נשיא טורקיה רג'ב טייפ
ארדואן מתכנן את המבצע הצבאי בצפון מזרח סוריה המכונה "מעיין השלום" כבר זמן רב, והוא חיכה להזדמנות המתאימה כדי להוציאו אל הפועל. ארה"ב הייתה מודעת מזמן לתוכנית המבצע, אך נקטה סחבת בכל הקשור למתן הסכמתה לו.
שר ההגנה הטורקי חלוצי אכאר שוחח בטלפון ב-3 באוקטובר עם שר ההגנה האמריקני מארק אספר, ודרש ממנו שארה"ב תפסיק את התמיכה בכורדים בסוריה. בהודעה של משרד ההגנה הטורקי נאמר כי כל ניסיון לנקוט סחבת מהצד האמריקני בכל הקשור להקמת "האזור הבטוח", יביא לסיום שיתוף הפעולה והתיאום בין שני הצדדים בצפון סוריה. "מטרת טורקיה היא לחסל את ארגוני הטרור ובראשם דאעש והמליציות הכורדיות הקשורות למפלגת הפועלים הכורדית בצפון סוריה", נאמר בהודעה.
הנשיא הטורקי הצליח לשכנע את הנשיא טראמפ שלא להתנגד למבצע הצבאי. בשיחת הטלפון שהייתה בינהם ב-9 באוקטובר, הוא שירטט את גבולות הגזרה של המבצע והסביר כי מטרתו להקים "אזור בטוח" נקי מהטרור של דאעש ומהטרור הכורדי ולהחזיר לשטח שיכבש את הפליטים הסורים השוהים בארצו. ליתר ביטחון, חישק טראמפ את הנשיא הטורקי באזהרה פומבית כי אם הוא יחרוג מהסיכומים עמו בנושא הכורדים הוא "יהרוס את הכלכלה הטורקית". טראמפ אישר למעשה לטורקיה לבצע כניסה צבאית מוגבלת לשטח סוריה, הסיג חלק מחיילי צבא ארה"ב והתעלם מדעתם של בכירי הממשל על המהלך.
טראמפ רוצה כבר תקופה ארוכה לסיים את הנוכחות הצבאית האמריקנית בסוריה. הוא הודיע זאת כבר בעבר אך נאלץ לחזור בו. הפעם הוא גילה נחישות נוכח הבעיות בזירה הפוליטית האמריקנית - תהליך ההדחה שנפתח נגדו ורצונו לזכות בתקופת כהונה שנייה בבחירות בנובמבר 2020.
הנשיא חוזר לעקרון "אמריקה תחילה", שהיה סיסמת קמפיין הבחירות שלו, ועכשיו הוא מנסה להחיות אותו מחדש. הדבר נפל כפרי בשל לידיו של ארדואן אשר הבין, בעיקר נוכח חוסר התגובה הצבאית האמריקנית למתקפה האירנית על מתקני הנפט בסעודיה, כי טראמפ איננו מוכן להסתכן בשום עימות צבאי במזרח התיכון שעלול לפגוע בשלומם של החיילים האמריקנים במהלך שנת הבחירות לנשיאות.
טראמפ הפקיר את הכורדים לגורלם מול הצבא הטורקי, ותקע סכין בגבם ללא היסוס, הכל פה הוא עניין של אינטרסים. ארה"ב תמכה בכסף ובנשק בכורדים בסוריה כדי שיילחמו נגד דאעש. עכשיו האינטרס של טראמפ הוא לעבור בשלום את שנת הבחירות לנשיאות מבלי לשקוע בביצה המזרח תיכונית, וזה מה שמכתיב את מהלכיו.
המבצע הצבאי הטורקי מתוכנן לעומק השטח הסורי למרחק של 40-30 ק"מ ולרוחב של 450 ק"מ מזרחית לפרת בצפון סוריה. על-פי הערכות של מומחים צבאיים, לצבא הטורקי צפוי קרב קשה. ארדואן רוצה לטהר את השטח מכל נוכחות צבאית כורדית. הכורדים לא ירימו דגל לבן והם מתכוונים לנהל מלחמת חורמה נגדו. מבחינת הכורדים, מדובר במהלך טורקי שנועד להרוס כל סיכוי להקמתה של אוטונומיה כורדית בצפון סוריה בדרך להקמת מדינה עצמאית. ארדואן חושש שתקדים כזה יעודד את הכורדים בתוך ארצו לדרוש גם כן להגשים את שאיפותיהם הלאומיות לעצמאות ולהקים "מדינונת", לאחר שבעירק גם כן הוקם אזור כורדי המכונה "כורדיסטן".
האזור שעליו שולטים הכורדים בצפון סוריה הוא אזור עשיר ויש לו חשיבות כלכלית. יש בו שדות נפט, חקלאות עשירה ומסחר פעיל.
הליגה הערבית תתכנס ביום שבת בקהיר לישיבת חרום כדי לדון בהשלכות המבצע הצבאי הטורקי נגד הכורדים בצפון סוריה. העולם הערבי, להוציא קטר, מגנה את טורקיה על הפעולה, וגם אירן מתנגדת לה בתוקף.
שר החוץ הטורקי מוולוד אוגולו תקף ב-10 באוקטובר את סעודיה שגינתה את המבצע הצבאי של טורקיה נגד הכורדים בסוריה: "די לצביעות! הרגתם בתימן המוני בני אדם. באיזו זכות אתם יוצאים נגדנו?", שאל.
טורקיה איננה מתרגשת מגל הגינויים של מדינות אירופה, בנאום שנשא ב-10 באוקטובר איים ארדואן על מדינות אירופה כי אם יכנו את המבצע הצבאי שלו בסוריה במילה "פלישה" הוא ישלח 3.6 מיליון פליטים סורים מטורקיה להתיישב באירופה. הנשיא הטורקי מהמר במהלך שנקט נוכח ההתנגדות של רוסיה, אירן וסוריה וכמובן מדינות אירופה למבצע הצבאי. מדובר במהלך שהינו פלישה לשטח של מדינה אחרת ופגיעה בריבונותה. את המלחמה בטרור מסוריה הוא היה צריך לפתור בדו-שיח עם המשטר הסורי והגעה להסכם עמו בדבר מלחמה משותפת בטרור ולא באקט מלחמתי.
אין ודאות שטורקיה אכן תצליח להשיג את כל המטרות שהציבה לעצמה באמצעות מבצע "מעיין השלום".
לגבי הזווית הישראלית, הכורדים הם בני ברית של ישראל, והיא חייבת לתמוך בהם מבחינה מוסרית ולהגיש להם כל סיוע אפשרי. ראש הממשלה
בנימין נתניהו גינה את המבצע הצבאי של טורקיה בצפון סוריה והזהיר מפני "טיהור אתני של הכורדים על-ידי טורקיה ועושי דברה", הוא הבטיח כי ישראל תעשה כל מאמץ להגיש סיוע
הומניטרי לעם הכורדי.
אולם, מעבר לכך, אין בידיה של ישראל לעשות שום דבר מעשי כדי לסייע לכורדים בשטח. היא איננה יכולה להתערב צבאית בנעשה בסוריה.
