השופט: יורם ברוזה, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע

המועד: יום חמישי, 15.8.2018, שעה 10:15

הנושא: מעצרים


"הייתה אתמול תפנית דרמטית לטובתי", מודיע סניגור לשופט יורם ברוזה - אך הלה מעדיף לקחת את הדיון למקום אחרי לגמרי: משחק הסופרקאפ האירופי בכדורגל בין ליברפול לצ'לסי, שנערך באותו לילה והסתיים בנצחון האדומים 4:5 בבעיטות 11. "זה היה הבוקר ב-1, הוא עצר את הפנדל החמישי עם הרגל!" - טוען ברוזה שזו הייתה התפנית הדרמטית. זה לא שהוא אינו מתייחס ברצינות לדיונים; פשוט כרגע יש הפסקה בין התיקים.

ברוזה אומר לאנשי נחשון של השב"ס את מי להעלות לאולמו. הוא מוודא את שמו של העצור ואת שמו של הסניגור, ומכניס לפרוטוקול את הסכמת הצדדים להארכת המעצר בארבעה ימים. סניגור אחר מבקש לרשום פרוטוקול לשלושה עצורים נוספים באותה פרשה, וברוזה מסכים - בתנאי שמישהו יתן לו את מספרי התיקים. "עידו, מה מספר התיק שלך", הוא פונה לאחד הסניגורים - אבל לנשאל אין מושג. "מה השם? אני אמצא", מתנדב ברוזה לעזור.

כחלק מן הבלגן הקבוע של אולמות מעצרים, גם כאן מנסה סניגור להידחף בין תיק לתיק. "אדוני, אם אפשר", הוא פונה לברוזה - המשיב: "שנייה אחת, קודם להעביר את התיקים. כן. מה אם אפשר?". ברוזה מכניס משהו לאחד התיקים, ומעיר שפשוט יותר לתת החלטת פיתקית על הפרוטוקול. בינתיים מתגלה תקלה במדפסת, ואחד הסניגורים מעיר: "היא מוציאה רק החלטות שחרור". ברוזה צוחק: "זה שחרור".

"נשתדל לענות לשאלות"

כעת אפשר לקיים דיון של ממש, ברוזה מודיע לצדדים שהוא קורא את התיק ומעיין במסמכים. הוא פונה לנציג המשטרה: "הייתה שאלה פשוטה [של הסניגור], נשתדל לענות לשאלות. אני לא מבין את הנקודה; אתה מוכן להגיע לפאנץ' ליין?". ברוזה פונה לסניגור: "אתה רוצה שנרשום את מה שאומרים? אז אתה שואל אחרי שהוא גומר לענות. הדיון הוא באולם פתוח ויש פה עוד אנשים שרוצים לקבל את התשובות לשאלות האלה", הוא מסביר מדוע השוטר אינו יכול לענות על חלק מהשאלות.

אבל גם ברוזה מתקשה לקבל תשובות מנציג המשטרה: "לא זה מה שביקשתי! ביקשתי את האמירה שאליה מפנה הדוח הסודי. אני יודע מה ביקשתי". בעוד ברוזה מעיין במסמכים, אוזנו קולטת ויכוח בין הסניגור לשוטר - האם המילה "פעולות" היא זכר או נקבה. השוטר מתעקש לטעות ולומר שהיא בזכר, והסניגור מעיר: "ברחתם מהלימודים". נציג המשטרה: "בגלל זה אנחנו שוטרים". הסניגור: "לא רציתי להגיד את זה". ברוזה שומע, צוחק ומתערב: "אבא שלי היה מורה של שחם [נציג המשטרה], איש לא יגיד מילה רעה עליו".

בנימה רצינית, הסניגור טוען שהשוטר אמר שפעולות 13-12 הן המהותיות. ברוזה מרים אצבע: "אמרתי שהן מהותיות, תקשיב מה אמרתי. החשד התחזק, יש ראיה מסוימת". הוא מכתיב בשם הסניגור: "לאחר ששמעתי את דעת בית המשפט שהחשד התחזק, נסכים להשוות את מעצרו של המשיב [לזה של מעורב אחר]". מבלי לשאול את נציג המשטרה, כותב ברוזה שמדובר בהסכמת שני הצדדים.

"שחרור באסמכתא זה בתחנה"

מהומה קלה ואופיינית מתחוללת בין הדיונים, בעוד ברוזה מבקש לדעת מי הבא בתור ומחפש מספרי תיקים. הוא עובר לדון בעניינו של חשוד בסחר בסמים, שסניגורו מסכים לשחרור באסמכתא - אך ברוזה ערני: "זה לא פה, שחרור באסמכתא זה בתחנה". הסניגור מבקש לדעת האם משקל הסם עליו מדווחת המשטרה הוא נטו או כולל האריזה וכל מי שכיסה אותו. ברוזה משיב במקום השוטר: "עדיין לא, צריך בדיקה".

ברוזה מקפיד על כל פרט, למרות שהנושא אינו מסובך, ופונה לסניגור: "אני לא מבין. אני מסתכל על המזכר. לא זייפו את הסמים. שאלו אותו מה זה, הוא אומר: חשיש. יש פה עילה, חשד סביר, יש הודאת בעל דין". בין לבין הוא מקפיד על ההקלדה, מרבה לחייך ומתקדם: "אפשר לסכם?". הסניגור נענה וברוזה מקשיב לו בתשומת לב. רשמתי לעצמי, שנציג המשטרה יוצא לדבר בטלפון תוך כדי הטיעון של הסניגור - וזה לא מצביע על רמת רצינות גבוהה מדי, בלשון המעטה.

בינתיים ברוזה עובר להכתבת ההחלטה ומשתמש בנוסח מוכן מראש לתחילתה. הוא אינו בודק את חלופת המעצר שהציע הסניגור, מכניס את תיאור האירוע, מתמצת היטב את הפרטים והטענות, מנתח את גרסאות החשודים וקובע: "ייתכן שאלמלא היה מעורב סם בעניין, היה מקום לשחרורו של המשיב 2. אולם לאור מעורבות הסם בכמות שאינה לצריכה עצמית, ולאור מעשיו של המשיב 2 המלמדים שאינו מייחס חשיבות להוראות החוק [נהג ללא רישיון ברכב שאמור היה לרדת מהכביש], לא מצאתי שניתן לשחררו" והוא מאריך את מעצרו בשלושה ימים.



השורה התחתונה: דיוני מעצרים הם מבחן ליעילותו, מזגו, סבלנותו וריכוזו של השופט. יורם ברוזה פועל בצורה נאה, ככל שהוא מצליח בין העצורים המתעכבים לבין הסניגורים הנדחפים. מדי פעם נוצרת מהומה, פחות גרועה משראיתי באולמות מעצרים אחרים, ולזכותו יש לזקוף גם את השקט בעת הכתבת ההחלטות. עדיין רצוי שיקפיד יותר על השקט גם בין הדיונים.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 8