הפסיכיאטר קבע: הקטינים פיתו את הפדופיל

יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, פרופ' א. רכס, פתח בבדיקת תלונה שהוגשה על-ידי מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, נגד רופא פסיכיאטר ששימש כעד מומחה מטעם ההגנה במשפטו של פדופיל.

אחרי שתי שעות שיחה ולמרות שהפדופיל הורשע על-פי הודאתו בהתעללות מינית ובמעשי סדום בחמישה פעוטות, קבע הפסיכיאטר, כי לא ניתן לומר באופן חד-משמעי שמדובר בפדופיל וכי הוא "פותה על-ידי קורבנותיו".

לטענת קדמן, מדובר ב"התנהגות בלתי נסבלת" ובהפרה בוטה של כללי האתיקה, המחייבת נקיטת צעדים משמעתיים נגד הפסיכיאטר. הלשכה לאתיקה חייבה את הפסיכיאטר למסור תגובתו לתלונת קדמן בתוך 21 יום.

הילדים "תבעו ממנו שירות מיני"

מדובר במקרה חמור במיוחד של פדופיל, עוזר למלמד בתלמוד תורה חרדי לפעוטות, שהורשע על-פי הודאתו בשורה של עבירות מין חמורות שביצע במשך שנים בחמישה קטינים, ארבעה מהם אחים, בעת שהיו נתונים לפיקוחו.

המקרה נחשף על-ידי אמם של ארבעת האחים, שבעדותה בבית המשפט סיפרה כי במשך שנים לא הבינה מה עובר על ילדיה ובתמימותה כאשר בנה הפעוט אמר לה בשעתו שהרבי "חונק אותו בגרון", היא קיבלה את ההסבר שנתן לה מנהל תלמוד התורה שמדובר "במעשה התלוצצות".

בהסכמת הורי הנפגעים הציעה הפרקליטות עסקת טיעון שבמסגרתה קיבלו הורי הקורבנות 70 אלף דולר שהיו נחוצים להם לטיפול בילדיהם ואילו התביעה הסכימה כי תעתור לתשע וחצי שנות מאסר בפועל. סמוך למועד הטיעונים לעונש ההורים הסכימו להפחתה נוספת בעונש תמורת 30 אלף דולר, אבל הפרקליטות דחתה את ההצעה.

הפדופיל מצדו לא הבין את חומרת מעשיו. בשיחתו עם קצין המבחן לא הודה שיש לו בעיה בתחום המיני והטיל את האחריות למעשיו על הקורבנות, שלדבריו "פיתו אותו שוב ושוב". הוא גם טען שמעשיו לא גרמו להם כל נזק שכן הם המשיכו את חייהם.

הפסיכיאטר מטעמו אימץ את דבריו ובחוות דעתו שהוגשה לבית המשפט קבע: "היותו [של הנאשם] פדופיל שנויה במחלוקת. מצד אחד הוא יכול להתעורר מינית ממיניותם של ילדים, ומאידך הוא עבד שנים ארוכות עם ילדים ומעולם, עד כמה שאנו יודעים, לא יזם פעילות מינית פדופילית כלפי ילדים שבחסותו. גם במקרה הנוכחי הוא חווה את הקשר לפי התסריט הישן של חייו: מישהו תובע ממנו שירות מיני והוא אינו מגייס כוחות מנגד".

השופטים הזדעזעו מחוות הדעת הפסיכיאטרית

בית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים: צ.סגל, י. נועם ור.כרמל שגזרו את דינו של הפדופיל, הזדעזעו מחוות דעתו של הפסיכיאטר המומחה: "בפיו של המומחה לא היה מענה ענייני לשאלה כיצד הגיע למסקנה כי הנאשם לא יזם את האירועים ופותה על-ידי קורבנותיו, בשעה שהלה הורשע על-פי הודאתו במעשים מגונים ובמעשי סדום שביצע ביוזמתו בפעוטות וילדים רכים בשנים, בתדירות יומיומית ובמשך מספר שנים. צר לנו כי תשובותיו של ד"ר... [השם חסוי עקב הצורך להגן על הקטינים א.פ] בעניין זה הותירו רושם מביך בלשון המעטה, ובפרט כאשר בחקירתו הנגדית נאלץ המומחה לאשר כי בחוות דעתו ציין אך ורק את הגרסה ששמע מפי הנאשם לאחר שיחה של שעתיים שקיים עמו".

לנוכח חומרת מעשיו של עוזר ההוראה הפדופיל, החליטו השופטים לחרוג מעסקת הטיעון והטילו עליו חמש עשרה שנות מאסר בפועל, ושלוש שנות מאסר על תנאי לאחר שחרורו. כמו כן הורו כי עליו לפצות את ארבעת ילדי המשפחה המתלוננת, כל אחד ב-120 אלף שקל. עתה מבקש קדמן למצות את הדין עם הפסיכיאטר המומחה.