אכילת השניצל בבית התמחוי לא הועילה לתדמית "המנהיג" של אולמרט. על כן נקבע קמפיין חדש, שעשוי לתרום לדימוי מנהיג ה"גבר גבר" של אולמרט.
חכמי הבחירות של אהוד אולמרט בחנו מספר אלטרנטיבות:
1. לעצור את מבצעי הלינץ' בחייל נתן זאדה.
2. לבצע עשרות אלפי צווי הריסה ופינוי מקרקעות מדינה של ערבים.
3. למנוע מהחמאס להשתתף בבחירות.
הצלחה בביצוע פעולות 1-3 היה מקנה לאהוד אולמרט תדמית של מנהיג "גבר גבר", שכה חסרה לו, אולם העניין מסובך, דורש משאבים רבים של צבא, משטרה, מהומות, בג"צ, עיתונות לא מפרגנת, כותרות שליליות בעלוני התקשורת.
מאבדים גם סיכוי לקבל אחוז ניכר מקולות הציבור הערבי. גם סיכון אישי לא קטן, אפשר להגיע להאג, לחטוף צעקות מקונדי. המסקנה של פוליטיקאי משופשף כמו אולמרט, לא להיכנס לצרות, שאפילו שרון נמנע מלהיכנס אליהן בערוב ימיו.
לכן הוחלט ללכת על יהודי חברון. הערך המוסף גדול, ואין סכנות גדולות מדי, למעשה אין סכנות כלל. התקשורת ממילא מציגה את המתנחלים כאויבי האומה ותציג שוב תמונות של שוטרים בשחור, גבוהים וחסונים, צועדים בסך, ובידיהם "מתנחל" קטן ופורע חוק, פיאותיו מתנפנפות ברוח, וציציותיו פרועות.
כל פגיעה ישירה של עגבניה רקובה, שזרק איזה ילדון בפרצוף של שוטר יס"ם תוצג בתקשורת המפרגנת כפיגוע מגדלי התאומים, הבג"צ יגבה. הציבור הנאור יהנהן בראש ויאשר, התקשורת תפרגן ותאתרג, קונדוליזה לא תתערב. ככה בונים מנהיגות.
סיסמת הבחירות הרוסית של ימי הצאר "הכה ביהודים והצל את רוסיה", התחלפה מעט: "הכה במתנחלים ייצב את אולמרט". וזה לא טוב ליהודים.