מדיניות התחבורה בתל אביב ניתנת בהחלט להסבר באמצעות הפריזמה של שני מושגים ידועים (הלקוחים מעולמות שונים): סדום וחלם. מבחינה מוסרית חשוב להבהיר שלא מדובר ברוע כשלעצמו ביחס למונח "סדום", אלא בתוצאות מדיניות, שהרי ידוע ש"בפני עיוור לא תשים מכשול". מסיבה דומה המונח "חלם" אינו מייחס טיפשות לנוהג כך אלא לתוצאות מעשיו.
סדום או חלם ביחס לאופנים ולדומיהן
לפני כעשור הרחיבו את הכביש באבן גבירול על חשבון המדרכות. בערך באותה תקופה החלו לעודד נסיעות באופנים, למרות שלא הייתה תשתית של "שבילי אופנים". אגב, גם הקיימים כיום, אינם יוצרים מערכת לנסיעה ברחבי תל אביב אלא אך בצורה מקוטעת.
באבן גבירול שרטטו שבילי אופנים באופן לא רציף על גבי המדרכות ובצמוד לתחנות האוטובוסים הרבות שברחוב. כך שגם הנוסע כחוק על השביל, בהכרח מסכן את היורד מהאוטובוס למדרכה או את הולך הרגל הממהר אליו בריצה מהמדרכה.
סיכון זה, אותו אני חווה יום ביומו, מעצם האיום על שלמות הגוף או עצם החיים, הוא בגדר סדום וזאת מעצם שרטוט שביל האופנים בצורה חלמאית כפי שהוא משורטט הלכה למעשה. סיכון חיי הולך הרגל גובר ככל שמהירות הנסיעה גוברת, זו, למשל, של האופנים ובקורקינטים החשמליים לעומת האופנים הרגילות.
אגב, הקורקינטים החשמליים מסוכנים במיוחד בשל הפגיעה בהולכי הרגל בתחתית הרגל בצורה "הקוצרת" אותו. נוסף לכך יש לציין שרוכבי הקורקינטים הניתנים להשכרה, כמו גם הולכי הרגל שיפגעו מהם, אינם מבוטחים! (סקופ - בדקתי זאת מול
משרד התחבורה!).
עירית ת"א מפעילה מדיניות של קנסות כלפי רוכבי האופנים והקורקינטים הנוסעים על המדרכות ולא על השבילים (הגם שלעיתים השבילים "נעלמים" ומופיעים בהמשך המדרכות), אך זאת בלי כל פרופורציה למספר העבירות הרב (ניתן בקלות לעמוד על היקפן הרב, כמו למשל בצפייה בנסיעה בניגוד לכיוון המותר).
קאר טו גו
הרעיון כשלעצמו ולא רק הביצוע הנו חלמאי מיסודו. מהי ההצדקה שלאדם פרטי תהינה חניות ברחבי העיר לנסיעתו ולבד ברכב? הרציונל היה שבמקום שמוניות יסתובבו ברחבי העיר ריקות ומחפשות נוסעים, ובכך יגבירו את הצפיפות, תהיה לאנשים פרטיים אפשרות להשתמש ברצף ב"מונית פרטית" לנסיעות ברכבי העיר.
נקודת התורפה החלמאית ברציונל זה הוא המימון הציבורי של הפרויקט (משלם המיסים העירוני) המאפשר לבודדים לנסוע ולחנות בחניות פרטיות(!), שהן משאב ציבורי יקר (!). הרי רק באחרונה אמר ראש העירייה, שאין מתפקידה של העירייה להבטיח חניות לרכבים, כי אין!
במילים אחרות, מדובר בניסוי תחבורתי חלמאי!
באבל דן
לעיתים ניתן להיתקל במכוניות שחורות חסרות חלונות הניתנות להזמנה באפליקציה. לכאורה זו מונית שירות, אך בפועל מדובר במונית לכל דבר, באשר 80% מהנסיעות הן נסיעות של מוניות ספישל לכל דבר ועניין. במילים אחרות: חלמאות!
ד. מוניות שירות
קיימים מספר קווי מוניות שירות בעיר. בנקודה זו יש לשאול: מדוע אין יותר קווי שירות של מוניות ובהתאם לצרכים התחבורתיים? למונית השירות יש מספר יתרונות בולטים: פתרון למספר נוסעים, זמינות גבוהה, עלות שווה לכל נפש. הרי יותר הגיוני לשלב את כרטיס הרב קו כאמצעי תשלום להן, לעומת העלויות של הקאר טו גו והבאבל דן! נוכח חפירת הרחובות לטובת "רכבת ה(ת)קלה" הגיוני לעשות בהן יותר ויותר שימוש...
רכבת תחתית
עדיין אין רכבת קלה בתל אביב ויש כבר דיבורים וכתבות על רכבת תחתית בעלות של 150 מיליארד שקל (!). אם אכן צריך תחתית מהבחינה התחבורתית בנוסף לרכבת הקלה, יש לשאול קודם כל: מדוע מלכתחילה הרכבת הקלה לא הייתה כולה בגדר רכבת תחתית? מה ההסבר ומהו הרציונל הכספי גם לרכבת קלה וגם לתחתית? התכנות שתי הרכבות מעלה תהייה, שהמדובר ברעיון סופר חלמאי...
לסיום, אולי אם היו יותר עצים ברחובות העיר, היה כדאי ללכת ולא לנסוע (לפחות למרחקים קצרים).
