חכמי הדורות הניחו לפנינו תבנית של ראש השנה כיום דין אוניברסלי. האדם באשר הוא אדם נברא בראש השנה, זה היה היום תחילת מעשי ילודי אישה באשר הם שם, לטוב ולמוטב, זה יום עליו אומר מחזור תפילת ימים נוראים "כי זכר כל היצור לפניך בא". על בית דין שלמעלה אמרו אבות התובנה היהודית שהורישו לנו "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב, ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות, מי יחיה ומי ימות". לא שגוזרים למעלה איזו מדינות עתידות למשול בחרב ואיזו מהן תבורכנה בשלום, אלא איזו מהן נקראת לדין על ששלפה חרב ואיזו מהן על בחרה להרבות שלום, לא מי עתיד למות ברעב אלא מי הומת ברעב, מי יחיה כי יצא זכאי בדין, ומי ימות כי הביא על העולם את הרעה שרק בני האדגם יכולים להביא אלה על אלה.