|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
ראשוני הנוטעים [צילום: סולטן קלוגר/לע"מ]
שתי שנות שירות בב"ש, בניצנה ובצבא הטורקי

זרובבל חביב

חביב, מראשוני הנוטעים והשותלים בבאר שבע העות'מנית מאה שנה ויותר לניסיונות החקלאיים הראשונים בבאר שבע
05/11/2019  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות


פתיח

הפעם בחרתי להציג בפניכם ראיון עם זרובבל חביב ששהה במסגרת הצבא הטורקי שנה בבאר שבע ושנה בניצנה החל מספטמבר 1915. מכיוון שבמחקרים אחרים אותם ערכתי, בחנו את ההישגים והכישלונות של ההתיישבות בנגב, כך למשל, עניין אותי מאוד האם למדו ראשי הסוכנות והקק"ל (החל משלהי שנות השלושים) את תוצאות הניסיונות החקלאיים בבאר שבע בתחום השתילה, גידול הירקות, נטיעת עצים ואקלום זנים.

בראיון מתבלטת עובדה מעניינת - בני האיכרים ממושבות הדרום (שגויסו כחיילים בצבא הטורקי) היו נחושים להצליח ולגדל זנים שונים של עצים וצמחים מאלה שהכירו בראשון לציון או ברחובות או בסג'רה ועבדו, גם ללא השכלה חקלאית פורמלית, בשיטת הניסוי והטעיה והצליחו להשיג מספר מסקנות בתחום זה לעתיד ההתיישבות באזור.

תחנות בחייו של חביב
גימנסיה הרצליה [צילום: לע"מ]

השתתף בייסוד הסתדרות "הדור הצעיר", שחבריה התגייסו למשימות הלאומיות והחברתיות של התקופה, והיה שותף לפעילות ההסתדרות המצומצמת
▪ ▪ ▪

חביב זרובבל נולד בראשון לציון, ולמד בבית הספר העממי במושבה, שהיה בית הספר העברי הראשון בארץ. סיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה", במחזור התלמידים הראשון שלה, יחד עם משה שרת, דב הוז, אליהו גולומב ואחרים. השתתף בכתיבת מכתב המחאה של תלמידי המחזור אל אחד העם כנגד ההחלטה ללמד בטכניון בשפה הגרמנית, כחלק ממלחמת השפות.

השתתף בייסוד הסתדרות "הדור הצעיר", שחבריה התגייסו למשימות הלאומיות והחברתיות של התקופה, והיה שותף לפעילות ההסתדרות המצומצמת אם כי לא היה חבר רשמי בה. בדומה לכמה מחבריו, למד משפטים באוניברסיטת איסטנבול (קושטא). הוא היה שם פעיל בלשכה הפוליטית של ההסתדרות הציונית שבראשה עמד אז ד"ר ויקטור יעקובסון. באותה עת למדו שם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי וישראל שוחט.

בהגיעו לחופשת לימודים מטורקיה לארץ ישראל פרצה מלחמת העולם הראשונה וקטעה את לימודיו. בשנת תרע"ו 1916, התמנה מטעמו של אהרן אהרונסון (שעמד בזמנו בראש מחתרת ניל"י), לתפקיד ניהולי במסגרת המלחמה במכת הארבה שירד אז על הארץ. בהמשך, שירת במחלקה החקלאית שבנגב במעמד של קצין בצבא האימפריה העות'מאנית.

כך יצא שזרובבל חביב שירת שנה בבאר שבע ושנה בניצנה (עוג'ה אל חפיר) וברחבי סיני. לקראת סוף המלחמה ועם כיבוש הארץ על-ידי הבריטים התנדב לגדוד העברי הארצישראלי. בראשית שנות העשרים, למד חקלאות באוניברסיטאות בצרפת.

החקלאות בראשון לציון בחקלאות - כצעד ראשון לנגב
המושבה ראשון לציון [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]

בחזית כידוע, סבלו החיילים ממחסור במזון ולבוש אולם מפקדיהם למרות הכול, לא נטשו את חלום כיבוש תעלת סואץ מידי הבריטים
▪ ▪ ▪

כשחזר בתום השנה מלימודי המשפטים בקושטא הוא וחבריו הגיעו לנמל ומצאו אוניה רוסית העומדת לצאת לכיוון ארץ-ישראל. על האונייה היו יהודים רבים שבאו על מטלטליהם מרוסיה לארץ ישראל. כאשר הגיעו בשייט לביירות, התקבלה טלגרמה שיורש העצר האוסטרי בסרביה נרצח ועקב כך פרצה מלחמת העולם הראשונה.

חביב היה אז בן 21 ונחשב לנתין עות'מאני והגיעה שעתו לעמוד לשירות צבאי. נותרו לו עוד כמה חודשים והוא חיפש יחד עם ראשי היישוב אפשרות לשרת לא בקו החזית אלא בתחומים צדדיים-מקצועיים הדרושים לצבא הטורקי. בחזית כידוע, סבלו החיילים ממחסור במזון ולבוש אולם מפקדיהם למרות הכול, לא נטשו את חלום כיבוש תעלת סואץ מידי הבריטים.

המפקד הצבאי הראשי בארץ היה אז ג'אמל פשה (פחה) שהיה ידוע באכזריותו. לראשון לציון היה מזל מיוחד משום שענתבי (מנהל בית הספר כי"ח בירושלים) היה נציג הברון בארץ ישראל והוא ייצג את המושבה בפני השלטונות הטורקיים. הוא שבה במהירות את ליבו של פשה שדיבר צרפתית רהוטה והזמין אותו לביקור בראשון לציון.

המושבה עשתה הכל כדי לקבלו בכבוד מלכים ובמיוחד מתוך החשש מאכזריות מבצעי הטבח הטורקי בארמניה. חביב מספר כי בביקורו במושבה, התלהב פשה מיכולתם של היהודים לגדל פירות וירקות ולנטוע עצים באדמות חוליות ובאדמות סלעיות. כנראה שכבר אז סבר שהם יוכלו לסייע לו בעתיד בדרכו של הצבא לעבר התעלה.

לאחר הסיור המוצלח במושבה, המשיך ענתבי לשכנע את פשה לגייס את האינטליגנציה היהודית לסיוע לצבא הטורקי בתחומים בהם היו חסרים מומחים - רפואה, תחבורה, נטיעות וירקות ועוד. המלצתו כנראה, התקבלה במטה של המפקד הטורקי.

הצעת ענתבי
פשה ביקש ממנהל "מקווה ישראל" אליהו קראוזה שיגיש לו תוכנית "איך לעשות גנים במדבר" ואיך לגדל ירקות עבור הצבא שהולך לכבוש את התעלה
▪ ▪ ▪

על סמך התלהבותו של הקצין הטורקי הציע לו ענתבי שהיות ואלפי חיילים טורקים הולכים לכבוש את סואץ וחסר להם ירק ופרי טריים - ניתן להשתמש בידע ובאנשי "מקווה ישראל" על-מנת לפתור בעיה זו. פשה ביקש להוכיח כי הכוח הטורק הוא לא רק כובש אלא מביא קידמה לאזור, ומשקם ערים (יפו, ירושלים) והעמיד בראש חבורת חקלאים את אחיה של מניה וילבושביץ מארגון "השומר".

פשה ביקש ממנהל "מקווה ישראל" אליהו קראוזה שיגיש לו תוכנית "איך לעשות גנים במדבר" ואיך לגדל ירקות עבור הצבא שהולך לכבוש את התעלה. מכיוון שחביב ואחרים היו "עות'מנים מלידה" ובני איכרים, בסיוע קראוזה, התמנו בראשות מזרחי, תלמיד מקווה ישראל לעוזרים ויועצים בתחום זה. חביב ובר כוכבא מאירוביץ' היו לבסוף לסגניו של מזרחי ובדרך זו הגיעו לבאר שבע.

באר שבע בשנת 1916 - 1917
שותלים [צילום: דוד אלדן/לע"מ]

באר מיוחדת
קבוצת השותלים חפרה בגדות הוואדי באר מיוחדת לצרכי השתילה והנטיעה - כיום שטח זה הוא אזור תעשיה. חביב זכר כי מהצריף הנ"ל יצא אבשלום פיינברג למשימתו בסיני ולא שב.

המבנים במתחם הממשל הפכו לבתי חולים והפועלים היהודיים היו נתונים בסכנת הדבקות בטיפוס ודיזנטריה
▪ ▪ ▪

כדי להגיע לבאר שבע נזקקו לנסיעה בת יומיים, סיפר חביב. תחילה עברו דרך קסטינה עד ג'אממה (רוחמה) ולמחרת עד באר שבע. נהגו לנסוע אז בכרכרה והדרך עברה בין מאהלי בדואים, שם ניתן היה להשיג מזון ומים לסוסים. באר שבע הייתה מתוכננת למרכז נטיעות וירקות עבור כל הנגב וסיני אך קרואזה ואנשיו הציעו לשתול ולנטוע גם בעסלוג', עוג'ה אל חפיר, ביר עין וקסיימה.

קבוצת הירקנים/נוטעים הקימה צריף (כ-10 דקות הליכה מהסראיה) על גדות נחל באר-שבע וקיבלו אישור מג'מאל פשה לקבלת כל צרכיהם מהצבא. חביב והחבורה החלו לתבוע עוד ועוד "מומחי חקלאות" יהודים שהוצאו מהצבא הסדיר והוצבו בקבוצת השתילה בבאר שבע ובכך ניצלו מסבל רבים.

קבוצת השותלים חפרה בגדות הוואדי באר מיוחדת לצרכי השתילה והנטיעה - כיום שטח זה הוא אזור תעשיה. חביב זכר כי מהצריף הנ"ל יצא אבשלום פיינברג למשימתו בסיני ולא שב. "ממקווה ישראל" הובאו השתילים והעציצים (בשלב מסוים הביאו עציצים מבית החרושת ברמלה וחביב נתמנה לאחראי על קו הייצור שלו) וכן מספר עובדים ערבים מהכפר יאזור (כיום אזור) שהיו עובדים וותיקים "במקווה ישראל".

כן הובאו לקבוצה גם ערבים מבית דג'ן (כיום בית דגן) וכן איכרים יהודיים מסג'רה, בעיקר מהקהילה של "הגרים הרוסיים" שחייה שם. הקבוצה החלה בעבודה בשטח באזור בית יציב וסביב למבני השלטון ליד הסראיה.

המבנים במתחם הממשל הפכו לבתי חולים והפועלים היהודיים היו נתונים בסכנת הדבקות בטיפוס ודיזנטריה. נעשה מאמץ לשמור על הגיינה אישית והקבוצה נסתייעה ברופאים היהודיים. כך ניטעו כבר בשנה הראשונה, אקליפטוסים מזנים שונים וכמה מהם, נותרו לדעת חביב, עד היום בחצר המשטרה.

הקהילה היהודית בעיר
רחוב אחד [צילום: לע"מ]

מקום קבוע
בית כנסת גדול היה בעזה אך בבאר שבע לא היה עדיין מקום קבוע לתפילות ומנינים התאספו פה ושם.

הפלוגה של חביב, למרות זכותה לאכול בחדר האוכל של הקצינים הטורקיים וויתרה על ההצעה (עקב בשר גמלים שהוצע שם) והעדיפה לאכול במסעדה כשרה של יהודי בשם ברונשטיי
▪ ▪ ▪

ממשיך חביב - הגרמנים (חיל-האוויר) והאוסטרים (התותחנים) מילאו את הרחובות. כך גם גדלה אט אט הקהילה היהודית. המושל היה פון קרס (גנרל גרמני בחיל התותחנים בשם פון קרס קרסנשטיין שעמד בראש הכוח הטורקי שהגיע עד רומני בשנת 1916 בדרכו לתעלה ושם הובס על-ידי כוח בריטי) ויחד עם הטורקים שלט בעיר.

מושל סיני, בהג'ט ביי, איש משכיל דובר צרפתית רהוטה, מינה לו כמזכיר יהודי ספרדי בשם קרקוב שדאג לקבוצת השתילה שנחשבה בעיני הטורקים "לקצינים". לפנינו ציטוט מזיכרונותיו של חביב:

"באר שבע כולה הייתה רחוב אחד. ככה שיורד מבית הממשלה למטה, לשוק כיום. משני הצדדים היו חנויות, ואנחנו היינו באים מצפון עולים צפונה עד קצה הרחוב ושמה היינו עושים את הגנים. ...הממשלה הטורקית אספה, גייסה, לקחה את כל הסוסים והעגלות של המושבות. חלק הושארו בידי האיכרים לצרכי המשק.

אלה ששמרו על המשקים קיבלו תעודות "וסיקה"..שהם כאילו משוחררים מהצבא. וחלק קיבל דברים כאלה בעזרת הבקשיש... הייתה כבר הרכבת שחיברה את לוד לבאר שבע וסביב הרכבת עבדו יהודים רבים. בייחוד נגרים ונפחים ומהנדסים... סביב היהודים האלה הייתה גם חנות אחת או שתיים שמכרה ליהודים. היה מלון".

חביב הזכיר את בית המלון של בתיה גורדון מראשון לציון ואת היהודים שהסתובבו בכפרים ובמאהלים כמכונאים, מפעילי גנרטורים ומפעילי ציוד טחנות קמח. הוא זכר את טחנת הקמח של משפחת גורדון שבדואים רבים השתמשו בשירותיה.

הפלוגה של חביב, למרות זכותה לאכול בחדר האוכל של הקצינים הטורקיים וויתרה על ההצעה (עקב בשר גמלים שהוצע שם) והעדיפה לאכול במסעדה כשרה של יהודי בשם ברונשטיין.

בית כנסת גדול היה בעזה אך בבאר שבע לא היה עדיין מקום קבוע לתפילות ומנינים התאספו פה ושם. חביב נשאל האם בשנה ששהה בבאר שבע, גידלו ירקות או עסקו בניסיונות חקלאיים. לדבריו תחילה עסקו בגידול עגבניות, כרוב ובצל בסיוע פועלים מעזה. כמו-כן הביאו "ממקווה ישראל", באמצעות משאיות, שתילי שיחים ועצים כדי ליפות את אזור הסראיה. בתום שנה לשהותו בבאר שבע נשלח חביב לעוג'ה אל חפיר.

עוג'ה אל חפיר
גרו באוהלים [צילום: לע"מ]

חציה בהסתר
קו החזית התייצב באזור פתח תקוה לשנה בערך והיהודים חצו אותו בהסתר מדרום לצפון. חביב זכר שהקבלן לביצוע עבודת הגשר הגדול בדרום העיר היה יהודי ועבדו אצלו יהודים.

הקצינים הבריטים "חשו בבית" במושבות הדרום, ניגנו והתארחו אצל משפחות מכובדות ברחובות, נס ציונה וראשון יעקב
▪ ▪ ▪

מנהל קבוצת השתלנים מזרחי, שלח את חביב לעוג'ה אל חפיר שם כבר פעל ראובן פייקוביץ, אביו של יגאל אלון. פייקוביץ' הסתכסך עם הממונים וחביב נשלח להחליפו. בעוג'ה היו באותה עת שני בתי חולים עמוסים שמוקמו בבתים הגדולים שעמדו בראש הגבעה.

גם שם ניהל חביב את זריעת הגינות, גידול הפרחים וכן ערוגות בצלים בשטח שליד הבאר. קבוצת יהודים התרכזה באותה עת בביר-עין שהייתה למרכז למהנדסים. שהו שם באותו זמן ז' לבונטין, הרופא חיים חיסין וכן רופא נוסף, ד"ר שמעוני-מקלר, רופא אף אוזן גרון.

מקלר היה למרכז החברתי בהיותו מנגן בערבים במנדולינה. הם התגוררו במבנה ארעי שגגו היה עשוי משער עיזים בדומה לנוהג של הבדואים השכנים. עם התקדמות הבריטים החלו הטורקים לסגת צפונה לבית דגן. לשם הועברו גם השתילים, מכשירי העבודה והסוסים.

הקבוצה המשיכה בעבודת גננות באזור בית דגן עד שהאוסטרלים והניו-זילנדים הגיעו לאזור ראשון לציון רכובים על סוסים גבוהים במיוחד. לאחר תקופת הכרות הגיעה תזמורת הצבא הבריטי לנגן ליד בית הכנסת. הקצינים הבריטים "חשו בבית" במושבות הדרום, ניגנו והתארחו אצל משפחות מכובדות ברחובות, נס ציונה וראשון יעקב.

הפיקוח היה של מהנדסים טורקיים. הקבלנים הללו סללו באותה עת גם את הכביש מלטרון לאשקלון וכן כביש צדדי לראשון לציון שהתפלג מקו זה.

הפועלים הפשוטים התגוררו באוהלים והמהנדסים בבתי האבן שבמעלה הרחוב. לקראת ביקורו של ג'מאל פשה, הביאו חביב ואנשיו עשב ירוק מהוואדי, שתלו אותו בגינות סביב בתי הממשל, ובערוגות ובאמצעות אבנים בהירות (כנראה מאלה שהובאו לבניית המסגד בזמנו), יצרו צורות גאומטריות נאות. ג'אמל פשה התרשם מאוד מיכולתם של היהודים להפרות את המדבר והמריץ אותם להמשיך בגידולים.

סוף דבר
מסתבר כי אכן בסוכנות היהודית ובקק"ל למדו שבסיוע מים אפשר לגדל את בקרקעות הלס את כל הירקות שמגדלים בצפון ולהשיג אף יבולים טובים יותר
▪ ▪ ▪

כפי שאמרתי לעיל, אין זה מחקר היסטורי המבוסס על מסמכים. הבאנו בפני הקורא את זיכרונותיו של זרובבל חביב כפי שנמסרו למראיינים מארכיון ע"ש טוביהו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1977. המרואיין לא זכר במדויק פרטים רבים משום שעברו כ-60 שנה מאז שאירעו.

עניין אותי לבדוק האם הניסיונות החקלאיים שנערכו יותר מאוחר בנגב, ברוחמה, בנגבה, בשלושת המצפים ו-11 הנקודות ידעו לנצל את הידע המועט שנאסף בנטיעות ובגידול ירקות בבאר שבע בשלהי מלחמת העולם הראשונה. ובכן מסתבר כי אכן בסוכנות היהודית ובקק"ל למדו שבסיוע מים אפשר לגדל את בקרקעות הלס את כל הירקות שמגדלים בצפון ולהשיג אף יבולים טובים יותר.

כן למדו מומחי הסוכנות והקק"ל מהקבוצה של חביב שניתן לנטוע עצים בדיונות (אשלים, אורנים ועוד). אילן גל פאר הרחיב במאמרו על מטרותיו של ג'אמל פשה ליצור נקודות ירק ומאכל בדרך לסואץ עבור הצבא. הוא הוסיף כי מזרחי מונה בספטמבר 1915 לנהל את המשתלה ולסגניו מונו בר כוכבא מאירוביץ וזרובבל חביב מראשון לציון. מטרה נוספת מלבד הגידול טען גל פאר, הייתה לאקלם עצים וצמחים המתאימים למזג אויר יבש ולשותלם בנאות מדבר בנגב ובסיני.

לעיון נוסף

ראיון - עם ז' חביב, תיק 0842/10, א"ט, 9 בפברואר 1977.

ביגר ג' וא' שילר, באר שבע ואתריה, ירושלים 1991.

גל פאר א', "הנוכחות היהודית בבאר שבע", בתוך יישוב הנגב, עידן 6, ירושלים 1985.

גרדוס י' וא' שטרן, ספר באר שבע, ירושלים 1979.
תאריך:  05/11/2019   |   עודכן:  05/11/2019
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
במסגרת אירועי "בתים מבפנים", סוף שבוע של בתים פתוחים בירושלים שנערך בסוף השבוע (31.10.19 -2.11.19) ולרגל מלאות 140 שנה להולדתו של אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אבי תורת היחסות וחתן פרס נובל, ניתנה לציבור הזדמנות לגלות את ארכיון אלברט איינשטיין הנמצא בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, שבו שמורים כתבי יד של אלברט איינשטיין, מכתבים שכתב ונכתבו אליו, תצלומים שלו והעתקים מדויקים (פקסימיליות) של טקסטים פרי עטו וכן נמצאת בארכיון ספריתו של אלברט איינשטיין.
05/11/2019  |  אלי אלון  |   יומני בלוגרים
בעבר בקיימבריג', אנגליה, ישבתי עם מנהל בית ספר פרטי. תוך כדי השיחה הנעימה הוא שאל: "מה שמך"? עניתי, "יאיר דקל". כל כך, פשוט. ראיתי את הבהלה על פניו והוא אמר: "או, איזה שם"... לכל תרבות יש שפה משלה ודרך ביטוי משלה. נזכרתי בסיפור הישן הזה אחרי שקראתי את ספרו "לעולם אל תיתן לי ללכת" של קאזואוֹ אישיגוּרוֹ, שנולד ביפן ומגיל שש הוא בריטי.
05/11/2019  |  יפעת גדות  |   יומני בלוגרים
ההכנות לקיום בחירות בשטחי הגדה והרצועה לפרלמנט ולנשיאות תופסות תאוצה, כל הפלגים הפלשתינים ובראשם חמאס הסכימו למתווה שהציע יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לקיים תחילה, כבר בחודש פברואר, בחירות למועצה המחוקקת (פרלמנט) ו-3 חודשים אחריהן בחירות לנשיאות.
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - תמוה, איבדנו אותם, תענוג ומעשה נואל
מצרים זועמת על ההסלמה האחרונה ברצועת עזה, העיתון "אלערבי אלג'דיד" דיווח ב-2 בנובמבר כי ראשי הודיעין המצרי התקשרו לבכירי חמאס והג'יהאד האיסלאמי והביעו את כעסם על ירי הרקטות לעבר ישראל בעבקות התחייבותם לשמור על הבנות הרגיעה. הם איימו כי יסוגו מתפקיד התיווך בין ישראל לפלגים הפלשתינים ברצועה לאור הפרת ההבנות עם קהיר.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il