא לא יודע מתי". כל העת נראה לצידה של הילדה אחיה הקטן שצעיר ממנה, והרושם שהוא נמצא במצוקה קשה. בהמשך הסרטון נראים שני הקטינים מתרפקים על אביהם החולה.

אין מחלוקת שהסרטון עושה את שלו. 459 אנשים שצפו בו תרמו עד כה 55,083 שקלים. לא ברור כמה מהסכומים שתגייס האגודה יועברו ישירות למשפחה, כשם שלא ברור האם העמותה מקזזת מהתרומות את הוצאותיה שאיש אינו יודע בכמה הן מסתכמות.

איש אינו יודע גם האם העמותה היא זו שמגייסת ישירות את התורמים, או שיש גם קבלן ביניים שגם הוא נהנה מהתרומות. אבל כל זה בטל בשישים, לעומת השאלה המרכזית מדוע בחרה העמותה לעשות שימוש במראה פניהם ובקולם של ילדים שהם קטינים כדי לאסוף כספים, גם אם יש לה אישור לכך מההורים. נראה שהעמותה מפעילה מה שנראה לכאורה כעסק מסחרי לכל דבר ועניין, שגם אם הוא נועד למטרה אנושית חשובה, הוא לא נעשה לשם שמיים בלבד, ויש מי שנהנים מפירותיו.

לא ברור לי מדוע עמותה צריכה לגייס קטינים, כדי להשיג תרומות להשתלת כליה. מה גם שהחולה שלמענו מבקשים הקטינים לגייס את הכסף, שהוא אביהם, אינו כנראה בסכנת חיים מידית. הוא מוצג כמי שמתחבר לדיאליזה, והניסיון להציג את מצבו של האב כמי שנאבק כנראה בעת הזאת על חייו, רחוק כנראה מהמציאות.

לא ברור לי האם הוריהם של הקטינים מודעים לנזק שנגרם לילדיהם, לא רק מהמעמד שבו הם שותפים, אלא גם מפרסום הסרט ברבים, כשפניהם של הקטינים אינם מטושטשים וניתן לזהות אותם בקלות.

במועצה לשלום הילד אומרים שישנם פרסומים שהחוק הקיים מגדיר כאסורים ופליליים בצורה ברורה, וזאת גם אם ההורים מסכימים לפרסום. במקרים כאלה יש לפעול על-מנת להסיר מיד את הפרסום, לא כך במקרה הזה. במועצה לשלום הילד מדגישים שיש לבחון לא רק את הפן החוקי, אלא גם את הפן המוסרי והערכי בחשיפה של ילדים. זו הסיבה שבמועצה מגבשים בימים אלה קוד אתי לעניין זה.

ראוי היה שעמותה שמגייסת כספים תוך סחיטה רגשית ושימוש בקטינים תציג בפני הציבור מסמכים רפואיים שעליהם חתום רופא הבקיא בתחום, שהוא מנהל מחלקה של אחד המרכזים הרפואיים הגדולים והמוכרים בארץ, שבהם ייקבע חד-משמעית שהאיש שעבורו מגויסות התרומות, נדרש לטוס בדחיפות לחו"ל, אחרת הוא מסכן את חייו, משום שרפואית שלא ניתן לבצע בגופו השתלת כליה בישראל.

העמותה אינה יכולה לטעון לסודיות רפואית, כשהיא חושפת ברבים את מצבו של החולה, ועושה שימוש בילדיו. אם יתברר שמבחינה רפואית לא ניתן לבצע את השתלת הכליה בישראל, אני מבטיח להרים תרומה.

רץ ברשת
תקיעות לנשים, לא מה שחשבתם

תקיעות לנשים היא כותרת של מודעה שצולמה באזורים החרדיים של ירושלים. מי שמעלה חיוך כשהוא קורא את המודעה, לא יודע כנראה שמדובר במצווה, שבה מבקשות נשים רבות להתכבד כשהן שומעות תקיעת שופר.

הגברים חייבים במצוות שופר, והנשים פטורות מהמצווה הזאת. אבל ישנן נשים שרוצות להאזין לתקיעת שופר. בתלמוד נחלקו הדעות האם נשים כשרות לתקוע בשופר, ביהדות אשכנז היו שסברו שעדיף שגבר יתקע עבורן בשופר, לעומת זאת בשולחן ערוך, שהוא ספר ההלכה שכתב רבי יוסף קארו, נכתב במפורש שנשים יכולות לתקוע בשופר, אבל הן אינן יכולות לברך עליו.

בבתי כנסת רבים נוהגים לקיים תקיעת שופר מיוחדת לנשים בשעות הצהריים ובשעות אחר-הצהריים. המודעה שתלויה ברחובות השכונות החרדיות מזמינה נשים להתכבד במצווה.

סליחות ברדיו
הרדיו המנדטורי משדר סליחות מת״א

אמירת סליחות אצל האשכנזים התחילה במוצאי השבת שעברה. בעדה הספרדית התחילה אמירת הסליחות בראש חודש. כמו כל דבר ביהדות אין כמעט עניין שאין עליו מחלוקת. בחודש אלול תש"ג בספטמבר שנת 1943 החליטו ראשי בית הכנסת הגדול בתל אביב לאפשר לרדיו של ממשל המנדט הבריטי לשדר את תפילת הסליחות מבית הכנסת הגדול בתל אביב, ובנוסף לכך לשדר גם דרשה של הרב הראשי של תל אביב.

עיתון "הצפה" של אותה תקופה מגלה שראשי הקהילה החליטו על כך, כדי לאפשר לציבור שלא משתתף בתפילות להאזין לתפילה ברדיו. והיה עוד נימוק: רבבות חיילים ארץ-ישראלים שהתגייסו לצבא הבריטי לא יכלו להשתתף בתפילה. כצפוי, חלק מחברי הקהילה התנגדו לתפילה בנימוק של חדשנות שלא במקומה, ואחרים חששו שרבים מהמתפללים יישארו בבית ויעדיפו לשמוע את השידור ברדיו, במקום להגיע לבית הכנסת הגדול.

ארכיון המדינה מגלה שלמרות ההתנגדויות שודרה לבסוף התפילה ברדיו, לא לפני שראשי "משמרת שבת", שפעלה באותם זמנים, פנו לרב הראשי לישראל, הרב הרצוג והזהירו מפני שמד וכיליון, שעלולה הרפורמה החדשה לגרום.

הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב-ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי יושרה לישראל וחבר הנהלת התנועה. האמור אינו דעת יושרה לישראל.
תאריך:  27/09/2019   |   עודכן:  27/09/2019
משה נסטלבאום
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מי ימצמץ ראשון
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
רמי לוד49
28/09/19 16:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עני חשוב כמת. הבנק מאיים לחסל (לחסום) לי את החשבון, חשבון שקיים כבר למעלה מ-30 שנה, עם יתרת זכות, כאשר אין לבנק, אף לטענתו, כל חשש לסיכון הלבנת הון בחשבון. ומדוע? כי הבנק רוצה שאחתום/אחתים רו"ח על פאקאטע טפסים שלו ואני מסרב לדרישות הבנק כלשונן.
27/09/2019  |  אפרי הלפרין  |   יומני בלוגרים
לאורך כל מערכת הבחירות של 2019 (מועד א' ומועד ב'), חזרו ראשי המפלגות הגדולות על הטענה שגודל המפלגה קובע ולא גודל הגוש והם אף השתמשו בהקלטה של ריבלין שדיבר בשיעור אזרחות משותף לתלמידי תיכונים בבית שמש, על האפשרות שגודל המפלגה תהיה השיקול להכרעה על מי תוטל הרכבת הממשלה לו לאף אחד מהצדדים לא יהיה רוב של 61 ממליצים להקמתה (ריבלין העלה באותה הקלטה גם את האופציה שגודל הגוש יכריע ולא גודל המפלגה, אך טבעי שגנץ ונתניהו לא ייקחו סיכון ויבססו את תעמולת הבחירות שלהם על דברי הנשיא בעניין גודל המפלגה בלבד, ועל הדרך ייהנו מההזדמנות לעמוד בראש מפלגה גדולה יותר גם אם היא לא תשפיע בסופו של דבר על החלטתו של הנשיא).
26/09/2019  |  עמוס שנער  |   יומני בלוגרים
הָאָלָה הַגְדוֹלָה 1
איש אינו יכול לחשוד באחמד טיבי, שהוא מסונכרן עם פרשת השבוע. הדבר האחרון שלא ניתן לצפות ממנו, הוא שהדוקטור הח"כ יעיין מעת לעת בפרשת השבוע הרלוונטית. אבל השבוע דבריו המחוצפים ממש התכתבו, אחד לאחד, עם פרשת השבוע שנקרא בשבת זו, פרשת ניצבים.
26/09/2019  |  מנחם רהט  |   יומני בלוגרים
נס-ציונה נוסדה ב-1883 על-ידי אנשי העלייה הראשונה, ובראשם ראובן לרר, חסיד חב"ד, איש תנועת "חיבת ציון", שהגיע באותה שנה מרוסיה להתיישב במקום עם משפחתו. אל לרר הצטרפו כעבור זמן קצר מספר משפחות שהקימו משקים, נחלות ועיבדו שדות ופרדסים. בימיה הראשונים נקראה ואדי אל חנין (עמק השושנים) ובהמשך נקראה בשם נס ציונה. מקור השם הוא ציטוט מפסוק בספר ירמיהו, פרק ד', פסוק ו': "שאו-נס ציונה העיזו אל-תעמדו".
26/09/2019  |  אלי אלון  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il