היורוסטאר – הרכבת החוצה את תעלת למנש – היא בת 25 וסמל לאירופה חסרת הגבולות. סוף שבוע בלונדון למי שמתגורר בפריז ובבריסל למי שמתגורר בלונדון, הפכו לעניין פשוט, מהיר וזול יחסית. אנשי עסקים התרגלו לנסוע לשני עברי התעלה. אבל כעת, עם הברקזיט המתקרב, גם היורוסטאר תושפע – מדווח ניו-יורק טיימס.
הנסיעה המהירה ברכבת זו תלויה במידה רבה במעבר זריז של הגבול בשני הקצוות – אך קרוב לוודאי שזה ישתנה לאחר הפרישה הבריטית. ייתכן שגורלה של הרכבת עצמה יוטל על כפות המאזניים. נכון לעכשיו, מנהליה מחכים לראות מה יקרה. הכרטיסים ממשיכים להימכר: בחודש אוגוסט עברו שיא של מיליון נוסעים בין לונדון לבין פריז, אמסטרדם ובריסל. רווחיה זינקו בשנתיים האחרונות, והיא שיווקה את עצמה בהצלחה לתיירים אמריקניים וכחלופה ירוקה למעבר בין המדינות.
ואולם, פרישה בריטית ללא הסכם עלולה להיות הרת אסון ליורוסטאר. מסמכים שפורסמו לפני מספר חודשים צופים, כי במקרה כזה ייווצרו תורים של 15,000 נוסעים בתחנת סנט פנקרס בלונדון, בשל הצורך בביקורת גבולות הן ביציאה והן בכניסה. ההערכות הן, שבמקרה כזה החברה תקרוס בתוך שלושה חודשים.
יורוסטאר עצמה דוחה את התחזיות העגומות הללו. "עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם ממשלות משני צידי התעלה, כדי להבטיח שנמשיך לפעול במקרה של העדר הסכם", אומרת החברה לטיימס. "עבדנו בצורה הדוקה עם התחנות, הממשלות וגופי הפיקוח משני צידי התעלה, כדי להבטיח שיהיו תוכניות מתאימות כדי להגן על שירותינו ולטפל בצורה יעילה בלקוחותינו".
בינתיים ממשיכה הרכבת לעבור מדי יום מתחת לתעלה, תוך שהיא מאפשרת יצירת חיים אישיים ומקצועיים לאורך הקווים; קריירות ימשיכו להיבנות סביבה גם אחרי הברקזיט. כמו למשל אותו נוסע קבוע, שנולד בבריטניה, עבר לעבוד באירופה, חזר לשירות הציבורי הבריטי, התמחה בענייני
האיחוד האירופי ועבד שנים בבריסל כנציג בריטניה; כיום הוא עובד בחברת ייעוץ לתחום הפוליטי. כל חייו הבוגרים עברו סביב היורוסטאר.
נינה דוס-סנטוס, עורכת ענייני אירופה ברשת CNN, למדה בבית ספר צרפתי בלונדון כאשר נפתחה היורוסטאר. חלק מחבריה לספסל הלימודים היו ילדיהם של מהנדסים צרפתים שעבדו בצו הבריטי של הקו. כיום היא נוסעת בצורה קבועה בין משרדה בלונדון לבין מטה האיחוד האירופי בבריסל, שם היא מסקרת את נושא הברקזיט. דה-סנטוס, הדוברת שש שפות, מספרת שלעיתים היא שומעת שיחות של נוסעים אחרים. "כל כך הרבה אנשים עוסקים באותם תחומים – שתדלנות באיחוד האירופי, עורכי דין, פוליטיקאים וכדומה – ולעיתים מאוד קרובות הרכבת נראית כמו בועה קטנה שנוסעת בין שתי הערים, מיקרוקוסמוס של החברות הבריטית באיחוד האירופי".
סבסטיאן פוס הוא שתדלן בכיר בבריסל, העומד בראש השלוחה האירופית של משרד עורכי הדין האמריקני קובינגטון. הוא צופה, כי רבים מלקוחותיו – כולל כמה חברות טכנולוגיה גדולות – לא ינטשו את לונדון וימשיכו להיות מושפעים במידה רבה ממדיניותו של האיחוד. לאחר הברקזיט, חלק מתפקידו יהיה לייעץ ללקוחותיו כיצד להמשיך ולעמוד בדרישות החוקיות בבריטניה וביבשת, וכיצד להתמודד עם סתירות אפשריות ביניהן.
ג'ורג'ינה רייט, חוקרת בכירה בגוף המחקר הלונדוני Institute of Government, משוכנעת שדבר אחד לבטח לא יקרה: בריטניה לא תתנתק לחלוטין מהיבשת. אנרגיה ומידע, למשל, יהיו חייבים להמשיך לזרום בין שני הצדדים; והיורוסטאר יהיה אחד מהצינורות שימשיכו לקשר את אירופה והאי הבריטי. כמי שנולדה להורים בריטים וגדלה בבריסל, רייט מספרת על התפקיד המיוחד שהיה ליורוסטאר בחייה: הביקורים הקבועים אצל סביה בלונדון הפך מהפלגה בקור מקפיא מהעיר קאלה שבצרפת לנסיעה חמימה ונוחה ברכבת. אבל גם היא מסכימה, שהברקזיט היה עסק קל ופשוט לעומת התסבוכות הצפויות כאשר יחלו בריטניה והאיחוד לדון על יחסיהם העתידיים.
