אחת לתקופה מגיח אל הזירה הציבורית-תקשורתית פוליטיקאי בעל אינטרסים מוגדרים או 'לוחם צדק' מטעם עצמו ומפריח לחלל האוויר ביטויים דוגמת: 'כנופיית שלטון החוק' או 'המושחתים הפרקליטות המדינה' ועתה הוסיף שר המשפטים,
אמיר אוחנה, מינוח חדש בסדרת מינוחים אלה, כשזרק לחלל האוויר התקשורתי-פוליטי את המונח 'הפרקליטות שבתוך הפרקליטות'.
כמי ששולח ידו בין היתר בתחומיה של מחשבת ישראל ותורת הסוד, יודע אני, היטב ולגופם של דברים, שמלאכים עושים שליחותם בשליחות האל ודברם נשמע, לעתים, גם בעולמנו זה. עם זאת, מלאכים אינם עובדים במשרד המשפטים ובוודאי ובוודאי שאינם עובדים בפרקליטות או במשטרת ישראל.
אם יש לשר המשפטים, אמיר אוחנה או לראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו ביקורת על חקירת אנשי הצוות הקרוב לראש הממשלה, תוך פגיעה לכאורה בזכויות האזרח הבסיסיות המוקנות לראש הממשלה, בידי משטרת ישראל, אדרבה מוזמנים הם לקום, להצביע על מי האחראים לפגיעה נטענת שכזו ולהביא למיצוי הדין עמם, עד תום.
אין זה הגון ואין זה ראוי בכל הכבוד הראוי לנצל תקלה מערכתית של חקירה משטרתית, לכאורה, בלתי הוגנת (ותהיה היא חמורה, ככל שתהא), כדי להכפיש מערכות שלמות ולגזור גזירה שווה מעניין אחד (שאינו קשור לחקירה משטרתית זו) ולהדביקו באותו הדבק דברים בקשר לעניין אחר.
כוונת הדברים הינה לגזירה השווה שגזר שר המשפטים, אמיר אוחנה, בנאומו בדבר קיומה של 'הפרקליטות שבתוך הפרקליטות', בעניינה של נציבת הביקורת, השופטת בדימוס,
הילה גרסטל, שטענה שפרקליט המדינה, עו"ד
שי ניצן, התנכל לה ומנע ממנה מלתפקד כנציבת הביקורת על הפרקליטות, עד שנאלצה היא להתפטר ממשרתה זו. מה הקשר בין שני נושאים שונים ונפרדים אלה מאלה, חוץ מהתנהלות דמגוגית גרידא.
ובאותו הקשר והדבק דברים. לפני שנים אחדות כתבתי סדרת מאמרים - בעיתון האינטרנטי '
מחלקה ראשונה' בגנות התנהלותה הבלתי ראויה, לכאורה, של מחלקת האכיפה ובכללה הפרקליטות, באשר למיצוי הדין עם מי שהייתה פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), עו"ד
רות דוד. מאז חלפו שנים ומשפטם הפלילי של עו"ד
רונאל פישר, עו"ד רות דוד ואחרים מתנהל, בעצלתיים, בבית המשפט המחוזי, בירושלים.
איני מתכוון לנבור בעומקה של פרשה מסועפת זו. דיי אם אציין, כי הביקורת הנמתחת מכיוונה של מערכת האכיפה והפרקליטות, גם יחד, כלפי התנהלותה הנטענת של עו"ד רות דוד, אינה ראויה בעיניי, כלל. מי שלא הכין עצמו כראוי, בכל הקשור לטענות שהטיח הוא כלפי עו"ד רות דוד, בשעתו ואף גרם להגשת כתב אישום נגדה, בזמן אמת, בל יהין לבקר התנהלותה של עו"ד רות דוד, אם לא פעל - כראוי ובאופן נכון, מבעוד זמן - כדי למנוע מצב הדברים המשפטי והעובדתי המתברר, כיום, בשלב ההוכחות בבית משפט המחוזי, בירושלים.
אין בדברים אלה כדי לקבוע אשמתה הנטענת של עו"ד רות דוד, בפלילים והיא זכאית ליהנות מזכות החפות, כל עוד לא הורשעה בבית משפט, בפלילים. מטרת הבאת הדברים, הינה להצביע על התנהלותם השגרתית של ראשי מערכי האכיפה והפרקליטות, ההופכים 'צל הרים להרים', כאשר 'צל ההרים' משרת את מטרתם ונוח להם הפכו, בהבל פה, ל'הרים' של ממש, בלא כל תימוכין וסימוכין של ממש.
אז הניחו לנו מדיבורים בסגנון של 'פרקליטות בתוך הפרקליטות' והתרכזו בעובדות - בעובדות של ממש ולא בסיסמאות נבובות וחסרות ביסוס, שקומלות דקה, דקה אחת אחר צאתן לאוויר העולם.
