ביבי הסתבך בחשד לפלילים ובעניינים אחרים מפני שנטייתו להיות תאב כסף נפגשה והתחברה לתחושה, שמגבלות הכוח אינן חלות עליו. כאשר שליט חש כך הוא שוחק את החוק ואת הדמוקרטיה, וכשהן מסרבות להיעלם הוא פותח במהלכים שנועדו לכתוש אותן. כך ניסה לעשות עם בג"ץ והתקשורת ופרקליטות המדינה והמשטרה. לכתוב ולאיים, ואולי זה הצליח פה ושם אבל לא כליל.
יש לי רושם כי לא יעלה בידו לגרור את העם לבחירות נוספות אפילו אם
נפתלי בנט יאמר כי
בני גנץ צריך היה לוותר (למה נפתלי? ומפיך? הרי אתה יודע איך מתנהל
בנימין נתניהו מאז 2007. זוכר את התיאור - "ונער קטן מושל בם"? כן, נכון, ישעיהו).
הוא נוקט מהלכים פסולים. צעדי סרק, כלשונו של היועץ המשפטי ד"ר
אביחי מנדלבליט. שימוע בפומבי? ביבי אינו מבין שאם צעד כזה נעשה למענו, בראש ובראשונה למענו, רק למענו - זה הביטוי העליון שאינו מכיר בכללי המשחק ובמגבלות הכוח, שהם המסד העיקרי לשלטון החוק והדמוקרטיה.
קיוויתי כי אחרי התרגיל האחרון יעלה מנדלבליט את רף הטיפול בו. הרי אם יורשע רק בשלושה התיקים התלויים ועומדים נגדו הוא ניצל מן העיקר, מן החקירה בפרשת הצוללות המצריות שהיא גרועה מאשר הישראליות, ועוד נותרו שאלות רבות שלא הוצגו לו. ישנו גם העניין הציבורי. מילא, כיצד התנהל הבית ברחוב בלפור בסיבוב הראשון; אבל משהדברים התפרסמו והמשפטים התנהלו - ביבי היה חייב להבטיח הגנה לעובדים. משהו דרמטי, שהיה עליו למנות (על חשבונו, כן, על חשבונו) מפקח להגנת זכויות העובדים בבית ראש הממשלה.
אני מבין לליבו של ביבי שמכריז רשמית כי כל הטענות של כל העובדות והעובדים בכל הזמנים הן "מסע הכפשות אחד גדול". אבל הוא ואני יודעים כי אילו נחקר בפוליגרף אם הוא מאמין לעצמו היה המכשיר מתנפץ לרסיסים.
ביבי הולך וקרב לנקודת האל-חזור. עוד כמה מעשים שיבושיים כמו ההצעה לשימוע פומבי ומנדלבליט עלול לפתוח בחקירת תיק הצוללות. שוב שומו שמים. אז שמע ביבי, לך לעסקת טיעון. מנדלבליט יעזור לך. תסיים עם הרשעה בהודאה וקלון ועונש קל ככל האפשר, ותוכל להמשיך לומר כי היית ונשארת קורבן, "ותשקוט הארץ 40 שנה".
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
