"סימן שאתה צעיר" - הצדעה ליוסי גמזו <br>

יוסי גמזו הוא יוצר פורה שהטביע חותם משמעותי בתרבות הישראלית. הוא כתב במהלך השנים אין ספור שירים חלק מהם הולחנו. רוב השירים הידועים שלו נכתבו בין השנים 1980-1960. בין שיריו הבולטים "איפה הן הבחורות ההן", "סימן שאתה צעיר", "זוהי יפו", "סתם יום של חול", "הכותל". "לילך רוצה לקטוף את הירח", "ירושלים האחרת", "מה הוא עושה לה", טנגו תורנות", "שלא לאהוב אותך איך אפשר", "לי-לך", "השריון עשה היסטוריה" והרשימה עוד ארוכה.

רבים מכירים אוהבים ושרים את שיריו אך ספק אם יודעים שהוא שכתב אותם. בנוסף לפזמונים כתב יוסי גמזו גם שירים ליריים שפורסמו, לעתים קרובות תחת שמות עט שונים, בעיתונים "דבר", הארץ, "על המשמר", מעריב ועוד. וכן תירגם שירים וסונטות. גמזו פרסם למעלה מ-30 ספרים בתחומי השירה, הסיפּורֶת, ספרות הילדים והעיתונות. במשך שנים פרסם בעיתון 'דבר' טור שבועי בשם 'על ספסל בשדרה'.

מדי שנה מאז תחילת שנות ה-2000 עורכת המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן כנס שנתי של עולם המוזיקה הישראלי, בשם "מי אני? שיר ישראלי! בסיום הכינוס מעניקה האוניברסיטה אות הוקרה על מפעל חיים מטעם נשיא האוניברסיטה ליוצר בולט בזמר העברי.

השנה בחרה האוניברסיטה להעניק את אות ההוקרה ליוסי גמזו על תרומתו לתרבות הישראלית ולזמר העברי וערכה לכבודו מופע הוקרה והצדעה מרשים שנקרא "סימן שאתה צעיר" כשם אחד משיריו. באירוע הושמעו משיריו. בין האמנים שהופיעו באירוע: להקת חיל החינוך והנוער, אבי טולדנו, אוהד שרגאי, אורי בנאי, אבי טולדנו, יהודה אליאס, גבי ברלין, יעל נחליאל, מיטל טראבלסי וקלוד פרץ. מנחת האירוע חוקרת הזמר הישראלי ד"ר טלילה אלירם סיפרה על מאחורי שיריו וכיצד ובאילו נסיבות נכתבו. אני מביא חלק מדבריה וסיפוריה אודות השירים.

"השעות הקטנות של הלילה" - חוקרת הזמר ד"ר טלילה אלירם מספרת, כי השיר המולחן הראשון שכתב יוסי גמזו הוא השיר שמרגע שהושר לראשונה על במה זכה להצלחה. היה זה גם השיר הראשון בקריירה הבימתית של אריק איינשטיין אחרי להקת הנח"ל והסמבטיון. השיר נקרא "השעות הקטנות של הלילה" והלחן של יוחנן זראי.

"קוראים לנו ללכת" - השיר "קוראים לנו ללכת" שכתב יוסי גמזו יחד עם אפי נצר נכתב לצעדת 4 הימים שנערכה בזמנו על-ידי הצבא והגדנ"ע. מספרת חוקרת הזמר טלילה אלירם: "גמזו ונצר התבקשו לכתוב את השיר לצעדה כשבוע לפני הצעדה וכל יום השמיעו את השיר בגלי צהל כדי שאלפי החילים החיילים והצועדים יספיקו ללמוד אותו כדי לשיר אותו בצעדה. השיר "תפס" הושמע רבות והפך לפופולרי בזמנו.

"לילה ראשון בלי אמא" - ב-1965 העלתה להקת גייסות השריון מחזמר המספר על ההווי בבסיס צבאי שנקרא "למה יו-יו". את השירים במחזה כתב יוסי גמזו ומי שהלחין אותם היה המלחין רפי בן-משה. שיר אחד מהמחזמר הפך לידוע ואהוב במיוחד וזהו לילה ראשון בלי אימא. השיר שאהוב ואקטואלי עד היום נפתח ב"לילה ראשון בלי אימא כל הבסיס מחריש מה שעובר בי פנימה לא מעניין שום איש...

"הלילה לטיילת" - ב-1964 הוקמה להקת זמר בשם "רביעיית הטיילת" שכללה את חדוה עמרני, דוד טל (חדוה ודוד) אושיק לוי וגבי ברלין. יוסי גמזו כתב עבורם שיר רומנטי "הלילה לטיילת". השיר מתחיל במילים "רוצה אותך הלילה לטיילת רוצה אותך הלילה אל החוף".

שיר ערש - 1969 - מספרת חוקרת הזמר ד"ר טלילה אלירם על השיר: "עד 1969 נהגו היוצרים לשלוח את שיריהם לפסטיבל הזמר והפזמון והוועדה הבוחרת בחרה מבין השירים את השירים שהשתתפו בפסטיבל. ב-1969 לאחר שנה שלא נערך הפסטיבל פנו מנהלי הפסטיבל אל יוצרים ידועים והזמינו אצלם שירים. אריה לבנון ויוסי גמזו נענו לפניה וכתבו יחד שיר שנקרא "שיר ערש 1969" שתיאר את אותם הימים של מלחמת ההתשה, ההפגזות, והשהות במקלטים. בשיר דו שיח בין אב לבתו השואלת איך אפשר לאהוב עולם שכולו מלחמה? את השיר ביצעה בפסטיבל הזמרה אלכסנדרה.

"ילדי איננו ילד עוד" - ב-1969 כתב יוסי גמזו את השיר "ילדי אינו ילד עוד". את השיר כתב גמזו ביחד עם המלחין חיים ברקני מקיבוץ שער הגולן בעקבות התרשמות המלחין מבנו גדעון ברקני שהיה אז חייל צעיר בצבא. השיר מושפע מאווירת אותם ימים של מלחמת ההתשה.

"אילו כל האוהבים" - השיר "אילו כל האוהבים", נמנה עם השירים שכתב יוסי גמזו בשנות ה-60 והולחן על-ידי נחום הימן ובוצע על-ידי הגבעטרון שנחצ'ה הימן ניהל, בעת שהיה עדין חבר בקיבוץ בית אלפא. שיר זה נכתב בכמיהה לשלום ומילותיו אקטואליות עד היום.

הכותל - על נסיבות כתיבת השיר "הכותל", כתב יוסי גמזו לחוקרת הזמר הישראלי ד"ר טלילה אלירם: מספר יוסי גמזו על הקרע לכתיבת השיר: "כאשר הגענו לכותל המערבי שגבל בסמטה צרה שריצפתיה מרופדת כולה בתרמילי תמ"ק עוזי, ראינו את חטיבת הצנחנים ששחררה שעות ספורות קודם לכן את הר-הבית הכולל את מתחם הכותל.

הם היו אומנם המנצחים אך מעולם לא היה צבא מנצח כל כך שקט וכל כך קודר.
לא היה קשה לנחש את הסיבה לכך. רבים מחבריהם לנשק של החילים הדוממים האלה שילמו על השחרור ההרואי הזה ביקר מכל. עובדה מצמררת זו וכל כך לא מתרברבת ולא צוהלת של צבא מנצח החונק את דמעותיו על מות חבריו ללחימה הרשימה אותי עד עמקי נשמתי.

אותו לילה לא יכולתי לעצום עיניים ומיד בהגיעי לדירונת העלובה שלי ברחוב שלמה המלך כבר התרוצצו במוחי מול הכותל כל דמויות השיר: הנערה, הצנחן, הרב הישיש והאם בשחורים, כל דמות והתייחסותה הספציפית אל אבני הכותל.

מספר יוסי גמזו: מאוחר יותר נשאלתי פעמים רבות איך ייתכן שישנם אבנים עם לב של אבן. עניתי, ואני משיב גם כיום, שמותר למשורר לכתוב על הכותל המערבי שמיליוני יהודים תוחבים פתקים בין סדקי אבניו שאבנים אלה מבחינה היסטורית ומטפורית יש להם בפולקלור לב אדם.

"בשערייך ירושלים" - מיד לאחר שחרור ירושלים החלו להיכתב שירים רבים על האירוע ההיסטורי. אחד השירים הללו "בשערייך ירושלים" נכתב על-ידי יוסי גמזו והשיר מקשר את קרבות תש"ח, ואת נפילתה של העיר העתיקה בידי האויב עם קרבות השחרור של העיר העתיקה במלחמת ששת הימים וגם את המחיר הכבד שגבה שחרור הרואי זה. כאשר נכבש הכותל קיבל המלחין יחזקאל בראון לימים חתן פרס ישראל טלפון מיהורם גאון;

"יושב אצלי יוסי גמזו, אולי אתה מוכן לכתוב שיר על כיבוש ירושלים" ביקש יהורם גאון. במשך כל אותו הלילה ניהלו גמזו ובראון שיחות טלפון בעניין השיר. יוסי הכתיב את השיר בטלפון בית אחר בית ויחזקאל בראון כתב את הלחן.למחרת יצא יהורם גאון עם חצוצרן מהתזמורת והקליט אותו. שיר זה מתקשר עם העבר הרחוק והכמיה לירושלים ומשולב בו ציטוט משירו של המשורר יהודה הלוי "ציון הלא תישאלי לשלום אסירייך". השיר נפתח במילים: "עומדות רגלינו בירושלים ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור".

"זו היא יפו" - אחד מהשירים הידועים והאהובים שכתב (מילים) יוסי גמזו הוא השיר "זו היא יפו". השיר "זוהי יפו" נכתב לסרט תעודה בן 20 דקות שגולל את סיפורה של יפו. מספרים שמפיקי הסרט רצו שאת השיר הזה יבצע זמר שהיה מפורסם. על-פי דברי אבי טולידנו רצו להציע אותו ליהורם גאון שהיה באותו זמן בארצות הברית.

משה וילנסקי מלחין השיר התעקש שאת השיר יבצע זמר צעיר שהוא שמע אותו לראשונה בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" שהייתה הכוכב הנולד של פעם. הצעיר היה אבי טולדנו, אז צעיר בן 17 שעלה זה לא מכבר ממרוקו. מאחר שאבי טולדנו היה אז עולה חדש שלא ידע עברית הם נפגשו בביתו של המלחין וילנסקי בתל אביב ויוסי רשם עבורו את המילים באותיות לטיניות וכך שר מבלי להבין את המילים והשאר היסטוריה. השיר הפך להצלחה גדולה.

יוסי גמזו זכה ועוטר בשורה של פרסים ועיטורים על יצירותיו ומפעליו התרבותיים. הוא זכה ב-14 פרסים ספרותיים, עיתונאיים ומחקריים בארץ ומחוצה לה. בשנת 1968 זכה בפרס "יציב" לספרות ילדים על ספרו "לא רוצים לישון - רוצים להשתגע! ב-1971 זכה בפרס "שווימר" לעיתונאות ע"ש וולטר שווימר. יחד עימו זכו בפרס "שווימר" באותה שנה העיתונאים נתן דונביץ', מנחם תלמי וכן הקריקטוריסט יעקב פרקש (זאב).

ב-2014 הוענק ליוסי גמזו פרס אקו"ם על מפעל חיים בזמר העברי, ע"ש אהוד מנור. בנימוקים למתן הפרס נאמר בין השאר: "שיריו של גמזו מצטיינים בשפה עשירה ובחריזה מושלמת. הם נטועים בנוף הארץ ובהווי הישראלי ומתארים היטב את האוהב והכואב שבחיינו כאן. גמזו ניחן ביכולת להשתמש על-פי הצורך גם בהומור בריא וגם ברגישות רבה..

ברוחו ובכתיבתו הסאטירית גמזו עדיין "צעיר, כמו יום אביב בהיר". ב-2016 זכה גמזו בפרס ע"ש אריק איינשטיין הניתן מטעם משרד התרבות, לאמנים ותיקים בני 60 ומעלה בתחום הזמר העברי. בנימוקים למתן הפרס, כתבו השופטים: "יוסי גמזו הוא סטיריקן, הומוריסט, מתרגם, משורר ופזמונאי ישראלי במלוא מובן המילה. ביצירתו הוא משלב עין בוחנת ורגישות גבוהה עם הומור וצחוק בריא, מבט מהצד עם מעורבות ואכפתיות.

גמזו מייצג את הניגודים הרבים המאפיינים את החברה והתרבות הישראלית: קודש וחול, השתתפות בקרב וכמיהה לשלום, התבגרות וילדוּת, רצינות וקלילות, דמע וצחוק, והכל מתוך אהבה אמיתית לשפה העברית, לתרבות ולחברה הישראלית".

יוסי גמזו פעיל עד היום. הוא מוזמן ומתארח בערבי זמר ותרבות ממשיך ליצור ולכתוב. מופיע במשותף עם יוצרים וזמרים. הוא כותב בקביעות בכתב העט האינטרנטי היוקרתי, "חדשות בן עזר" ושיריו משודרים באורח קבוע בפתח תוכניתו של מושיק טימור "שישי אישי" המשודרת מידי ליל שבת. כיום הוא מתגורר בחיפה.