היעלמו ומותו של סג"ם חיים יערי

ביומה השני של "צעדת ארבעת הימים", ביום שלישי 17 במרץ 1964 בשעת ערב, נטל סג"ם חיים יערי את נשקו ומחסניות כדורים ועזב את מחנה הצעדה בחולדה. האחרון שראה אותו בעת עוזבו את המחנה היה נהג ביחידה. על-פי עדות, בעת שחיים יצא מהמחנה הוא לבש מדי צה"ל וחבש כומתת צנחנים אדומה.

משהתברר כי סג"ם חיים יערי נעלם ולא חזר לבסיסו או לקיבוצו, הוחל בחיפושים אחריו. החיפושים התנהלו בהקיף נרחב. בימים הראשונים הפעיל הצבא-כוחות בסדר גודל של כמה פלוגות לרבות סיירים וצנחנים במיוחד באזור חולדה ולאחר מכן באזורים אחרים כמו עין גדי וים המלח, בית גוברין ואדי בירה שבצפון הארץ ואשר לפי עדויות מכריו של הקצין היה קשור אליהם או שביקר בהם בעבר.

גם המשטרה הפעילה צוותי חיפוש וסייעה למטה החיפושים המיוחד שהוקם על-ידי "הקיבוץ הארצי" בראשות שמעון אבידן, מי שהיה מפקד חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות. נילווה צמוד לחיפושים א. אחיו של חיים. בחיפושים נטלו חלק חבריו ומכריו של קצין הצנחנים שנעלם וקבוצות מחפשים מתנדבים מקיבוצי "הקיבוץ הארצי".

ימים ספורים לאחר העלמות הקצין, המשטרה פרסמה הודעה רשמית בעיתונות בליווי תמונתו של הקצין וזו לשונה: "ב-17 לחודש זה (מרץ 1964 א.א)נ עדר סגן משנה חיים יערי ממחנה חולדה וטרם נמצא. תיאורו: לבוש מדי צהל, לראשו כומתה אדומה של צנחנים, גובהו-בינוני, מבנה גופו אתלטי, שחרחר". ככל שחלף הזמן והקצין לא נמצא, החיפושים צומצמו אולם לא הופסקו לגמרי.

בהמשך חקירת תעלומת היעלמו של הקצין, התברר כי סג"ם חיים יערי השאיר עם היעלמו מכתב אישי לאחד מחבריו הקרובים, אף הוא בן קיבוץ, ששירת עימו בצנחנים והיה עמו במחנה הצעדה בחולדה. במכתב זה הודיע סג"ם יערי, כי החליט להיעלם וכי אין טעם לחפש אחריו כי לא ימצאו אותו.

במכתב מפרט חיים שלוש סיבות שהניעו אותו למעשהו. סיבה אישית שמקורה באהבה נכזבת לאחר שידידתו שהייתה חיילת עזבה אותו כחודשיים לפני שנעלם. סיבה חברתית אידיאולוגית - התאכזבותו האידיאולוגית מהתנועה (השומר הצעיר) בה חונך וגודל וסיבה שלישית אכזבה ממעמדו בצבא.

במכתב הוא כותב כי נפגע מעצם העברתו לתפקידים מישנים בצבא כתוצאה מפגיעה בגבו שאירעה באחת מאימוני הצניחה. במכתבו מציין חיים כי אינו רוצה להתנצל על צעדו זה בפני אף אחד. חבריו סיפרו כי בשבועות האחרונים לפני היעלמו היה מצב רוחו שפוף. עוד התברר כי מספר ימים לפני היעלמו אירעה תאונה לכלי הרכב בו נהג וכתוצאה מכך נפצעו 8 חיילים שנסעו עימו. סביר להניח כי גם התאונה הוסיפה למצב רוחו הקודר ממילא.

סג"ם חיים יערי היה בן 22, נחשב לחייל וסייר מצטיין בצנחנים ועמד להשתחרר משירותו הצבאי שבועות ספורים לאחר שנעלם ולחזור למרחביה. חיים יערי נולד ב-27.9.1941 בקיבוץ מרחביה. שם למד לימודי יסודי ותיכון במוסד החינוכי. היה מדריך נערץ בתנועת "השומר הצעיר".

אחרי סיימו את לימודיו יצא לפעילות הדרכה בתנועת "השומר הצעיר" בארץ. מספרים כי "היה נער רגיש, עדין נפש ופשוט הליכות. אהב מוזיקה וניגן בצ'לו; אף התעניין בגאולוגיה". ביולי 1961 גויס לצה"ל ושירת בחיל-הצנחנים.

סביב תעלומת היעלמו של סג"ם חיים יערי נפוצו ופרחו שמועות שונות ומשונות. היו שטענו כי הוא נמצא במנזר השתקנים בלטרון. היו שהפיצו שמועה שאנשי "הקיבוץ הארצי" פרצו אל המנזר והעבירו את חיים לשוויץ.

שמועה אחרת שנפוצה הייתה כי הוא מוחזק במרחביה ואיש אינו יכול להתקשר עימו. למשטרה ולמשפחה הגיעו מכתבים מאזרחים שראו אותו פה וראו אותו שם. לדוגמה, מכתב נשלח למשטרה בשם נערה ובו נכתב "אני מחזיקה אותו אצלי הוא בסדר גמור".

הוריו של חיים יערי ח"כ מאיר ואנדה יערי, פרסמו מודעה בעיתונות. כותרת ההודעה: "קריאת ההורים אל סג"ם חיים יערי" וזו לשון ההודעה: "חיים, באשר הנך אם תגיע אליך קריאה זו, אנא תן אות שאתה קיים. החרדים לך, אבא ואימא".

במרץ 1964 התגלו שרידי מדורה ועיתון "על המשמר, בהר לוץ שבנגב. שלטונות הצבא שיגרו יחידת חיילים להר לוץ בתקווה למצא שם את עקבותיו של סג"ם יערי. החילים שהגיעו למקום ערכו סריקה נרחבת אולם לא מצאו דבר.

ב-6 באפריל דיווח עובד חברת חשמל באילת נתן דוד כי גילה בקרקעית הים בחוף הדרומי של אילת נעל צנחנים במצב טוב וגרב בתוכה. הועלתה סברה כי ייתכן שהנעל שייכת לקצין הצנחנים שנעלם. קבוצת צוללנים של חיל-הים הוזעקה למקום וערכה חיפושים (6.4.64) מתוך הערכה שאולי מדובר בנעל השייכת לקצין הצנחנים הנעדר מזה כמה שבועות. לאחר בדיקה הוברר כי הנעל אינה רכוש צה"ל.

כחודש לאחר היעלמו של הקצין צומצמו החיפושים אחריו אם כי לא הופסקו לגמרי הערכה שהתגבשה בקרב ראשי המחפשים כי הסיכוי למוצאו בחיים אינו גבוה אולם קיוו שם לנס.

בשבת 21 בנובמבר 1964, כ-8 חודשים לאחר שנעלם, נתגלתה גופתו של סג"ם חיים יערי בתוך כוך בשדה מדרום לבית שמש. הגופה התגלתה על-ידי רועים בדואים שהזעיקו למקום את המשטרה שהגיעה למקום ומצאה את גופתו בחורבה ערבית בתוך עמדת מקלע שנחפרה על-ידי החילים שהתאמנו באזור.

גופתו הייתה שלובת ידיים כשלידה סמוך לגולגולת תמ"ק עוזי, שהיה ברשותו. זהות הגופה נקבעה באמצעות תעודת קצין על שמו של סג"ם חיים יערי שנמצאה באחד הכיסים של מדי צהל אשר כיסו את שלד הגופה.

במוצאי שבת הודיעה המשטרה לאחיו של חיים יערי כי נמצאה גופת אחיו חיים יערי וזה בישר למחרת להוריו את הבשורה המרה.

סג"ם חיים יערי הובא (23.11.64) למנוחות בטקס צבאי מלא בהשתתפות קהל רב. הארון נישא מאולם התרבות בקיבוץ מרחביה על כתפיהם של קציני חיל הצנחנים בדרגתו של המנוח.

ההורים מאיר ואנדה צעדו שחוחים על-יד ארון בנם רוכנים על כתפי ילדיהם. על-יד הקבר הספידו את הקצין שלמה רוזן ודוד כנעני בשם קיבוץ מרחביה. לאחר סתימת הגולל ירתה מחלקת צנחנים מטחי כבוד.