המשימה הראשונה של הממשלה החדשה שתקום בישראל צריכה להיות שיקום היחסים עם ירדן, שעמה יש לישראל את הגבול הארוך ביותר, לאור המשברים האחרונים ביחסי שתי המדינות.
ממשלת נתניהו הצליחה לבלום את ההידרדרות ביחסים עם הממלכה האשמית בעקבות מעצרם המנהלי של שני פעילי טרור ירדנים היבא א-לבדי ועבד אלפתאח מרעי.
הם שוחררו וגורשו לירדן ובתמורה הסכים ה
מלך עבדאללה להורות לשגריר הירדני לחזור לתל אביב לאחר שנקרא להתייעצויות בירדן בעקבות המעצר, אולם המשבר הבא כבר בפתח.
לפני כמה ימים סייר רמטכ"ל צבא ירדן באזור מובלעת נהריים לקראת החזרתה והחזרת מובלעת צופר לירדן ב-10 בנובמבר, חברי פרלמנט בירדן קוראים לקיים טקס רשמי גדול במובלעת נהריים בהשתתפות המלך עבדאללה כדי לציין את האירוע.
גורמים ירדנים בכירים מסרו כי ירדן דחתה את בקשת ישראל להאריך בחצי שנה את פרק הזמן שבו יותר לחקלאים ישראלים להמשיך ולעבד את שדותיהם במובלעות צופר בערבה ובנהריים שבעמק הירדן. המובלעות בצופר ובנהריים יהפכו עתה לשטח ריבוני ירדני לכל דבר, והממשלה תצטרך למצוא לחקלאים ישראלים שטחים חלופיים ולהכשיר אותם בתוך ישראל.
ישראל אולצה לוותר על חכירת השטחים לתקופה נוספת לאור הקשיים בהסכם השלום עם ירדן וההתנגדות העזה של בית המלוכה להמשיך בהחכרתם. השטח המכונה "אי השלום" עובד על-ידי חקלאי הקיבוצים אשדות יעקוב איחוד ומאוחד מזה כ-80 שנה אך בית המלוכה הירדני התבצר בעמדתו, עבדאללה מלך ירדן נכנע ללחצים הפנימיים בממלכה כדי להראות שהוא שומר על כל גרגר מאדמת ירדן.
גורמים בירדן טוענים כי המלך חוסיין, אביו של המלך עבדאללה, הסכים ב-1994 להחכיר את השטחים במובלעות צופר ונהריים לישראל למשך 25 שנים מתוך תקווה שהדבר יביא להתפתחות השלום בין שתי המדינות ולהתקדמות בערוץ המשא-ומתן הישראלי פלשתיני, דבר שלא קרה. לדבריהם, ישראל ניצלה זאת כדי להגדיל את שאיפות ההתפשטות שלה ועכשיו היא רוצה גם לספח לשטחה את בקעת הירדן.
החששות הירדנים הם שישראל מתכננת לגרש בהדרגה את התושבים הפלשתינים משטחי הגדה לירדן, שבה יותר מ-60 אחוזים מהתושבים הם פלשתינים, כדי להפוך אותה ל"מולדת החלופית" של הפלשתינים ובכך למנוע את הקמתה של מדינה פלשתינית בגדה המערבית.
עבדאללה מלך ירדן חושש גם מ"עסקת המאה" של הנשיא טראמפ אשר,להערכתו, איננה כוללת הקמת מדינה פלשתינית בגדה, ישומה עלול לעודד הגירת פלשתינים מגדה המערבית לירדן.
מלך ירדן רוצה כמה שפחות פלשתינים בתחומי הממלכה, כדי לשמור על שלטונו, הוא חושש שאירועי "ספטמבר השחור" מ-1970 יחזרו על עצמם והוא יצטרך להשתמש בכוח צבאי כדי לדכא את הפלשתינים כפי שעשה אביו המלך חוסיין.
לביטול הסכם החכירה של המובלעות בצפור ונהרים יש משמעות מדינית, על-פי מקורות ירדנים, ראש הממשלה
בנימין נתניהו ביקש לבוא כמה פעמים לירדן ולדון עם המלך עבדאללה בנושא אך המלך סירב.
ביטול הסכם החכירה הוא תקדים מסוכן שפותח את הדלת לבחינה מחדש של הסכם השלום כולו או ביטולו בעתיד. עבדאללה פתח צוהר מסוכן בביטול הסעיפים בהסכם השלום שמאפשרים את חכירת השטח על-ידי ישראל, זה היה פתרון יצירתי וטוב שאיפשר את חתימת ההסכם.
המהלך הזה יעודד את אלה בירדן שקוראים לבטל את הסכם השלום, את הסכם הגז וכל סימן לנורמליזציה עם ישראל. ירדן זקוקה להסכם השלום הזה לא פחות מישראל,ההסכם מחזק את ביטחונה וישראל הגנה לאורך השנים על השלטון ההאשמי, אולם, המלך עבדאללה מתקשה לעמוד בפני הלחצים הפנימיים שמופעלים עליו.
לישראל יש מנופי לחץ על ירדן, אך נראה שהיא בחרה שלא להשתמש בהן כדי שירדן תסכים להארכת הסכם החכירה מתוך רצון שלא להפוך את הנושא למשבר עמוק העלול לערער עוד יותר את מעמדו של המלך עבדאללה, באחרונה הוא נתון תחת לחץ גובר גם של השבטים הבדואים שהיו נאמנים באופן מסורתי לבית המלוכה, כמו שבט בני חסן, על-רקע המצב הכלכלי הקשה בממלכה.
ירדן מארחת בשטחה את הפליטים הפלשתינים משנת 1948 המהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה והם מקור פוטנציאלי קבוע לחוסר שקט ויציבות, המלך עבדאללה איננו רוצה לקלוט אותם בירדן אלא למצוא דרך להחזרתם למדינה הפלשתינית העתידית, אם תקום.
מבחינת ירדן, כל עוד לא נפתרה הבעיה הפלשתינית, היחסים עם ישראל ישארו צוננים, השלום בין שתי המדינות נתון בסכנה תמידית והחלטת המלך עבדאללה בעניין המובלעות בצופר ובנהריים מקררת עוד יותר את השלום הקר במילא בין שתי המדינות.
