|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות

46 שנה למלחמת יום הכיפורים:

לא הופקו לקחים מהמלחמה

בשנים האחרונות מתאמצים למצֵב את המלחמה כהצלחה כבירה של צבאנו, ולא היא צבאנו נכשל כמעט בכל אתר, והחיילים הפשוטים נאלצו לעשות בכל מאודם, ולתקן את שגיאות הפיקוד בהרבה מקרים התערבות הרמטכ"ל רק הפריעה, ואלופי הפיקודים לא הצליחו לשלוט בכוחות, ולנהלם
13/10/2019  |   אביתר בן-צדף   |   יומני בלוגרים   |   מלחמת יום הכיפורים   |   תגובות
צה"ל בגבול ישראל-סוריה, 8 ביוני 1967 [צילום: AP]

ארבעים ושש שנה חלפו, והפצע של בני דורי הגליד בקושי. עברנו, לפחות שלוש מלחמות, ונכווינו באשן - מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. כל מי שנכנסו אליהן יצאו עם כוויות, שחלקן לא החלימו, ולא יחלימו לעולם.

עד היום מתווכחים על תוצאות המלחמה. לדעתי, למרות הקרבת החיילים ולחימתם האמיצה, נוצחנו, אם לא הובסנו. זה לגמרי לא-מקובל, ובעיקר בשנים האחרונות, שבהן מתאמצים למצֵב את המלחמה כהצלחה כבירה של צבאנו, ולא היא.

ניצחון/מפלה נמדדים בכמה דרכים. בראש ובראשונה, קרקעית. אומנם הגענו (בקושי רב מאוד) לק"מ 101 מקהיר ולטווח תותח מדמשק, אך בסופו של דבר החזרנו את כל סיני, את קוניטרה ושני מוצבים (116 ו-117) בדרום הגולן, שהסורים לא הצליחו להתגבר עליהם בפלישתם. כלומר, בסיכומה של המלחמה לא חזרה מדינת ישראל לסטטוס-קוו אנטה - המצב שלפני המלחמה. צבא מנצח, בניגוד לשמועות, אינו מאבד קרקע, גם לא בהסכם מדיני לסיום המלחמה.

מבחינת יחסי ציבור - גם צליחת התעלה לא הצליחה לייצר תמונת ניצחון, ורק למצרים ולסורים היו תמונות ניצחון במלחמה, וביניהן דגלי מצרים על מעוזי התעלה, חייליה הצוהלים במעוזי צה"ל והשבויים הישראלים.

למרות הניצחון בחזית הגולן (חתומים עליו תא"ל מוסה פלד בראש אוגדה 146, שיזם את מתקפת-הנגד, והובילהּ, ותא"ל רפאל איתן בראש אוגדה 36, שהבקיע את המערך הסורי, והגיע לקרבת דמשק), החליט המטכ"ל של דוד אלעזר בשנים-עשר באוקטובר להציע לממשלה ליזום הפסקת-אש על-אתר, שתקבֵּע את ההצלחה המצרית בסיני. שומר פתאים הצילנו משטות מוחלטת זו.

חודשים לפני המלחמה קבע המטכ"ל את מטרות המלחמה הישראליות, וביניהן שמירה על השטחים, שישראל מחזיקה. כמובן, צבאנו לא עמד במשימה, וכתוצאה מכך נאלצנו לסגת, כאמור, בשתי החזיתות.

הרמטכ"ל הפריע

ההנהגה הצבאית (הפיקוד העליון ודרגים מתחתיו, לפעמים עד רמת מח"ט) כשלו במלחמה, "איבדו את הצפון", ויצאו מאיזון. כתוצאה מכך נאלצו הדרגים הטקטיים (הלוחמים) לעשות בכל מאודם, לתקן את שגיאות הפיקוד, והכריחו את הפיקוד להתעשת. בהרבה מקרים התערבות הרמטכ"ל רק הפריעה, ואלופי הפיקודים לא הצליחו לשלוט בכוחות, ולנהלם.

חיים בר-לב (שהוזעק למילואים, למרות היותו שר - בעיה חמורה ביחסים בין הצבא לבין הדרג הפוליטי) העריך, שהרמטכ"ל אלעזר לא עזר למפקדים, אלא הפריע. ראו, לדוגמה, את המתקפה שיזם שמונה באוקטובר בסיני; את רעיונו לנחות מהים בסירות-גומי בפורט פואד, שבוטל ברגע האחרון; את ההבקעה, שלחץ עליה, בגזרת ח'אן ארינבה בגולן במקום להבקיע רק בציר, שפרצה אוגדה 36 למרגלות החרמון; ואת המתקפה, שלחץ מאוד לקיימהּ, על מתחם 'מיסורי' בדרום, בימים האחרונים למלחמה.

צבאנו (שלוש אוגדות!) בלבל את הפיקוד המצרי כשהסתובב במערב התעלה ('אפריקה') כשמטרתו אינה ברורה ואין מרכז כובד למתקפתו. לבסוף החליט פיקוד הדרום לסגור על העיר סואץ, והמתקפה לכיבוש העיר תיזכר לדראון עולם ככישלון עקוב מדם, אף יותר ממתקפת-הנפל של אוגדה 162 בשמונה באוקטובר.

במלחמת יום הכיפורים הראה צבאנו, שאינו מכיר את תורת לחימתו, וגם לא הפיק לקחים ממלחמותיו. כתוצאה מכך התאמן הרבה מאוד על תורת לחימה שגויה, שלא התאימה למציאות; ועשה שינויים במבנהו (למשל, הקמת האוגדות הקבועות וגדודי הסיור) מבלי להבין את משמעותם. בפרוץ המלחמה הוכפפו גדודי הסיור (כגדודי טנקים מוקטנים) לחטיבות השריון, וכמעט שלא פעלו כגדודי סיור אוגדתיים. לעומת זאת, דוללו פלוגות הסיור בחטיבות השריון, וכמעט שלא פעלו. צבאנו הפך את חטיבות השריון לחטיבות טנקים, וזנח את תורת הקרב המשולב, שבו פועלים טנקים, חי"ר, תותחנים, הנדסה וסיור יחד ובמשולב. לעובדה זו היו שתי משמעויות חמורות - בעיקר, מול החי"ר המצרי: לא היה סיוע ארטילרי משמעותי (גם בגלל שבהחלטה של אלוף ישראל טל, ראש אג"ם, לא פותח חיל התותחנים, למרות מה שחווינו במלחמת ההתשה); לא היו די יחידות הנדסה קרבית; ולא היה חי"ר, שתמך בהתקפות הטנקים, ואבטח את חניוניהם.

'רצח החי"ר'

'רצח החי"ר' עלה לנו בדמים רבים במלחמה, ולא תוקן אחריה. כתוצאה ממנו יצא החי"ר הישראלי למלחמה חמוש בנשק אישי מיושן ולא-אמין - רובים (רומ"טים) FN, תת-מקלעים 'עוזי', מטולים רקטיים נ"ט (מרנ"ט) 'בזוקה' מיושנים ואפילו רומי-רימונים נ"ט (ררנ"ט) - מול הנשק האישי הטוב והיעיל של החי"ר הסורי והמצרי (רובי-סער קלשניקוב ומטולי רימונים נ"ט RPG-7). את הרעיון להצטייד בנשק נ"ט מתקדם אמריקני, שהיה אפשר לרוכשו די בזול עם סיום המלחמה בוויטנאם, דחה אלוף ישראל טל, ראש אג"ם, בלהט. הנשק הזה סופק לנו בדחיפות רק ברכבת האווירית האמריקנית.

למרות שגם עיוור, חירש וקטן הבינו, שאם רוצים להעביר את המלחמה לשטח האויב, עלינו לפתח די אמצעים לגישור ולצליחת תעלת סואץ. זה לא נעשה, והסתמכו רק על שני גשרי גלילים, כשמשאר האמצעים (אסדות ׳תמסחים׳ ודוברות למיניהן) נשללו תקציבי פיתוח. שומר פתאים שוב נחלץ לעזרתנו, ותא"ל יצחק בן-דב, קצין ההנדסה הראשי, הגיע לעסקה עם אלוף טל, שיאפשר להשאיר את ה'תמסחים' ואת הדוברות, שלא ייגרטו, תוך הבטחה, שגשר הגלילים יומלץ לפרס ביטחון ישראל (למרות שהיה רק אב-טיפוס, וטרם נרכש על-ידי הצבא; כלומר, בניגוד לכללים, שחלים על מערכות אחרות ועל מפתחים אחרים).

יש דיווחים סותרים על ביצועי גשר הגלילים בתרגיל הגדול ׳עוז׳ בשנת 1972; ולדעתי, התעלמו מ'אורות אדומים', שנדלקו בתרגיל לגבי הגשר, והמשיכו לפתחו, תוך חיסול אלים של כל מבקר. בסיכומו של דבר, הצילו ה'תמסחים' (שצבאנו תכננם רק לשלב השני - היומרני מאוד - של פלישה למצרים גופא) את הצליחה, ואחריהם נכנסו למים הדוברות, שכולם מאסו בהן, לפעולה; וגשר הגלילים נתקע בציר 'עכביש', והגיע לתעלה מאוחר למדי.

דרך אגב, בכל תורת צליחה בעולם, כולל בצבאנו, נאמר שצריכים למתוח, לפחות, שני גשרים בכל נקודת צליחה: אחד לתנועה חופשית הלוך של רכב קרבי ושל דרגי התחזוקה שלו, ואחד לתנועה חופשית חזרה של דרגים בעיקר. העיקרון הזה, כמובן, לא הוכנס לתכנון לקראת המלחמה. גשר אחד הוכן במרכז התעלה וגשר אחד בדרומה.

אסון לוגיסטי

מבחינה לוגיסטית הייתה המלחמה אסון וגיהנום. בשנים שלפניה, בעקבות הפגנות ה'פנתרים השחורים' החליטה הממשלה להקצות יותר לרווחה ולחינוך, ולהקטין את תקציב הביטחון - בהנחה, שאין מלחמה בשער. כדי להתמודד עם הקיצוץ, החל צבאנו לצרוך מלאי, ובימחים, שממילא היו מבולגנים, לא השקיעו בתחזוקת הציוד האישי, הנשק ומערכות הנשק.

את המחסור המתוכנן אמור היה לסגור הסכם סודי, שנחתם עם האמריקנים, שהיו אמורים להחיש ארצה ברכבת אווירית טונות של ציוד אפסנאי, של נשק, של תחמושת ושל חלפים למטוסים ולטנקים - החל מהיום הרביעי למלחמה. בפועל, אלוף מוטה גור, הנספח הצבאי הישראלי, הוכרז בלתי-רצוי בפנטגון כמעט מיד לאחר האמנתו, ואת מקומו מילא בהצלחה חלקית תא"ל שייקה ברקת - משום דרגתו הנמוכה יחסית. הרכבת האווירית לא המריאה כיוון שד"ר הנרי א׳ קיסינג׳ר, מזכיר המדינה, עיכבהּ כשבוע ימים, ולא היה מי בישראל, שיעמידו על חומרת העניין. אלוף גור המובטל בוושינגטון חזר ארצה במהלך המלחמה, כדי להיות עוד משקיף (קיביצער) בלי תפקיד.

כך, כשגייסו את המילואים הם מצאו חורבן בימ"חים, שלא התארגנו לקראת גיוס חרום. למזלנו, עטו המילואימניקים על הימחים, ולא חיכו לצווי קריאה. את השעות הראשונות הקדישו לתקן את הציוד, להשמיש ולזווד את הטנקים, את התותחים ואת הזחל"מים; ואז המתינו לתחמושת, שתגיע מהמצבורים. לא היו להם די בגדי עבודה, סרבלים, נעליים צבאיות, מעילים וכובעים, וחלקם לחמו עד תום המלחמה בתערובת של בגדים אזרחיים. יש יותר מדי דיווחים על חיילים, שגויסו, ולא היה להם נשק אישי, ועל חיילים, שלא גויסו בגלל המחסור בציוד אישי ובנשק.

פעלו היטב ובתבונה

צבאנו נכנס למלחמה כאילו לא הובס במלחמת ההתשה, ושילם מחיר גבוה על היותו שלֵו, בוטח ושחצן. מאפיינים דברי הרהב של הרמטכ"ל ביום חמישי לפני המלחמה (יום ע׳-2) בעצרת הצנחנים. אלעזר איים על המשטר בדמשק, שייתקלו באגרוף של צה"ל. כעבור יומיים-שלושה התברר, שדי קשה להתמודד מול המצרים ומול הסורים, שכה זלזלה בהם הנהגת הצבא בשנים שלפני המלחמה. היום השביעי של מלחמת ששת הימים התברר כיום מר ונמהר, וחלק מהמפקדים לא קלטו זאת עד סוף המלחמה.

היו יחידות, שפעלו היטב ובתבונה, וביצעו את משימותיהן בדבקות במשימה וללא תירוצים - למשל, חטיבת מילואי הצנחנים 317 הנשר בפיקודו של אל"ם חיים נדל; חטיבת מילואי השריון 9 עודד בפיקודו של אל"ם מרדכי בן-פורת; חטיבת מילואי השריון 205 הסוס הדוהר בפיקודו של אל"ם יוסי פלד; חטיבת השריון 7 בפיקודו של אל"ם אביגדור-ינוש בן-גל; חטיבת מילואי השריון 421 בפיקודו של אל"ם חיים ארז; חטיבת מילואי השריון 679 בפיקודו של אל"ם אוֹרי אוֹר; וכמובן, חיל-הים, שהוכיח את חשיבותה של מקצוענות.

חיל-האוויר לא הצליח להתגבר על מערכים צפופים נ"מ בסוריה ובמצרים (כמו בסיום מלחמת ההתשה), והתקשה לסייע לכוחות היבשה - מעבר לטעויות יסודיות בהפעלתו בשלושת הימים הראשונים למלחמה, ובעיקר ביומה הראשון. כך, בהעדר ארטילריה ומטוסים, נותרו הכוחות עירומים מול האויב, ונכנסו לקרבות מיותרים, שהיה אפשר למונעם בהפצצה אווירית - למשל, הקרב ב'טרטור' 42, שהצנחנים מגדוד 890 קראו לו, 'הקרב על החווה הסינית' (שרחוקה משם כחמישה ק"מ), ובו נכשל גדוד הצנחנים הוותיק בביצוע משימתו גם עקב מנהיגות קרבית כושלת באוגדה 162, בחטיבת הצנחנים 35 ובגדוד עצמו.

והחמור ביותר הוא שאחרי המלחמה מינו את מוטה גור לרמטכ"ל, והוא פיזר את מחלקת היסטוריה במחלקת ההדרכה (מה"ד) בטענה שהוא יודע היטב מה אירע במלחמה, ואינו זקוק למחקר היסטורי, שיסביר מה שהתרחש. במקביל, למרות הפטפטת, לא הפיקו את הלקחים הראויים מהמלחמה - פרט לצורך בהגדלת סדר-הכוחות (סד"כ) של השריון ושל התותחנים; וצבאנו הגיע לא-מוכן לעימותים הבאים ולמערכת שלום הגליל, שחשפה את ערוותו לעיני כל.

אין זה סוד, שהמודיעין נכשל בהערכת האיום; ועדיין אין תשובה לשאלה מדוע זה איתרע. יותר מכל נכשל המודיעין בהספקת מידע עדכני לאוגדות ולחטיבות על האויב, הנמצא מולן - מודיעין קרבי. הכישלון במודיעין הקרבי נובע, בעיקר, מהסטת גדודי הסיור האוגדתיים (לא לכל אוגדה הספיקו להקים עד המלחמה גדוד סיור) מייעודם ומחולשתן של פלוגות הסיור החטיבתיות, שדוללו בהקמת גדודי הסיור. כתוצאה מכך נעו הכוחות למגע בשתי החזיתות מבלי לדעת מה נמצא "מֵעבר לגבעה". בעיקר, פגעה בו אי-תשומת-הלב של ראשי אמ"ן, שהתרכזו במודיעין אסטרטגי כיוון שמונו ל'מעריכים הלאומיים' (כלומר, קציני המודיעין של ראש הממשלה ושל הממשלה).

ניצחון פירוס

מערכת התעמולה הישראלית נכנסה לפעולה נמרצת מיד עם פרוץ המלחמה, כדי להסתיר את המתרחש מעיני הציבור הישראלי, שעמד לפני מערכת בחירות לכנסת. למרות המסרים של תועמלני הממשלה, הייתה מלחמת יום הכיפורים, לכל היותר, ניצחון פירוס שלנו. כלומר, כפי שנאמר, עוד ניצחון כזה, ואבדנו. אך זו הייתה הפעם האחרונה, שצבאנו יכול היה לנפק תמונות ניצחון.

החברה הישראלית הוכתה בהלם במלחמה. הצבא, שחונכה להאמין בו, כשל קבל עם ועולם, ומילא את הרשת בהאשמות ובהאשמות-נגד - מלחמת הגנרלים, שפרצה הרבה לפני המלחמה, התגלתה לציבור בכל כיעורה, שעלה בחיי אדם. הציבור הישראלי נדהם מול מאות השבויים, שנפלו בידי הסורים ובידי המצרים, מול השכול ואל מול אי-יכולתו של צבאנו לקיים את הבטחותיו השחצניות מלפני המלחמה. צה"ל והחברה הישראלית היו באפיסת כוחות עם הפסקת-הא בשתי החזיתות. לדעתי, המשבר נמשך עד עתה למרות שהוא כָּבוש, וצץ מחדש - כמו כל פוסט-טראומה - בכל מלחמה ובכל יום זיכרון.

משך שנים הוצגו צה"ל ומערכת הביטחון בפני הציבור כסמל ליעילות ביצועית - בהשוואה לביורוקרטיה הממשלתית והעירונית. המלחמה הוכיחה מה שידע כמעט כל מי שהתגייס, והדחיק: המינהלה בצבא מורכבת, משובשת ומתפקדת בקושי. במלחמה זה התבטא בכאוס מינהלי, שהחל עם הגיוס הספונטני של אלפי אנשי מילואים, והסתיים רק כחצי שנה אחר כך, אחרי המלחמה, כשאגף כוח-האדם (אכ"א) השתלט סוף-סוף על הרישומים.

כלוחם בגולן, אני זוכר את המחסור בציוד אפסנאי בסיסי - ביגוד, הנעלה, גרביים, תחתונים, גופיות, מעילים וכיו"ב. מאז מלחמת הקוממיות לא היה גיוס כה ממושך, והמערכות לא היו מוכנות לקראתו. למזלנו, בגולן וב׳מובלעת׳ פעלו ה'דודות' הנהדרות של הוועד למען החייל, וסיפקו לנו את מה שצה"ל לא סיפק - בנוסף למקלחת חמה, לכריכים ולחיוך חם; ולפעמים עמדה ליד המקלחת שהקימו ניידת טלפונים של ׳בזק׳, ויכולנו לטלפן הביתה.

כבר מתחילת המלחמה נרמז, כי המדובר במלחמה עקובה מדם. אחרי כשבוע כבר נמסרו מספרי הרוגים, שהדהימו את הציבור הישראלי; ובסופה של המלחמה התברר כי כ-2,800 נפלו בה, וכעשרת אלפים נפצעו, והיו עשרות נעדרים. אלה מספרים, שהחברה הישראלית לא חוותה מאז מלחמת הקוממיות, והתקשתה לעכל. אחרי המלחמה החלו לצוץ סיפורי הלוחמים, סיפורי הקרבות והעדויות בוועדת אגרנט, והממו שוב את הציבור.

אקורד הסיום של המלחמה - העברת הנופלים לקבורת קבע - כשנה אחרי המלחמה, הוסיף כאב והלם, שהחברה הישראלית לא התאוששה ממנו עד היום. לכן, נחקקה מלחמת יום הכיפורים בציבור הישראלי כחוויה קשה ומכאיבה, ואין להתפלא, שלא הונצחה בשום שם רחוב בארצנו. החמור ביותר, ששילמנו הרבה דם, יזע ודמעות במלחמת יום הכיפורים, וצבאנו החליט לא להפיק ממנה לקחים, כפי שלא הפיק לקחים מכל מלחמותיו. את מחיר ההחלטה השגויה שילמנו במלחמות, שבאו אחריה בלבנון וברצועת עזה, והלוואי שלא נשלמוֹ גם במלחמותינו הבאות.

תאריך:  13/10/2019   |   עודכן:  13/10/2019
אביתר בן-צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לא הופקו לקחים מהמלחמה
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ארי כספי
13/10/19 17:53
 
ארנון (מג"ד מיל.)
14/10/19 06:29
 
ארי כספי
14/10/19 12:42
2
שמעון מהצפון
15/10/19 15:21
3
ישע .
15/10/19 17:48
4
ישע .
15/10/19 17:53
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מלחמת יום הכיפורים

ערב מבצע צליחת תעלת סואץ במהלך מלחמת יום הכיפורים ביצע הרמטכ"ל דאז, רב אלוף דוד אלעזר (דדו), תרגיל הונאה שכלל שיחה לא מוצפנת שבה ביקש להציג בפני המצרים מצג שווא שלפיו צה"ל מוכה וחבול.
07/10/2019  |  איציק וולף  |   חדשות
באוקטובר 1973 כמו רבים בארץ הזו נזעקתי מביתי ביום הכיפורים להתייצב בבסיס יחידת המילואים לה הייתי שייך, כי פרצה מלחמה. מלחמה, שהטראומה והפצעים שחרתה בזיכרון הפרטי של בני אותו דור ובזיכרון הלאומי מסרבים להגליד.
גופתו של דוד אור (אלוז), שנהרג במלחמת יום הכיפורים, תועבר מבית הקברות הצבאי בנס ציונה לבית הקברות בקיבוץ כנרת. כך קבע (יום א', 4.8.19) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.
05/08/2019  |  איתמר לוין  |   חדשות
עוד הערות, שכתבתי על מלחמת יום הכיפורים המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
25/02/2019  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il