סימפוניה של רגשות יפים ומלים טובות וחכמות על הדבר הכי פשוט בעולם - נתינה, המתגלה כנושא לא פשוט כלל. כל כך הרבה נאמר ונכתב עליה. אפילו מחקרים נעשו.
רחל מראני כתבה על זה ספר ובו תיעדה רבים מהמאמרים, מהכותבים ומהחוקרים בנושא. לאורך הספר בודקת רחל מהי הנקודה ממנה נובע הרצון לעשות טוב. בפתח מספרת רחל מראני סיפור יפה על זקנה שנתנה אבן יקרה להלך רעב והוא לאחר זמן מחזיר לה אותה. והסיבה? מרתקת.
נראה שבאהבה רבה אספה רחל מתוך סיפורים אישיים שסופרו למחברת באומץ ובנדיבות רבה, סיפורי תנ"ך ידועים ומוכרים בפרשנות של רחל, משלים מן הגמרא, מסיפורי רבי נחמן וכמובן משלים ותובנות מן המזרח הרחוק וגם הקרוב.
וגם מה מגלים לנו מדעי המוח על האלטרואיזם? אוסף מרשים ומרתק של תובנות בעניין הנתינה. כמה צריך לתת? כמה מותר? ולמה נקרא הספר "נדיבות טובה"?
רחל מביאה את סיפורו של יעקב אבינו שלפני מותו אמר ליוסף: "ועשית עמי חסד ואמת"
וסיפורו של יעקב מלמד אותנו דבר חשוב: חסד שעושים עם המת - הוא חסד של אמת - שהרי הוא לא יוכל להחזיר על החסד הזה. אבל רחל לקחה את זה למקום אחר והתפצלה לכיוונים שונים ורבים. והיא תוהה: וכי יש חסד של שקר? או על משקל דומה היא שואלת: האם ישנה נדיבות שאינה טובה? קראתי מרותקת.
והפריסה הרחבה ושל הנושא נהדרת בעיני: מה זה אסיר תודה? מי פה האסיר? על מוקיר טובה ועל כפוי טובה. צדיק יסוד עולם - רבי
אריה לוין. שמונה מעלות לצדקה על-פי הרמב"ם
הכלת יתר - או: כיצד מסמנים גבולות. האם יצר לב האדם רע מנעוריו או שטוב הוא? למה אימא תרזה היא סמל לטוב המוחלט? מה זה אלטרואיזם ולמה? למה אנשים אוהבים לתת, לעזור? ועוד נושאים רבים ומרגשים/מרתקים.
ועל הנותן, על כוחותיו, וכמה אפשר... "כמה נעים לחזור אל הצניעות הפשוטה.. להודות. ש"אינני האיש הגדול שאתם רוצים שאהיה, אינני האישה הטוטלית מהחלומות. אני רעב. צמא. עייף. מוגבל. רגיל. אגמר אם תיקחו ממני יותר" (ע' 172). ספר שהוא אוצר!
ומשפט לקחת אתכם בינתיים: "אני רוצה להאמין שיש בעולם מין רשת כזאת, או נהר, ואנשים טובים. זה בהחלט מרגיע וממלא אותי תקוה" (ע' 284).
על המחברת
.
זהו ספרה השני של רחל מראני, מחברת "לשמוט, סיפור אהבה", מייסדת הקרן למצויינות בתרבות, נספחת תרבות לשעבר של ישראל בוושינגטון.