בכינוס שהתקיים בטהרן ב-30 באוקטובר, האשים המנהיג העליון של אירן, עלי ח'מינאי, כי ארה"ב, ישראל ומדינות ערב עומדות מאחורי ההפגנות בעירק ובלבנון. "הנזק הגדול ביותר שהאויבים יכולים לגרום למדינה הוא לשלול מהם ביטחון, כפי שהם עושים בכמה מדינות באזור", אמר ח'מינאי.
משטר האייתולות מודאג מאוד מהתדרדרות המצב הביטחוני בלבנון ובעירק. לבנון הייתה סמל ההצלחה של יצוא המהפכה הח'ומיינסטית למדינות ערב, ואירן השתלטה על לבנון באמצעות חיזבאללה. לאירן יש השפעה גדולה בעירק ובלבנון באמצעות מיליציות חמושות, אך מה שקרה שם בשבועות האחרונים מהווה כרסום במעמדה.
ההנהגה האירנית לא ציפתה שהזעם ברחוב העירקי והלבנוני יופנה גם אליה. בעיר כרבלאא' בעירק, הנחשבת למעוז השיעים, הונפו כרזות נגד אירן, ובהפגנה מול הקונסוליה האירנית בעיר צעקו המפגינים "אירן החוצה! אירן החוצה!" בנוסף לדרישות להפיל את המשטר. גם בהפגנות בלבנון היו קריאות ושלטים נגד חיזבאללה ואירן, והתקפות על משרדיהם של חברי פרלמנט של חיזבאללה ותנועת "אמל" השיעית.
אירן לא מתכוונת לוותר על שליטתה בעירק ובלבנון. על-פי כמה דיווחים, הגנרל קאסם סולימאני נשלח לבגדד ולביירות כדי לייעץ ולסייע בבלימת ההפגנות. בינתיים, בלבנון נחלה אירן כישלון, וראש הממשלה סעד אלחרירי התפטר בניגוד לעמדת חיזבאללה. עכשיו היא מנסה למנוע את התפטרותו של ראש ממשלת עירק עאדל עבד אלמהדי.
ההנהגה האירנית מתייחסת לעירק כחלק ממנה שאסור לאבד אותו, והיא פועלת להכשלת ההפגנות בלבנון ובעירק, כדי לשמור על השפעתה והאינטרסים האסטרטגיים שלה. החשש האירני הוא כה גדול עד שהמנהיג העליון עלי ח'מינאי יצא בעצמו כדי להאשים בפומבי את ארה"ב, ישראל ומדינות ערב בבחישה בנעשה בעירק ובלבנון.
הלחץ האירני גובר. ארה"ב בתיאום עם ישראל מפעילה לחץ כבד על לבנון שלא לשלב את חיזבאללה בממשלה הבאה ולהפסיק את פרויקט הטילים המדויק. לכן, כנראה, הממשל הפסיק ללא הסבר בשבוע שעבר את הסיוע הכספי בסך 105 מיליון דולר לצבא לבנון.
הקשר לרצועת עזה
האסטרטגיה האירנית היא שבמקרה של כישלון יש ליצור אנדרלמוסיה לא רק בעירק ובלבנון, אלא בכל החזיתות שבהן מעורבת אירן כולל ברצועת עזה. לכן, לא מן הנמנע שאירן הורתה לארגוני חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועה לחמם את אזור הדרום, כדי להסיט את תשומת הלב מהנעשה בעירק ובלבנון ולשלוח אות אזהרה לארה"ב ולישראל. שום ארגון לא לקח את האחריות על ירי הרקטות לעבר ישראל. על-פי הערכות גורמי הביטחון, רק לארגוני חמאס והג'יהאד האיסלאמי יש את היכולת לשגר את מטח הרקטות ששוגר לעבר ישובי הדרום אחרי רגיעה יחסית של כמה שבועות. הערכת גורמי הביטחון היא שהג'יהאד האיסלאמי עומד מאחורי שיגור הרקטות. אולם לא סביר שהפתיע את חמאס, שהוא הארגון החזק והריבון ברצועה, וסביר להניח שעדכן אותו מראש על הירי.
ברצועת עזה מצביעים לעברו של בהאא' אבו אלעטא, המפקד הצבאי של הגזרה הצפונית מטעם הזרוע הצבאית של ארגון הג'יהאד האיסלאמי (סראיא אלקודס), כמי שאחראי על ירי הרקטות לעבר ישראל. הוא נחשב לאיש החזק של הארגון ברצועת עזה וביחד עם מזכ"ל הארגון, זיאד נח'אלה, השוכן בשכונת א-דאחייה בביירות, הם מהווים את חוד החנית של אירן ברצועת עזה. כך נהנה הארגון מתמיכה כספית גדולה ומאמצעי לחימה מתקדמים שמגיעים מאירן.
ירי הרקטות לעבר ישראל התבצע רק לאחר שהשגריר הקטרי מוחמד אלעמאדי עזב את הרצועה אחרי שחילק סכום של 7.5 מיליון דולר למשפחות נזקקות. קודם לוקחים את הכסף ורק אח"כ מחדשים את הטרור נגד ישראל.
הירי לעבר ישובי הדרום מוכיח שוב שאירן לא עושה שום חשבון למצרים, למרות הקשרים הטובים בין הנהגת הארגון למודיעין המצרי. לפני יותר משבועיים, ביקרה בקהיר משלחת של הג'יהאד האיסלאמי בראשות המזכ"ל זיאד נח'אלה לפגישות עם ראשי המודיעין המצרי. בעקבות הביקור שיחררה מצרים 100 פעילים של הארגון שהיו עצורים במצרים, כולל פעיל הארגון אחמד טאפש, שהמצרים האשימו אותו כי היה מעורב בארגון הפגנות נגד הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי.
ההסלמה ברצועה באה כמה ימים לאחר שכל הפלגים הפלשתינים, כולל ארגון חמאס, הסכימו להצעת יו"ר הרש"פ לעריכת בחירות מדורגות - תחילה לפרלמנט ואח"כ לנשיאות בשטחי הגדה והרצועה. ארגון הג'יהאד האיסלאמי מחרים את הבחירות. ההסלמה החדשה מעוררת זעם בקרב תושבי הרצועה שקצה נפשם במצב, ובמיוחד נוכח כישלון פרויקט "צעדות השיבה" שלא השיג שום מטרה ורק הביא למאות הרוגים ואלפי פצועים.
ברצועה יש ביקורת שקטה על ירי הרקטות אשר לדעת רבים משרת את האינטרסים של אירן ולא של הפלשתינים.
לאן פני הדברים?
לא ברור עדיין אם אנו נמצאים בתחילתו של סבב אלימות חדש ברצועה. סמיכות האירועים לאירוע שיגור טיל נ"מ לעבר מל"ט צה"ל בלבנון ע"י ארגון חיזבאללה, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה, וההודעה של
חסן נסראללה בסוף השבוע על כוונת הארגון לנקות את שמי לבנון ממל"טים ישראלים, מעלה חששות רבים כי אנו בדרך להסלמה חדשה באזור בהנחיית אירן.
מדיניות הספיגה של אירן הסתיימה והיא עוברת למתקפה. אחרי שתקפה את מתקני הנפט בסעודיה ב-14 בספטמבר ללא תגובה מצד סעודיה או ארה"ב, היא חשה ביטחון עצמי רב. היא בונה על כך שישראל חוששת ממתקפה דומה על מתקניה החיוניים בעורף הישראלי, והתעוזה שלה גוברת נוכח הרפיסות של המערב ושל מדינות ערב, שמחפשות כעת מסילות לליבותיהם של השליטים בטהרן.
ישראל מתקרבת שוב לרגע ההכרעה. למרות שהעדיפות של הדרג המדיני היא לטפל בסכנה מצפון ובהתבססות הצבאית האירנית בסוריה, בהחלט ייתכן שאם ההסלמה בדרום תימשך היא תישאב לתוך מערכה צבאית דווקא ברצועת עזה. ייתכן שזה מה שהאירנים רוצים, נוכח המתרחש בלבנון ובעירק. ייתכן שהם הגיעו למסקנה שסבב צבאי קצר או ארוך ברצועה משרת כרגע באופן הכי טוב את האינטרסים שלהם, וקבלני המשנה שלהם ברצועה נדרשים לבצע את המשימה.
ג'מיל עליאן, חבר הלשכה המדינית של הג'יהאד האיסלאמי, נתן ביטוי ב-2 בנובמבר להלכי הרוח בארגונו שמשקפים גם את הלכי הרוח באירן: "רצועת עזה חזקה, ועושים לה חשבון במאזני הכוח המדיניים יותר ממדינות באזור. הפלשתינים צוברי קלפי כוח", התרברב עליאן.
