|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
צפון הנגב [צילום: יעקב סער/פלאש 90]
|
|
|
תוכנית אב פיזית חדשה לצפון הנגב
|
|
60 שנה לתכנון עירוני-תעשייתי לנגב ● היום, בדיעבד, כשאנו בוחנים את תוכניות המתאר שהוכנו החל מאמצע שנות השישים ניווכח בקלות כי על-אף שלא הוגשם החלום כולו במלואו - רבים מהרעיונות החלו ללבוש עור וגידים בשנות השבעים והשמונים
|
|
פתיח
באמצע שנות השישים פעלו שתי מגמות ארציות בנגב: האחת, המשך "פיזור האוכלוסייה" (כשהעולים החדשים משלמים את המחיר על כך), על-פי דוקטרינת "תוכנית פיסית לישראל של אריה שרון משנת 1951" ובעידוד בן-גוריון וממשלתו, ומאידך-גיסא, ניסיון עקשני לצפות קדימה ולתכנן את הנגב כשטח התיישבות, תעשיה, תיור ומדבר ההופך לספר לגיטימי. כשאנחנו הגענו לנגב בראשית שנות השישים, חשנו בפער הגדול בין הבטחות הממשלה ו"חלומות תוכניות המתאר".
חשנו בכך בעת שיצאנו לסייע לקבוצות נוער בערי הפיתוח הקרובות דימונה וירוחם (במסגרת תנועת "השומר הצעיר") וכן בעת שביקרנו את שכנינו הבדואים שהמאהלים שלהם נגעו בשדות הקיבוץ. לא יכולנו לקשר כלל בין המאמץ הממשלתי ליישב את הנגב לבין המצב בפועל שהיה עלוב ודל. הצטרפנו לאלה שזלזלו בירידת דוד בן-גוריון לשדה בוקר (בפעם השנייה); לאלה שהציגו את פעילות מפא"י בנגב כמעשים שנועדו לזכות באלקטורט בלבד ונהגנו ללעוג לכינויים (מגבהי עוף) שהדביקו ראשי הממשל ותוכניות המתאר לנגב כמו: "הגשר היבשתי למזרח"; אזורי כריית חומרי הגלם גז ונפט שעדיין לא נחשפו; מוקד תיירות מדברית באזור ים המלח, הערבה ואילת והשטח המתאים למלחמה החקלאית במדבר שתיוצא לעולם הגדול - כמו למשל הטפטפות ועוד.
ביטלנו כלאחר יד את הרעיונות בתוכניות המתאר שצפו הקמת ארבע עד חמש ערים חדשות בנגב המערבי, ובערבה. היום, בדיעבד, כשאנו בוחנים את תוכניות המתאר שהוכנו החל מאמצע שנות השישים ניווכח בקלות כי על-אף שלא הוגשם החלום כולו במלואו - רבים מהרעיונות החלו ללבוש עור וגידים בשנות השבעים והשמונים. על כך, אנא, קראו בהמשך.
|
|
פוליטיקה ומדיניות מכוונים פיתוח הנגב
|
|
|
|
ים המלח [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
הייתה חשיבות של פיתוח ערי נופש לאורך חופי ים-המלח ואתרי כרייה (נחושת, פוספטים), בעיקר בשל יכולתם לספק עבודה לערים הקימות והסובלות מאבטלה - דימונה, ירוחם ומצפה רמון
|
| ▪ ▪ ▪ |
בקיץ 1966, טען שר הפנים מ"ח שפירא כי תוכנית האב הפיזית "צפון הנגב" הפכה ללא יישומית. באותה הזדמנות הודיע השר (שתפיסת יישוב הנגב שלו לא התבססה על חקלאות אלא על הקמת ערים ותעשיה מתקדמת) שבכוונתו להקים ארבע ערים חדשות בנגב - בשור, שבטה, חצבה וניצנה. במקביל הצהיר השר יבנה שדה תעופה, תסלל רשת כבישים חדשה, ותוקמנה שתיים מתוך ארבעת הערים שצוינו לעיל.
משרדו הסכים עם "האגף לתכנון" בדבר החשיבות של פיתוח ערי נופש לאורך חופי ים-המלח ואתרי כרייה (נחושת, פוספטים), בעיקר בשל יכולתם לספק עבודה לערים הקימות והסובלות מאבטלה - דימונה, ירוחם ומצפה רמון. בן-גוריון תמך בגישה זו שהתבססה על תביעתה הבלתי מתפשרת של גרמניה המערבית לממן פיתוח מעין זה על-פי הסכם השילומים משנת 1960.
לאמירה זו היו שלוש מטרות: האחת, להוכיח לגרמניה ולעולם שהשילומים אינם פיצויים בגין השואה; השנייה, חיזקו את עמדתו של בן-גוריון שניתן לכנותה "נגב בראשונה" על פני אזורי ספר אחרים והשלישית, פוליטית, התנגדות בן-גוריון לעמדות ל' אשכול והמרכז החקלאי שטענו כי את הנגב יש ליישב תחילה ביישובים חקלאיים לאחר השלמת הניסיונות שם, כי בלעדיהם אין תקומה לתעשיה, למסחר, לתיירות ולרשתות התחבורה.
|
|
|
חקלאות בנגב [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
גיבוש עירוני של הערים החדשות האמורות לקום ● ניצול אוצרות הטבע ● הרחבת שטחי החקלאות
|
| ▪ ▪ ▪ |
חוק התכנון והבניה החדש נכנס לתוקף בפברואר 1966. מיד לאחר מכן, החל אגף התכנון (שבמשרד הפנים) להכין תוכנית אב לצפון הנגב האמורה ליישם את עקרונות התמ"א האחרונה. י' דש ור' בץ, בעידוד המשרד, החלו לאסוף ולהכין סקרים ותוכניות שהושלמו לאחרונה כדי לגבש מהן את "תוכנית האב".
המתכננים א' אפרת וא' גבריאלי הצטרפו לצוות המכין והחלו בביצוע סקרים חדשים בהם השתתפו נציגים של אגף התכנון, משרד הפנים, משרד החקלאות, השיכון, התחבורה, נציגים ממע"ץ, הרשות לתכנון כלכלי ועוד. התוכנית סוכמה לראשונה כאטלס תכנוני ראשון לצפון הנגב, ובו 15 מפות נושאיות, 19 עמודי הסבר והוא היווה בסיס לתוכניות המחוזיות בהתאם לחוק הבנייה.
לראשונה, עסקה התוכנית בתביעות הבדואים ובהפרדת שטחי חקלאות ובנייה לטווח של 15 - 20 שנה. סעיפיה העיקריים של התוכנית, שהשתרעה מאשדוד עד מצפה רמון, היו אכלוס מרבי; גיבוש עירוני של הערים החדשות האמורות לקום; ניצול אוצרות הטבע; הרחבת שטחי החקלאות, פיתוח כבישים ונתיבי תעופה; פיתוח ויישוב הספר בדגש לאורך הגבולות; הבטחת שטחים למתקנים הנדסיים, מחנות צבא ומתקנים ממשלתיים.
כל זאת תוך הקפדה על שימור הנוף הטבעי במרחב הפיתוח כמו גם שימור ואחזקת אתרי עתיקות ושימור אתרים החשובים לתולדות ההתיישבות בנגב.
|
|
דווקא הנגב הריק הוא השטח המתאים ביותר להקמת ערים חדשות במגמה למנוע הצטופפות האוכלוסייה בערי גוש דן
|
| ▪ ▪ ▪ |
עוד לפני תוכנית האב של 1965 הוצעו תוכניות רבות היקף לנגב. בשלהי 1964 לדוגמה, הוקמה ועדה בין משרדית מיוחדת לפרויקט תכנון צפון הנגב בה השתתפו פנחס ספיר, טדי קולק כנציגי משרד ראש הממשלה ונציגי משרדים אחרים. הקו המנחה בוועדה היה "עירוניות" כלומר דווקא הנגב הריק (כמובן שחברי הוועדה לא ראו בשבטים הבדואים גורם של קבע באזור) הוא השטח המתאים ביותר להקמת ערים חדשות במגמה למנוע הצטופפות האוכלוסייה בערי גוש-דן. רעיונות אלה שימשו בסיס לתוכנית האב של 1965. הפעם ביקשו ראשי משרד הפנים, בניגוד לעבר, להישען על ניסיון תכנון בין לאומי והוחלט לפנות למוסדות האו"ם שימליץ לראשי הוועדה בארץ על מוסד תכנוני בעל מוניטין בין לאומי שיהיה מעורב בתוכנית האב המתהווה.
|
|
נפות התכנון והערים בתוכנית האב של 1965
|
|
|
|
תעשייה כבדה [צילום: הנס פין/פלאש 90]
|
|
|
|
כלקח שנלמד מבאר שבע תוכננו בערים החדשות שבילים מקורים שיעניקו הגנה לתושבים מפני קרינת השמש ומסופות החול
|
| ▪ ▪ ▪ |
בתוכנית הוצעו שלוש נפות תכנון עירוניות: אשדוד אשקלון ובאר שבע ועשר נפות תכנון קטנות יותר - לכיש, מערב הנגב, בשור, אדורים, ערד, חוף ים-המלח, שבטה, מכתשים, הערבה ורמון. בנפת לכיש הוחלט כי קריית גת תהיה לבירתו, כלומר כעיר הנפה. נתיבות נקבעה למרכזה של נפת מערב הנגב וכך הלאה.
התעשיות הכבדות תוכננו לקום בבאר-שבע ואשדוד והקלות/חקלאיות תוכננו לערי הנפה קריית גת, אשקלון, נתיבות ואופקים. המתכננים הציעו למשרד הפנים רעיונות נוספים שלא כולם הוגשמו כמו עיר כורים, ערים עבור גמלאים ועוד. כלקח שנלמד מבאר שבע תוכננו בערים החדשות שבילים מקורים שיעניקו הגנה לתושבים מפני קרינת השמש ומסופות החול.
הבתים תוכננו לעשרים דירות למבנה תוך יצירת קשר מוצל ביניהם לחיזוק הקשר הקהילתי. כלל נוסף הוצע (אך שלא נשמר) שאת העיר יש לבנות שלבים-שלבים (רובעים-רובעים) על-מנת למנוע הותרת שטחים ריקים חשופים ומדבריים. בשנות השמונים נזנחו עקרונות תוכנית המתאר המחוזית לגבי באר-שבע והעיר לבשה אופי של שכונות מבודדות שהמדבר מפריד ביניהן. מראה העיר, חוסר הקהילתיות, והמחסור במע"ר גרמו להגירה שלילית מהעיר עד בוא העלייה הרוסית.
|
|
|
מצדה [צילום: משה מילנר/לע"מ]
|
|
|
|
בכל הנוגע לשימור הציעו המתכננים לשמר את מצדה, הערים הנבטיות, ושרידי התיישבות יהודית החל מהמאה ה-19
|
| ▪ ▪ ▪ |
בתכנון שנות השישים נקבע לכל כביש קיים (או מתוכנן) כביש מקביל אחד לפחות לצורך העברת ציוד צבאי במהירות בעת חרום. התכנון השתדל לא לפגוע בקרקע חקלאית ולא להשחית נוף טבעי. הרכבת נחשבה לגורם התחבורה המתאים ביותר לנגב בשל יכולתה להוביל מהנגב לנמלים מחצבים וחומרי גלם ועל סמך זאת תוכננה אשדוד כנמל עמוק מים, באר שבע כעיר תעשיה מרכזית, מתחם אורון כשטח כריה וחציבה ונמל אילת כנמל היצוא למזרח.
המתכננים הרחיקו ראות והציעו הקמת שדות תעופה בנגב לצרכי תיירות ומסחר במקומות הבאים: בין אשדוד לאשקלון; בבאר שבע; ליד מצדה ובמצפה רמון. אילו היו מתגשמים חלומות אלו אז, לא היינו נתונים היום בוויכוח הבלתי נגמר היכן להקים את ש.ת. החדש: רמת דוד או נבטים.
המתכננים הציעו להקיף את הנגב "בגן לאומי" ולכלול בתוכו גם שמורות בודדות בערבה ובעין גדי. בכל הנוגע לשימור הציעו המתכננים לשמר את מצדה, הערים הנבטיות, ושרידי התיישבות יהודית החל מהמאה ה-19. גם מבני הבטון במצפים לשעבר תוכננו כאתר מושך תיירות.
עוד הוצע להקים מערך שלם התומך בתיור וסיור בנגב כמו בתי מלון, אכסניות, דרכים, חניונים, חנויות דרך ובמיוחד באזור ים המלח ומכתש רמון. הוצגו מפות ומהתכנון נשבה רוח אופטימית כי ענף התיירות ייהפך לאבן שואבת ולפרנסה חשובה בנגב. קצת מרעיונות אלה חלחלו לתכוניות המתאר המחוזיות ואפילו לתמ"א 31 שפורסמה בשנת 1993.
|
|
פער בין חלומות תכנון נועזים למציאות דלה
|
|
|
|
תכנון חדש לעיר [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
עוד הוצע מה שנראה אז כחלום: הקמת אוניברסיטה, בית חולים מרכזי מסחר ושכונות מגורים מודרניות
|
| ▪ ▪ ▪ |
עוד לפני קבלת חוק התכנון כבר הוחל בשרטוט תכנון חדש לעיר באר שבע בצפי של רבע מיליון תושבים. יוזמי ומאיצי התכנון היו ראש העיר א' נאווי וראש המנהל ש' שמיר. המתכננים היו מנותקים מהמציאות ואף הציעו להטות את כיוון זרימתו של נחל באר שבע לטובת צרכי מסחר ותיירות.
עוד הוצע מה שנראה אז כחלום: הקמת אוניברסיטה, בית חולים מרכזי מסחר ושכונות מגורים מודרניות. לעומת העיר הדלה באמצע שנות השישים באמצעים ותושבים ובהיותה פריפריה בלתי נחשבת - נראו רעיונות אלה כמעט כחלומות בהיספמיה.
זאת ועוד, עיתון "דבר", משנת 1969 הודיע כי לתוכנית המתאר עבור באר שבע הוענק פרס בינלאומי חשוב ובנימוקי חבר השופטים נאמר: "חבר השופטים ממליץ להעניק את "פרס ריינדלוס" עבור ארכיטקטורה קומונאלית לשנת 1969 למתכנני תוכנית המתאר של העיר החדשה באר שבע, עיר חדשה בישראל...".
המתכננים העריכו את מדיניות העיור האמיצה של ישראל שנתנה ביטוי ארכיטקטוני מלא לרב תרבותיות שהביאו עמם העולים החדשים ולמסורת המדברית שהותירו הבדואים אחריהם בעיקר בתחום בתי התפילה, מבני ציבור, ושווקים פתוחים) שהתקיימה בעיר החל מהקמתה ב-1949.
|
|
הגשמת התוכניות - חלום רחוק
|
|
|
הנגב "צריך היה להמתין" עד לאירועים חשובים שנתנו דחיפה חדשה לפיתוחו
|
| ▪ ▪ ▪ |
בבאר שבע התקיימו שני מסלולים בו בזמן: האחד - מאמץ תכנוני ואדריכלי לפתרון שאלות עירוניות באזורים מפותחים, והאחר - הראלי. התוכניות זכו לתהודה בינלאומית אולם מימושן התעכב משום שחלה האטה בקצב גידולה של בבאר שבע. הלקחים נלמדו "ובמרכז לחקר ההתיישבות העירונית" ברחובות הושלם מחקר בשנת 1975 שקבע כי העיר הצליחה לתקן את השגיאות בתכנון באמצעות תוכנית האב של 1975 - 1976 ומימוש תוכניות אלו בחיי היום-יום.
מניתוח תוכניות המתאר של אמצע שנות השישים הסתבר כי תוכנית שרון (התכנון הפיסי הראשוני למדינה משנת 1951 בכל הנוגע "לפיזור האוכלוסייה", הצליחה להגשים מטרותיה באופן חלקי למדי תוך קיפוח ואפליה. רגישותם של ראשי המדינה ב"פיגור הביצועי של תכנון היישובי" בנגב התחדדה, ונעשו מאמצים "לקדם את הפריפריה הדרומית".
כמובן שבעקבות זאת פרץ ויכוח תקציבי-פוליטי (בין מפלגות השמאל הפועלי לבין הימין הבורגני) והנגב שוב "צריך היה להמתין" עד לאירועים חשובים שנתנו דחיפה חדשה לפיתוחו. הראשון שבהם היה פרוץ מלחמת ששת הימים שלאחריה הנגב הפך "לפרוזדור" ועיקר מאמצי התכנון וההתיישבות ופיזור האוכלוסייה הופנו לגבולות החדשים בסיני והשני, הבשלת הרעיון שהמשך הפיתוח יעשה רק באמצעות תמ"א חדשה, שאמנם תתבסס על תוכנית שרון אך תיתן עדיפות לפריפריה הדרומית ולנגב - היא תמ"א 6 שפורסמה רשמית בשנת 1975.
|
|
| תאריך:
|
20/10/2019
|
|
|
עודכן:
|
20/10/2019
|
|
חנינא פורת
|
|
תוכנית אב פיזית חדשה לצפון הנגב
|
|
מצווה היא בשבת של חול המועד סוכות לקרוא את מגילת קהלת בן דוד, מי שהיה מלך בירושלים. אינני מקבל את הנחת היסוד בפרק א' "הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל" או "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׁה הוּא שֶׁיֵעָשֶׁה". אך אני בהחלט חוזר ושונה את דבריו של קהלת בפרק ט "וְאָמַרְתִּי אֲנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה"' או "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - חג שמח וגמר חתימה טובה "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים ט"ז, י"ד-ט")
|
|
|
|
|
ממש כחודש לפני הסתלקותו למרומים של הגר"ע יוסף חזר אחד מהאדמו"רים בצפון הארץ בטיסה לארץ הקודש יחד עם אריה דרעי, שהזדמן לאותה טיסה. תוך כדי שיחת הנימוסין שאל האדמו"ר הצפוני בדאגה למצבו של הגר"ע יוסף והוסיף שאלה לדרעי, מה יהיה עם ש"ס בעידן שלאחר המאה ועשרים של הגר"ע יוסף? תשובתו של דרעי הייתה מהירה וחסרת רגשות. האדמ"ור נדהם ממנה. דרעי השיב כך: "אחרי שהרב עובדיה ימות אני אביא את הרב שלום כהן והוא כבר יאשר לנו כל מה שאבקש, יהיה קל יותר איתו מאשר עם הרב עובדיה".
|
|
|
|
|
שבת קוהלת שמחה בסוכות? כן, רק בגלל הרוח קוהלת בסוכה צא ולמד חגי תשרי עולם הפוך? ומה הקשר בין ברכת בלעם ופרשת האזינו לסוכות? יהדות במיטבה
|
|
|
|
|
יהדות יפה אשר "כָּל דְרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי י"ג פס' י"ז) התייצבה בסוף השבוע לסייע לפלשתינים בכפר בורין למסוק את זיתיהם. זו מסורת יפה של שנים רבות, בה מתייצבים ישראלים לסייע לפלשתינים למסוק את זיתיהם בכפר בורין ובמטעי זיתים בכפרים נוספים בשטחי יהודה ושומרון, מסורת המקיימת בדבקות רבה את המשכו של הכתוב בפרק י"ג בספר משלי - "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַחֲזִיקִים בָּה..." (פסוק י"ח).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם  כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
