|   15:07:40
דלג
  אביעד הכהן  
נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

מאיר שמגר, 2019-1925

הבנאי המשפטי

לאורך עשרות שנות הקריירה העשירה שלו, בנה מאיר שמגר כמה בתים - הן משפטיים והן פיזיים. לצד זאת, הוא הצטיין בשיטתיות וניהול מסודר, והיו לו אפילו הבזקים של הומור
22/10/2019  |   אביעד הכהן   |   כתבות   |   תגובות
"קסת מלאה בחוכמה" [צילום: יהודה יפרח]

"את הבית הזה בנה אבא, יאמר בנו של האדריכל. את הגשר הזה הקים סבא, יאמר נכדו של המהנדס. ואת הגנים התלויים האלה שתל סבא-רבא, יאמר נינו של איש הנוף והגנים. ומה אומר אני, ישאל בנו של השופט? והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: את מקום הנשמה ידעת? והמצפון, אותו ראית? המיששת צדק? ומה ריחה של אמת, טעמו של חסד?

"שופט לא ידע, לא לבנות בית לא להקים גשר לא לשתול גן פלא. שופט לא לימד עצמו כל אלה. זה דברו של שופט: טובל בקסת עטו וכותב משפט וצדק וחסד. ואלה יהיו עימנו באשר נלך ונבוא, תמיד, בכל יום ובכל עת ובכל שעה. קסת של מאיר שמגר מלאה בחוכמה, בתבונה ודעת, באהבת אדם, ופסקי דין הנובעים מעטו - פסקים לרבבות - כמותה של קסת". בדברים מרגשים אלה כיבד המשנה לנשיא מישאל חשין את עמיתו, הנשיא מאיר שמגר, עם פרישתו מכס השיפוט.

אכן, למקרא מסכת חייו של הנשיא שמגר, אפשר שראוי להוסיף לתיאור מלבב זה הערת כוכבית: "שופט לא יידע לבנות בית", ולהוסיף לו הערת כוכבית: "למעט מאיר שמגר". המתבונן במסכת חייו העשירה, יגלה ששמגר ידע גם ידע לבנות בית, ולא בית אחד אלא כמה בתים.

עוד בטרם נדמו רעמי התותחים והדי היריות במלחמת ששת הימים, ששינתה באחת את פניה של מדינת ישראל, וכבר היה בנוי לפני הממשלה והמערכת הצבאית בית שלם, בן כמה קומות, של צווים, פקודות, הוראות והנחיות. בית בנוי לתלפיות. תוכנית סדורה ושיטתית להשלטת החוק והמשפט בשטחים שנכבשו זה עתה.

את כל אלה תכנן ויישם הפצ"ר דאז, אל"ם מאיר שמגר. כחכם גדול "ראה את הנולד" ולא חיכה ל"יום שיבוא" אלא התכונן אליו מראש. כאן גם נתגלו במלואן התכונות שעתידות ללוות את שמגר על ימי חייו והיו ל"סימן המסחרי" שלו: ארגון, סדר, שיטה. ניהול. עבודת מטה מסודרת. נהלים. הנחיות. ישיבות קבועות במועדים קבועים. סדר יום המחולק די זמן מראש עם המסמכים והמידע הרלוונטי. סיכום דיון מיד בסמוך לאחר תום הישיבה.

לצד העיסוק המרכזי במהות, שמגר לא בז ל"קטנות" כמו סדר, ארגון ומינהל מסודר. הוא ידע היטב שהאחרון הוא תנאי להצלחת הראשון. כך נהג בהיותו פצ"ר, כך נהג בהיותו היועץ המשפטי לממשלה, וכך נהג בהיותו שופט ולימים נשיא בית המשפט העליון. לא "פרטאץ'" או בלגן ישראלי מצוי, אלא תוכנית סדורה, שיטתית. והכל תוך הקרנת סמכותיות שגרמה לעומד מולו לכבדו, ללא צורך בהטלת מורא.

גם הדחיינות הישראלית כל כך, של "אל תדחה למחר מה שאתה יכול לדחות למחרתיים", הייתה אצלו ב"בבל ייראה ובל יימצא". כל החלטה ניתנה בו ביום או תוך ימים ספורים, כל פנייה זכתה למענה מיידי. נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, מוסיה ארד, שהייתה עוזרתו המשפטית של שמגר בשנות ה-70, סיפרה שהעובדים עימו במשרד נהגו לקרוא לו "כאן גר" במקום "שמ-גר".

ימי שישי באתר הבנייה
מעורב בכל פרט [צילום: פלאש 90]

מישאל חשין: "היה לו כושר עבודה מדהים. על-אנושי. בסוף יום העבודה, היה עובר בין הקומות, אוסף תיקים מבין השולחנות, יורד לחדרו, כותב החלטות וגומר הכל. היה כמו לווייתן – פותח פה וגומע את כל האוקיינוס. הוא פנומן. יחיד ומיוחד"

עד אחרון ימיו בבית המשפט, שמגר נהג "לפתוח את הבניין" עם ראשוני המנקים, בשעת בוקר מוקדמת (לעיתים, לאחר שסיים את ה"מנה היומית" שלו בברכת השחייה), והיה "מכבה את האורות" בסיומו של יום העבודה, בשעת לילה מאוחרת.

בספרה "בשם החוק", מצטטת המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד דינה זילבר, דברים שאמר על שמגר מישאל חשין, שכיהן כמשנהו של שמגר: "היה לו כושר עבודה מדהים. על-אנושי. בסוף יום העבודה, היה עובר בין הקומות, אוסף תיקים מבין השולחנות, יורד לחדרו, כותב החלטות וגומר הכל. היה כמו לוויתן – פותח פה וגומע את כל האוקיינוס. הוא פנומן. יחיד ומיוחד".

בשבתו על כס היועץ המשפטי לממשלה ביסס שמגר את בניין "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה" - היכל מפואר של 11 כרכים מלאים וגדושי הנחיות בכל תחומי המשפט החוקתי והמינהלי, שעד מהרה היה ל"אורים ותומים" של מערכות המינהל והממשל השונות. ברבות הימים השתכלל בניין זה ונבנה על גבו מגדל מפואר, רב קומות. את היסודות הניח שמגר, והוא גם דאג, בדרך אופיינית, לארגן את ההנחיות לפי נושאים וחטיבות, באוגדנים מסודרים, לעדכנם מעת לעת, להביא את תוכנן לידיעת רשויות השלטון השונות למען יידעו כיצד לכלכל את אורחותיהן.

גם בעלותו לכהן פאר בבית המשפט העליון, לא שקט שמגר על שמריו. לצד כתיבת מאות ואלפי פסקי דין והחלטות, מן הבוקר עד הערב, ארגן שמגר את המערכת המשפטית וסדרה על מכונה. אם בראשית ימי המדינה היו עשרות בודדות של סוגי הליכים (כגון: ע"א, ע"פ, בג"ץ, בש"א, בר"ע וכיוצא באלה), הרי שבימיו חלה "אינפלציה" של ממש בתיאור סוגי ההליכים. "בעזרת השם", ידע שמגר, ניתן לחולל גדולות ונצורות בענייני מינהל וסדר. וכך באו לעולם בה"נ ובל"מ, בפ"ת ובר"ש, ועוד שאר מיני ראשי תיבות שהבדילו בין הליך למשנהו. "אינפלציה" זו, לא לשם ביורוקטיה באה, אלא לשם סדר. מכאן ואילך, ידע כל הליך את מקומו הראוי לו, והמבקש לאתר הליך מסוג אחד או שני, מצאו בקלות. לכאורה, עניין פעוט, טכני, קטנטן - אך למעשה משקף את הסדר, השיטתיות והארגון שהביא עימו שמגר לכל אשר הלך.

לצד הבניין ה"רוחני", הנחיות, החלטות ופסקי דין, גולת הכותרת של ה"בניין" הפיזי שבנה שמגר היא ללא ספק משכנו של בית המשפט העליון. כאן כבר לא מדובר בבניין וירטואלי, עתיר מלים וניירות, אלא בבית של ממש. בית מידות, עשוי אבני גזית, חלונותיו קרועים לנופה המשכר של העיר ירושלים.

במהלך זה הגשים שמגר את חלומו הגדול: שותפות פעילה בבניין משכן הקבע של בית המשפט העליון. כמיטב המסורת הציונית, גייס שמגר את התרומה לבניין הבית מהלורד רוטשילד. צורת הבית מעוררת ההשראה היא פרי כשרונם של האדריכלים לבית כרמי. במלאכה עשו קבלנים ואנשי מקצוע רבים, עתירי ניסיון. אך האדריכל והמהנדס הראשי, שניצח על כל המלאכה, היה מאיר שמגר. אלמלא הוא, ספק אם היינו זוכים עד היום לראות בסיומה של המלאכה, בוודאי שלא באיכות ובגימור המוקפדים המאפיינים כל פינה מפינות הבית.

הנכנס לבניינו המרהיב של בית המשפט העליון בירושלים, יוכל למצוא בכניסה אליו את פסלו של הנשיא שמגר ולצדו תמונת שמן שבה נראים האנשים שעשו במלאכת הבניין, והוא בראשם. ולא בכדי. שמגר היה שותף לכל כל אבן בבית הזה, כמו גם לרהיטי העץ המעוגלים, הזוויות המחודדות, הכרכובים והמנורות התלויות. במשך כמה שנים, בכל יום ששי, "יומא דפגרא" המשמש פעמים הרבה שופטים ומשפטנים להפוגה קלה מעמל השבוע, היה נפגש שמגר עם אנשי הצוות שעסק בבניין, או מתייצב באתר הבנייה, משגיח, מייעץ, מטפס על פיגומים, מחווה דעה. משלב חפירת היסודות, דרך יציקתם ועד להשלמת הבניין. וכך מדי שבוע, במשך שנים.

חיסיון עיתונאי בדרך אגב
מהפכן ללא רעש וצלצולים [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]

"באיזו שנה, באיזה הרכב ובאיזה רוב נתקבלה ההחלטה על עיגון החיסיון העיתונאי במשפט הישראלי?", נהגנו להתקיל את תלמידינו. עצלנים שבהם היו מהרהרים לרגע, מגרדים את פדחתם, מגמגמים בלשונם, וזורקים לחלל האוויר שמות שונים, רובם של שופטים משנות ה-50 ורבים שבהם ידעו לומר בבטחה, כי פסק הדין נתקבל "פה אחד", ללא דעת מיעוט

כבכל מקום אליו הגיע, גם בעשייתו השיפוטית הטביע הנשיא שמגר חותם מיוחד. שורה של פסקי דין שנוציא מתחת ידו היו לאבני פינה במשפט הישראלי. בשונה משופטים אחרים, מיעט שמגר להרבות בהצהרות בומבסטיות והעדיף על פניהן את העשייה השקטה, העמלנית.

הנשיא אהרן ברק ראה בעמיתו שמגר "פורץ דרך", מי ש"פרץ את מעטפות המשפט, והחדיר לכל תחום משפטי את תפיסות היסוד, עקרונות היסוד וזכויות היסוד של האדם בישראל". ואכן, המעיין בפסיקתו של שמגר, יגלה שאין תחום במשפט שלא שלח בו ידו: משפט פרטי ומשפט ציבורי, משפט ישראלי ומשפט בינלאומי, דיני חוזים ונזיקין, משפט חוקתי ומשפט מינהלי, דיני עונשין ודיני מיסים, דיני עשיית עושר ודיני מלחמה - בכולם הטביע שמגר את חותמו. היקפה בגדול ורבגוניותה של יצירתו השיפוטית משקפים חוכמת משפט ותבונת חיים, רוחב דעת ורגישות אנושית, וכולם טבולים בערכים של צדק וחירות, יושר ויושרה, זכויות אדם, סובלנות ואנושיות, שכוחם יפה לא רק לשעה אלא לדורות.

בניגוד מוחלט לתדמיתו השמרנית והמאופקת, שמגר הוא מהפכן, אבל מהפכן "שקט", ללא רעש וצלצולים מיותרים. כמה מן ההחלטות שקיבל בתפקידיו השונים שינו סדרי עולם, אבל כולן נתקבלו בשקט מופתי. כך, החלטתו כיועץ המשפטי לממשלה להימנע מלטעון בשם המדינה להעדר זכות עמידה של תושבי השטחים, פתחה בפניהם את הדלת להגשת אלפי עתירות לבג"ץ עד היום, ולהעמדת מעשי המדינה בשטחים לביקורת שיפוטית. "מהפכה" דומה עשה כשהחליט, כי מדינת ישראל תקבל עליה את הציות לכללי המשפט הבינלאומי בשטחים, למרות שלא הייתה בהם ריבונות ערבית לפני מלחמת ששת הימים.

כך גם בעיגון מעמד-העל (שיש החולקים עליו) של הזכות לחופש ביטוי, בדעת המיעוט (שלימים קנתה שביתה אצל הרבה מעמיתיו) שכתב בפרשת הארץ נ' חברת החשמל (ע"א 723/74; ד"נ 9/77). וכך בסוגית החיסיון העיתונאי, שאינו מופיע ברשימת החסיונות שבפקודת הראיות, ואותו יצר שמגר ממש יש מאין באחת מהחלטותיו (ב"ש 298/86 ציטרין נ' ביה"ד המשמעתי, פ"ד מט(2) 337), החלטה שגרתית, שאינה אפילו פסק דין.

אחד המבחנים המשעשעים שנהוג לבחון בהם סטודנטים למשפטים, האם קראו את חומר הקריאה אם לאו, נוגע לסוגיית החיסיון העיתונאי, מאבני הדרך של עקרון היסוד של חופש העיתונות והמשפט החוקתי בישראל. "באיזו שנה, באיזה הרכב ובאיזה רוב נתקבלה ההחלטה על עיגון החיסיון העיתונאי במשפט הישראלי?", נהגנו להתקיל את תלמידינו. עצלנים שבהם היו מהרהרים לרגע, מגרדים את פדחתם, מגמגמים בלשונם, וזורקים לחלל האוויר שמות שונים, רובם של שופטים משנות ה-50 ורבים שבהם ידעו לומר בבטחה, כי פסק הדין נתקבל "פה אחד", ללא דעת מיעוט.

אפשר ולא נאמין למראה עינינו, אך החיסיון העיתונאי, מאבני היסוד של חופש העיתונות, עוגן בישראל רק באמצע שנות ה-80. הייתה זו מהפכה של איש אחד: מאיר שמגר. בשבתו לדין בבקשה שגרתית, לכאורה זוטי דברים (ב"ש 298/86), קיבע שמגר, כדן יחיד, עיקרון גדול זה. העדרו של החיסיון העיתונאי מרשימת החסיונות שבפקודת הראיות לא הפריע לו. בסגנונו המאופק והשקול בחן את חשיבותו לחופש העיתונות, והטמיע אותו בשיטת המשפט הישראלית.

אקטיביזם וסובלנות
מי נרטב ומי נשאר יבש [צילום: פלאש 90]

מהלך זה אופייני לשמגר. על-אף שחלק מן ההלכות שקבע היו ועודן אבן דרך בשיטת המשפט הישראלית, לא עוררו פסקי הדין שלו פולמוס ציבורי. עמיתו, הנשיא ברק, שספג את רוב האש הציבורית, הגדיר פעם את ההבדל בינו לבין שמגר: "מאיר שמגר יכול לקפוץ לבריכה מלאה מים אך ייצא ממנה יבש לחלוטין. אני קופץ לבריכה ריקה לחלוטין ויוצא ממנה כשאני רטוב עד לשד עצמותי". פעם הגיב על כך שמגר: "אני לא קופץ לבריכה ריקה".

ביטוי לכך ניתן באקטיביזם השיפוטי שנטל לעצמו בג"ץ בפוסלו את השר אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי מלכהן בממשלת רבין, על-אף שהדבר עמד בניגוד לחוק שלא ראה בעצם הגשת כתב אישום סיבה לפסול כשירותו של אדם מלכהן כשר או כסגנו. פסק דין אחד נכתב על-ידי ברק (בג"ץ 4267/93) ומשנהו על-ידי שמגר (בג"ץ 3094/93), ושניהם הגיעו למסקנה שלא כל מי ש"כשיר" לכהן כשר, גם "ראוי" לכך.

המשנה לנשיא בדימוס אליקים רובינשטיין, שכתב מסה רחבת יריעה על פועלו השיפוטי של שמגר, הדגיש ובצדק את הסובלנות כערך מרכזי וחשוב שליווה את השופט שמגר בכל פסיקתו. "בני האנוש הנמנים עם חברה נתונה נקראים לכבד את התחושות האישיות-רגשיות של הפרט ואת כבודו כאדם", כתב שמגר, "וזאת מתוך סובלנות ומתוך הבנה, כי הדגשים הרגשיים האישיים שונים מאדם לאדם וכי בחברה חופשית אין שאיפה לקולקטיביות של אמונות, דעות או רגשות".

הוא הוסיף: "חברה חופשית ממעטת בהטלת הגבלות על בחירותיו הרצוניות של הפרט ונוהגת בסבלנות, בסובלנות ואף בניסיון להבין את האחר, וזאת גם כאשר מדובר בהליכה בדרכים שאינן נראות בעיני הרוב כמקובלות או כרצויות. כפי שיש לקבל ולכבד זכותה של חברה לטפח תרבותה, לשונה הלאומית, מסורתה ההיסטורית וערכים כיוצא באלה, כך גם צריכה לשרור נכונות לחיות עם פרט זה או אחר בתוך החברה, הבוחר בדרך שאיננה זהה למגמות ולשאיפות של הרוב שבה.

"כשם שאין לכבול ידי רוב הציבור או מקצתו, המבקש לטפח, כדין, גישה המקדמת לשון, מסורת ותרבות לאומיים, כך גם אין מקום לאסור על פלוני, בעל הדעה האחרת, את ביטויה של גישה אישית או אף ציבורית הפוכה. בחברה חופשית יש מקום לדעות רבות ושונות, וקיומה של החרות שבה, הלכה למעשה, מוכח על-ידי יצירת האיזון הנכון, בעזרתו שואפים לאפשר לכל אחד להגיע לביטויו האישי בדרך שהוא בוחר. זו מהותה של הסובלנות, שהיא מתירה מיגוון של דעות, חרות של ויכוח וחופש מצפון, כל עוד אלה אינם יוצרים סיכון לכלל או לפרט אחר".

לא ערכים מופשטים
"בשביל שנתיים אשמח לגלגל במדרגות" [אלי אלון]

כמי שעשה שנים הרבה בשירות הציבורי, תרם שמגר תרומה משמעותית גם לביצור טוהר המידות בשירות זה. לצד פסקי דינו המרובים, תרם תרומה משמעותית למשפט הישראלי ולאורחות חייה של החברה בישראל בדוחות שהוציא מתחת ידו בעומדו בראשות ועדות חקירה ממלכתיות: ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה, ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ועליהם נוספה הוועדה לחקירת זיהום נחל הקישון. למרות שעמדתו נותרה במיעוט, לאחר שקבע, כי יש קשר בין זיהום מימי הנחל לבין מחלת הסרטן שבה לקו רבים מחיילי צה"ל שהתאמנו בהם, הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כנכי צה"ל. גם פעולתו הציבורית למען יהודי אתיופיה עשתה רושם רב וקידמה את המודעות לזכויותיהם ולצרכיהם.


למרות חזותו מעוררת היראה והכבוד, והאיפוק ה"פרוסי" שהקרין על סביבותיו, שמגר ידע לשחרר לעיתים גם קטעי הומור. בדיון פרידה מאחד מבכירי פרקליטות המדינה שהתקיים בבניין הישן של בית המשפט העליון במגרש הרוסים, היה האולם צר מהכיל את כל הנוכחים, ורבים מהם לא מצאו מקום לשבת. "בנסיבות העניין החמורות", פתח אב בית הדין שמגר, "אני נותן לכם זכות עמידה".

במקרה אחר, שעליו מספרת זילבר בספרה, ביקש פרקליט לערער על קולת עונשו של נאשם שהורשע בדחיפת חברו במדרגות במהלך תגרה שהביאה למוות ונידון לשנתיים מאסר. שמדר, שנחשב למחמיר בפלילים, אמר לפרקליט: "שנתיים מאסר? זה הכל? בשביל שנתיים מאסר יש לי רשימה ארוכה של אנשים שהייתי שמח לגלגל במדרגות...".

ביטוי יפה לדרכו של שמגר, ניתן בדברים שנשא בחנוכת בניין בית המשפט העליון: "עלינו להחדיר לתודעתם של הרבים כי המדינה ושלטון החוק אותו היא מחייבת אינם מסגרת וערכים מופשטים, המרחפים בחלל ללא קשר עִמנו. הם ה'אנחנו'. המדובר בעקרונות המבטאים את רצונם של המקבץ והמכלול של האזרחים, ואת דרך החיים המדינית והחברתית שהם התוו לעצמם, למען עצמם ולמען קיומה של חברה שתאפשר את החיים בצוותא, בסובלנות, בהגינות ותוך יחס של כבוד איש לרעהו". ויפים הדברים למי שאמרם, ולא רק נאה דרש אלא גם נאה קיים.

הכותב הוא נשיא המרכז האקדמי שערי משפט.
תאריך:  22/10/2019   |   עודכן:  22/10/2019
פרופ' אביעד הכהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הבנאי המשפטי
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ירושלמית
22/10/19 13:24
2
ירושלמית נוספת
22/10/19 16:16
3
בן נאמן
23/10/19 10:06
4
צורי
28/10/19 17:20
5
צורי
28/10/19 17:20
6
צורי
28/10/19 17:20
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשבועות האחרונים עסקנו כאן שוב ושוב במעשיו ומעלליו של יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. חשפנו פרטים חדשים בדבר חלקו בפרשת ישראל ביתנו ומידע חדש המעלה חשד לעבירות פליליות ו/או מעשים בעייתיים בפרשות אחרות. הזכרנו את עברו, וקבענו: ליברמן מתנהל כמאפיונר מסוכן. פשוטו כמשמעו. באופן התנהלותו הוא מסכן אינטרסים חיוניים של ישראל ממש בימים אלה, כולל אינטרסים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים. הזכרנו, כי במהלך החקירות נגד ליברמן, עדים נהרגו או נעלמו. עדים אחרים שינו גרסתם. ליברמן פעל להגנתו בדרך מפוקפקת - הוא הקדים כמעט תמיד את החוקרים ואף קיבל הדלפות אסורות, בזמן אמת, מתוך חקירת המשטרה נגדו בפרשת המיליונים שהגיעו לחשבונה של בתו (2.5 מיליון דולר).
19/10/2019  |  יואב יצחק  |   כתבות
הפרופסור איילת טל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מביאה בשורה באיחוי שברים באמצעות טכנולוגיית הראייה הממוחשבת. לטל, בזוגיות ואם לשלושה ילדים, הייתה ילדות קלאסית ברמת גן לצד אחותה. את לימודי התיכון השלימה בתיכון בליך, בית ספר פתוח מאוד יחסית לתקופה בה למדה, במגמת מתמטיקה מורחבת ובחוג מדעי החברה מורחב בכלכלה וסוציולוגיה. סוכן חברות משמעותי נוסף בנעוריה היה צופי רמת גן, שם החלה כחניכה וסיימה כראש גדוד, תפקיד שאפשר לה כבר אז ללמוד רבות על הכשרה למנהיגות.
18/10/2019  |  שרון מגנזי  |   כתבות
"והייתם נקיים מה' ומישראל", קובעת התורה. חז"ל למדו מכאן, שאדם - ובמיוחד איש ציבור - חייב להתנהג בשקיפות ולהסיר מעליו כל לזות שפתיים. אלא שאצלנו רבים מתעלמים מחובה זו, ושוכחים שההפך של שקיפות הוא אטימות
18/10/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
השופטת: איילת השחר ביטון-פרלה, בית משפט השלום בקריות
16/10/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בדרך כלל מופיע ה-disclaimer בסוף, אבל הפעם הוא חייב להופיע בהתחלה. אני לא יודע מה אומר החוק הרוסי על אחזקת סמים וסחר בהם, אני לא יודע מה אומר החוק הבינלאומי על מעמדם של נוסעים במעבר; איש אינו טורח להאיר את עינינו בסוגיות אלו. אני גם לא יודע כעובדה שמאסרה של נעמה יששכר נועד להפוך אותה לקלף מיקוח נגד הסגרתו לארה"ב של הפצחן הרוסי אלכסיי בורקוב. אני כן יודע, שאסור לישראל להימנע מהסגרתו של בורקוב לארה"ב.
15/10/2019  |  איתמר לוין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il