עד לאחרונה לא ניתן היה להיתקל בתקשורת הרוסית באזכור של סעודיה, בלא גינוי כלשהו למשטר הדתי השמרני שלה והצגתו כאיום על דרך החיים הרוסית. אבל השבוע (14.10.19) ביקר הנשיא
ולדימיר פוטין בריאד. לפני ארבע שנים הפילה טורקיה מטוס נוסעים רוסי. אבל היום, אחרי הנסיגה האמריקנית מסוריה, מוטל על מוסקבה לרסן את אנקרה בסוריה.
לדעת וושינגטון פוסט, אלו הן דוגמאות המלמדות מיהי כיום המעצמה היחידה שכל הצדדים במזרח התיכון מוכנים לדבר איתה: רוסיה. כך למשל, יש לה יחסים טובים גם עם סעודיה וגם עם אירן, שאין להן שום דבר במשותף – ואז אומרת לשתי המדינות, שזה לטובתן. טורקיה ניסתה להפיל את
בשאר אסד, בן-חסותה של רוסיה – וגם קונה ממנה טילי נ"מ מתקדמים. כעת פוטין רוצה למכור טילים אלו גם לסעודיה – ואפילו כור אטומי.
פרשנים אומרים, כי הבלבול והטעויות של ארה"ב – במיוחד בימים האחרונים – פתחו את המזרח התיכון בפני רוסיה. מוסקבה אינה מדברת על זכויות אדם ועל שקיפות, וככזו היא נתפסת כשינוי מבורך לעומת המערב. רוסיה לא גינתה את יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, על רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. לפוטין יש מכנה משותף עם מנהיגים כה שונים כמו בשאר אסד, רג'פ טאיפ
ארדואן, חסן רוחאני ואפילו
בנימין נתניהו. אין זה אומר, הם מדגישים, שרוסיה תוכל להכפיף את האזור כולו לרצונותיה.
הנסיגה האמריקנית מסוריה מעניקה לרוסיה יד חופשית עוד יותר במדינה זו. ההתקפה הטורקית על הכורדים אינה מסכנת במישרין את האינטרסים הרוסיים בסוריה; להפך – היא מסייעת להם בזכות הקשר המחודש בין הכורדים לאסד. והמתחים המתמשכים בין וושינגטון לאנקרה מאפשרים למוסקבה להחליש את נאטו.
לצד זאת, מציין הפוסט, דווקא במוסקבה נשמעים קולות מודאגים לנוכח ההתפתחויות בסוריה. יו"ר ועדת החוץ בבית העליון של הפרלמנט הרוסי, קונסטנטין קוסיצ'וב, טוען שהפלישה הטורקית רק מסבכת את המצב בסוריה. נסיונה של טורקיה לפתור באמצעים צבאיים את הבעיה הכורדית, הוא מוסיף, יוצרת בעיה חדשה ומחריפה את הישנות. לכן, מסיים קוסיצ'וב, רוסיה צריכה לקרוא לשני הצדדים לנהל מו"מ. סגנו, ולדימיר חבארוב, הציע שארה"ב ורוסיה יפעלו יחדיו כדי להביא את הכורדים ואסד לשולחן המו"מ.
סוריה הייתה רק אחד מהסעיפים על סדר יומו של פוטין בביקוריו בסעודיה ובאיחוד האמירויות. נושא מרכזי נוסף הוא מחיר הנפט; ריאד ומוסקבה מסכימות שאין לאפשר לו לעלות יותר מדי. רוסיה גם רוצה לקדם מספר עסקות נשק ואנרגיה במפרץ הפרסי, כולל כאמור כור אטומי לסעודיה. מלחמת האזרחים בתימן, בה סעודיה ואירן תומכות בצדדים היריבים, עלתה אף היא בשיחות.
ככלל, רוסיה אוהבת לשחק על איזונים: להתיידד עם צד אחד ואז עם האחר, לזרוע ספקות בכמה כיוונים במקביל, לעשות עסקות, להציב את רגלה בשטח. אין לה יעד אסטרטגי אמיתי במזרח התיכון; רצונה הוא להמשיך למלא תפקיד ולמנוע מגורם כלשהו להפוך לדומיננטי. חשוב לה שהמתחים יימשכו, מבלי להוביל להתפוצצות. השאלה היא כמה זמן תוכל להתמיד באסטרטגיה כזאת.
