בעדותו בפני חברי וועדת וינוגרד מביע המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון, אכזבה קשה מהצבא. בעדות, שפורסמה היום (ה', 26.7.07), סיפר רמון, אשר היה שר המשפטים בעת המלחמה, כי ההחלטה על היציאה למלחמה התקבלה עוד לפני ישיבת הממשלה וכי ההחלטה נכתבה כפי הנראה עוד לפני הישיבה. בנוסף, הוא מעריך כי אם ראש הממשלה אהוד אולמרט היה יודע שיעדי המלחמה לא היו מושגים, הוא היה מביע התנגדות לצאת למלחמה.
"אני עבדתי עם מספר ראשי ממשלות מקרוב", מספר רמון לחמשת חברי הוועדה. "עם פרס, רבין ז"ל, עם שרון ועם ברק. ארבעה ראשי ממשלות שעבדתי אתם די מקרוב, ועם חלק ממש בקרבה מאד מאד גבוהה. אני יכול לומר, שבדרך כלל בעניינים מהסוג הזה, ראשי ממשלות מקבלים את ההחלטות שלהם לא בהתייעצות עם שרים, אלא בהתייעצות עם הדרגים המקצועיים. אם יש להם מישהו שהוא מאד קרוב אליהם מבין השרים, אז הוא גם ידבר אתו ויתייעץ אתו, אבל לא בגלל תפקידו, אלא מכיוון שראש הממשלה מרגיש מאד מאד קרוב אליו".
רמון הוסיף כי "נדמה לי שראש הממשלה הנוכחי הלך בעקבות ראשי הממשלה הקודמים בעניין הזה, אני לא נכנס לזה. אני הייתי, נניח, יחסית יותר קרוב אליו, אז יכול להיות שהוא התייעץ אתי טיפה יותר, והוא תמיד, כשרציתי להיפגש אתו, אז היינו נפגשים ומדברים והוא היה אומר את דעתו וכו'. אבל בחיי היום יום, ראש הממשלה יושב עם יועציו האישיים, קח לצורך העניין במקרה שלנו את יורם טורבוביץ שהוא לדעתי היה איש מרכזי ברמת ההתייעצויות גם בהקשר של המלחמה הזאת".
רמון התייחס למצב בו לממשלה לא מוצגת אפשרות שנייה מלבד זו שהצבא ממליץ עליה. "דעתי רעה מאד בעניין. אני גם לחמתי על זה שיהיה Second opinion חשבתי שצריך באחת הוועדות שישבתי בהן, וועדת משנה של חוץ וביטחון שחקרה את ההכנות והערכות המודיעין בנושא המלחמה בעירק וכל מה שהיה. אני גם המלצתי וגם הוועדה המליצה ליצור מערכת של Second opinion במסגרת המועצה לביטחון לאומי, אבל אין במדינת ישראל Second opinion לא במלחמה ולא בכלכלה ולא בשום דבר".
רמון הסביר מדוע שרי הממשלה לא יכולים להתערב במידה רבה במה שנעשה במשרדיהם. "כשאני בא לדרג מקצועי ואומר לדרג המקצועי, תעשו דבר אחר, אני מסתכן בראשי. אני צריך לריב אתם, אני חוטף על זה תקשורת, אני פוליטיקאי, אני "מושחת" כמובן, וכל הנימוקים והשיקולים שלי הם אינם ענייניים. והשרים לצערי, מתחלפים אצלנו בתדירות בלתי אפשרית, שזה רעה חולה, הכי גרועה", דברי רמון.
לדבריו, "כשבאים לממשלה וודאי שזה דיון רחב, כשבאים לקבינט אז הוא פחות רחב, אבל דומה לממשלה, אבל בסה"כ ההחלטה, אני יכול להגיד ברוב המקרים, ההחלטות נכתבות עוד לפני שהישיבה מסתיימת. ראש הממשלה בא עם החלטה, הוא נותן לכל השרים לדבר, הוא בסוף קורא את ההחלטה, שלא נכתבה בזמן הממשלה".
"ההחלטה גובשה בין 6- ל-8 ב-12 ביולי"
עוד הוסיף רמון כי "אני מניח שאת ההחלטה שגובשה ב-12 ביולי, אני לא מניח, אני כמעט יודע, היא נכתבה, לא צריך הרבה, בין השעה 6 ל-8 ב-12 ביולי, התקיימה ישיבה ביטחונית. שם למעשה נסגרו כל הפרמטרים של הפעולות וכו' וכו', שם נדמה לי השתתפו ראש הממשלה ושר הביטחון בלבד, מהדרג המדיני. נדמה לי, אם אינני טועה, אתם בטח יודעים. ב-8 הייתה ישיבת ממשלה. בישיבת ממשלה באו ראש הממשלה ושר הביטחון מגובשים".
על דרכי הפעולה של צה"ל כאשר מגיעים הבכירים להציג את דרכי הפעולה בפני הדרג המדיני, אמר רמון כי "הוא בא עם יותר מהמלצה אחת, אבל הוא לא יתייחס באמת להמלצות האחרות. הוא דוחף את ההמלצה. הצבא אפילו לא נותן את ההמלצות, את האופציות האחרות בצורה מהסוג הזה. הם באים בדרך כלל עם דבר מאד מגובש".
על עמדתו באשר לפתיחת המלחמה אמר רמון כי "קרה אירוע חטיפה, שהחיזבאללה באו ונכנסו לשטח ריבוני במדינת ישראל, פגעו בריבונות ישראל, ללא שום התגרות וכו'. מה עושים? אני יודע מה אני אמרתי בצהרים לשר הביטחון, שאי אפשר לעבור על זה לסדר היום, זה אירוע בסדר גודל חמור, שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. דרך אגב, זו הייתה עמדתי גם ב-2000 כאשר חטפו את החיילים, ואמרתי את זה לברק".
רמון אמר לחברי הוועדה כי התחושה אותה העביר הצבא הייתה שניתן להתמודד עם יעדי המלחמה באמצעות חיל האוויר והפצצות קרקעיות בלבד, ללא צורך בגיוס מילואים או כניסה קרקעית רחבה של כוחות. "אני לא יודע מה הצבא אמר לראש הממשלה", אמר, "אני לא הייתי בפגישות האלה, אבל מהשיחות שלי עם ראש הממשלה, זאת הייתה תחושתו. אני אומר על אחריותי. הסיבה, לדעתי, המרכזית שהוא לא רצה להפציץ את התשתיות, אמר שגם בלי זה אנחנו נשיג את היעדים".
"לדעתי אולמרט לא היה מסכים"
לשאלת הוועדה האם הוא התאכזב מהצבא, השיב רמון: "אני חושב - כן, אני בהחלט חושב, זאת הייתה התחושה". רמון המשיך: "אני מעריך שגם ראש הממשלה, מתוך היכרות מאד קרובה אליו, שאם היה בא הצבא ואומר לו שמה שהרשו לצבא לעשות, לא השיג את היעדים, היה בא הרמטכ"ל ואומר: אדוני ראש הממשלה, זה היעד שלך, נכון, אני במגבלות שאתה מטיל עלי, רק אש מהאוויר - אני לא יכול לעשות את זה. אני חייב עכשיו לגייס מילואים, הדרך היחידה לעשות את זה, נדמה לי פואד אמר את זה מהיום הראשון, זה לגייס שלוש ארבע אוגדות ולהיכנס ללבנון וזו הדרך היחידה להשיג את היעדים. אני לא יודע מה ראש הממשלה היה אומר, לדעתי הוא לא היה מסכים. אבל אני הייתי מתנגד לכך בכל תוקף".
רמון שב לתקוף את הצבא ואמר: "אני אגיד משהו קודם כל לגבי הצבא. כשאני אומר הצבא לא סיפק את הסחורה, זה נכון שזו אמירה, במשפט זה קל להגיד. מה שאני ציפיתי מהצבא, זה שיגיד מה הוא מסוגל לספק ומה הוא לא מסוגל לספק בצורה ברורה וחד-משמעית. זה מה שהוא היה צריך לספק לדרג המדיני. להגיד, אלה וזה מה שאני יכול לתת. אני לא יכול לתת יותר. זה לא טוב, זה כן טוב - אחרי זה נדון בזה, אבל זה אני יכול לתת. זה אני לא יכול לתת. ואם אתם רוצים להכריח אותי לתת עם מה שיש לי, אז תדעו, אבל זה מה שאני יכול לעשות".
