|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

"מר גאוגרפיה" משה ברור בן 100 <br>

תגידו מזל טוב לגיאוגרף, חתן פרס ישראל פרופ' משה ברור ברור מבכירי החוקרים בארץ בתחומי הגאוגרפיה עורך ומחבר "אטלס ברור", וממקימי מחלקות הגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן, מציין בימים אלה 100 שנים להולדתו
19/11/2019  |   אלי אלון   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
משה ברור בכנס גאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן [צילום: יוטיוב]

בימים אלה, נערך אירוע יום הולדת 100 לגיאוגרף המיתולוגי פרופ' משה ברור זוכה פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה, שערך וחיבר את האטלס העולמי בעברית הידוע בשם "אטלס ברור", שהיה פריט חובה כמעט לכל תלמיד במדינת ישראל במשך עשורים רבים. לרגל האירוע שוחחתי עם פרופ' ברור (יש הכותבים שמו ברוור או בראוור) וביקשתי לשמוע מפיו על תולדות וסיפור חייו, מה דעתו על לימודי הגאוגרפיה כיום ומה הוא עושה כיום.

בְּרָוֶר, הגם שחצה את גיל ה-100 הוא איש צלול וחד בצורה מדהימה, זוכר כל פרט וכל תאריך בדיוק רב, הוא לא נח על שמריו, פעיל עד היום, ומספר לי כי הוא עובד ממש בימים אלה על הוצאת מהדורה נוספת של האטלס שלו אותו הוא עורך ומוציא מאז 1950. לא רבים יודעים כי פרופ' משה ברור לצד חקר והוראת גאוגרפיה, עסק שנים לא מעטות בעיתונאות, היה כתב וחבר מערכת עיתון "הצפה" וכן כתב ביומון "פלשתיין פוסט", ירושלים", ובעיתונים נוספים ובהם "הדור" ועוד.

"מורה לחיים"
ב-1966 הוא מקים בשיתוף אחרים את המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שנתיים לאחר מכן, היה ממקימי המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן
▪ ▪ ▪

ברור היה ממקימי מחלקות הגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן והעמיד תלמידים רבים. אחד מתלמידיו של פרופ' ברור מספר: "אומנם עברו מעל רבע מאה מלימודי באוניברסיטת תל אביב אך לא אשכח לעולם את שיעוריו של ברור. הם השאירו אצלי חותם. ברור "אנציקלופדיה מהלכת" עם בקיאות וידע חריגים שאינם מחזה שכיח במקומותינו, היה מורה מה שקרוי 'מורה לחיים'. תרומתו ללימוד וחקר הגאוגרפיה בארץ גדולה ביותר".

כמה ציוני דרך מרכזיים בתולדות חייו של פרופ' משה ברור - ב-1950 הוא מחבר ומוציא אטלס עולמי בעברית שקיבל לימים את שמו "אטלס ברור". בין השנים 1973-1953 היה עורך תחום הגאוגרפיה באנציקלופדיה העברית ירושלים. ב-1966 הוא מקים בשיתוף אחרים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. שנתיים לאחר מכן, היה ממקימי המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1977-1963 היה חבר ועדת הגאוגרפיה במשרד החינוך ובשנים 1986-1987 היה יועץ גאוגרפי למדינת ישראל בשאלת גבול ישראל-מצרים, בנושא הגבול עם מצרים לקראת הבוררות על עתיד טאבה, והכין את חומר הרקע הגאוגרפי לצורך זה.

ב-1994 היה חבר ויועץ גאוגרפי במשלחת ישראל למשא-ומתן על הסכם השלום עם ממלכת ירדן, להתוויית גבול השלום בין שתי המדינות, וכן חבר הוועדה המכינה לקראת המשא-ומתן עם סוריה בשאלת הגולן והגבולות. פרופ' משה ברור כתב מאות מאמרים מקצועיים בכתבי עת שונים, פרסם וערך עשרות מפות, וכתב וערך כ-20 ספרים ואטלסים. ב-2002 הוענק לו פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה.

משה ברור – פרקי חייו

למידה לאהבה
בטיולים לימד והדריך האב יעקב ברור את בנו משה לאהוב נושאי בוטניקה, גאולוגיה, אסטרונומיה ועוד. כשבגר יותר והוא נער נשלח הבן-משה על-ידי אביו לסייע לו באיסוף חומרים ונתונים לשם מחקריו ואביו שיתף אותו במחקריו.

אביו, כגיאוגרף החוקר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, הרבה לטייל ברחבי הארץ אל הטיולים נלוו לא פעם ידידי המשפחה ובהם הסופר ש"י עגנון שהיה ידיד קרוב של אביו
▪ ▪ ▪

משה ברור נולד בווינה אוסטריה ב-2 בנובמבר 1919 לד"ר אברהם יעקב הכהן ברור, גיאוגרף והיסטוריון בעל שם, ולשרה לבית מאירסון בתו של הרב מאיר מאירסון אב בית דין של הקהילה היהודית בווינה. שני הוריו הם בוגרי אוניברסיטת וינה.

בשנת 1920 בהיותו תינוק בן 7 חודשים לערך, עלה משה ברור עם הוריו לארץ ישראל. המשפחה השתקעה בירושלים ובהמשך עברה להתגורר בשכונת קריית משה בירושלים. האב ד"ר אברהם יעקב ברור שימש מורה לגאוגרפיה והיסטוריה בבית המדרש למורים "מזרחי" (כיום סמינר ליפשיץ) ובבית המדרש למורים בהנהלת דוד ילין. תקופה קצרה שימש מרצה לידיעת הארץ באוניברסיטה העברית.

משה ברור למד בבית הספר תחכמוני בירושלים אותו סיים בשנת 1933 ואחר כך למד בין השנים 1938-1934 בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. את אהבתו לנושאי הגאוגרפיה, ירש מאביו ד"ר אברהם יעקב ברור (1975-1884) שהיה, כאמור, היסטוריון וגיאוגרף ונחשב לאבי מחקר הגאוגרפיה המודרנית בארץ ישראל. ד"ר אברהם יעקב ברוור, פרסם מחקרים גאוגרפיים על חבלי הארץ השונים.

משה מספר, כי אביו, כגיאוגרף החוקר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, הרבה לטייל ברחבי הארץ. אל הטיולים נלוו לא פעם ידידי המשפחה ובהם הסופר ש"י עגנון שהיה ידיד קרוב של אביו וחוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי וכן תלמידיו של האב. מספר משה: נולדתי לתוך הגאוגרפיה. הבית היה ספוג גאוגרפיה וידיעת הארץ וכבר בהיותי בן 3 לערך, לקח אותי אבי לטיולים ברחבי הארץ כדי שאכיר את נופיה והגאוגרפיה שלה. בין השאר הם ביקרו בחברון, בים המלח ועוד.

בטיולים לימד והדריך האב יעקב ברור את בנו משה לאהוב נושאי בוטניקה, גאולוגיה, אסטרונומיה ועוד. כשבגר יותר והוא נער נשלח הבן-משה על-ידי אביו לסייע לו באיסוף חומרים ונתונים לשם מחקריו ואביו שיתף אותו במחקריו. משה ברור גדל בבית דתי ומספר כי עד שנות ה-20 המוקדמות שלו הניח תפילין. בהמשך פסק מלהניח תפילין מדי יום, ואט אט התרחק מהדת "בשל שאלות וספקות שהתעוררו אצלו בתחום שמירת מצוות ובשל כמה דברים שלא היו מקובלים עלי במצוות הדת היהודית". הדבר היה למורת רוחו של אביו יעקב ברור שהיה בעל הסמכה לרבנות ויהודי דתי על גבול החרדי.

לומד גאוגרפיה בלונדון
הוא היה חבר מערכת עיתון הצפה ובין השאר שימש מנהל סניף עיתון הצפה בירושלים
▪ ▪ ▪

משה ברור תכנן ללמוד גאוגרפיה באוניברסיטת וינה כמו אביו ואף נרשם לאוניברסיטה זו, אולם בשל האנשלוס - סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, הדבר לא יצא לפועל. באותה שנה - 1938, נסע משה ברור ללונדון והחל ללמוד שם גאוגרפיה וביולוגיה באוניברסיטת לונדון (קינגס קולג'). כששב ארצה לחופשת הקיץ ב-1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. מספר משה ברור: "נשארתי 'תקוע' בארץ מבלי יכולת לצאת להמשך לימודי באנגליה.

בתחילת שנות, -40 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה החל משה ברור ללמוד לימודי העשרה גאולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית, ובמקביל ללימודיו שם החל ב-1940 לעבוד ככתב ביומון "פלשתיין פוסט" וכן בעיתון היומי "הצופה" של תנועת "המזרחי". הוא היה חבר מערכת עיתון הצפה ובין השאר שימש מנהל סניף עיתון הצפה בירושלים. מספר לי משה: סניף הצפה שכן אז בבית "הפועל המזרחי" בירושלים לא רחוק מבית חולים "ביקור חולים". בחדר לא רחוק מחדרי באותו מבנה ישב ממנהיגי תנועת "המזרחי" ומייסד עיתון הצפה הרב מאיר ברלין (בר-אילן). ניהלתי עימו שיחות לעיתים יום-יומיות בענייני העיתון, על מאמרי המערכת וכיוצא בזה".

יוצא לאירופה לסקר את אזורי הקרבות בגרמניה
"אחד האירועים שמעוררים בי צמרמורת כל פעם מחדש היה הביקור במחנה ברגן בלזן היה זה 4-5 ימים לאחר שנפתח כאשר היו מונחות שם אלפי גוויות, מראה מצמרר קשה לתיאור"
▪ ▪ ▪

בינואר 1945 נשלח ברור ככתב צבאי בשיתוף לשכת העיתונות הממשלתית הבריטית לאירופה. הוא מספר: "נסעתי ללונדון שהופצצה אז בפצצות מהאוויר על-ידי המטוסים הגרמנים ("הבליץ") ומלונדון נסעתי עם משלחת של קבוצת עיתונאים לאזורי הקרבות בגרמניה. הייתה זו תקופת שלהי מלחמת העולם השנייה, אז כבר האמריקנים והבריטים נכנסו לגרמניה וגם הרוסים היו שם. צפיתי ודיווחתי באירועים של סוף המלחמה.

אחד האירועים שמעוררים בי צמרמורת כל פעם מחדש היה הביקור במחנה ברגן בלזן היה זה 4-5 ימים לאחר שנפתח כאשר היו מונחות שם אלפי גוויות, מראה מצמרר קשה לתיאור. כוחות בנות הברית כרו בורות ענקיים ותושבים גרמנים בסביבה התבקשו לקבור את אלפי הגוויות. בהמשך אחרי תום המלחמה ב-1946 סיקר ודיווח עבור עיתון הצפה ועיתונים נוספים ממשפטי נירנברג.

בסוף 1945 חזר ללונדון להשלמת לימודיו בגאוגרפיה וגאולוגיה באוניברסיטת לונדון בקינגס קולג', לימודים אותם הפסיק עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה והשלים כעבור שנה ב-1947 תואר ראשון. ב-1948 בזמן ההפוגה הראשונה של מלחמת השחרור חזר ארצה במטוס של מתנדבים יהודים מאנגליה שהגיעו לארץ.

הוא גויס לצה"ל אך שוחרר כעבור חודשים ספורים וחזר לעיתונו הצפה. בתחילת ינואר 1949 סיקר את דיוני שיחות שביתת הנשק במלון השושנים באי רודוס, וכמו-כן יצא באותה שנה - 1949 - לתימן וסיקר את עליית יהודי תימן במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". בסתיו 1949 שב ללונדון להמשך לימודיו, ובקיץ 1950 השלים בלונדון תואר שני.

מצטרף לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב
בשנות ה-50 וה-60, לצד עבודתו העיתונאית, עסק בהוראה. הוא היה מורה לגיאוגרפיה בסמינר למורים בית ברל (כיום מכללה), ומרצה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העממית, תל אביב
▪ ▪ ▪

בסוף שנת 1952 לאחר שנישא, שב ארצה והשתקע בתל אביב. הוא התגורר ברחוב אנטוקולסקי בתל אביב לא רחוק מבניין הוועד הפועל של ההסתדרות וחזר לעבוד כעיתונאי בעיקר במערכת עיתון הצפה. הוא היה עורך לילה בעתון זה, עורך חדשות חוץ, ונמנה עם כותבי מאמרי המערכת של העיתון. כמו-כן כתב באותן שנים בעיתונים נוספים ובהם "הדור" וכן שימש כתב של עיתונים זרים. ב-1958 הוענק לו רשמית תואר דוקטור במדעים מטעם אוניברסיטת לונדון. עבודת המחקר שלו עסקה בנושא גבולות ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי ומדינת ישראל.

בשנות ה-50 וה-60, לצד עבודתו העיתונאית, עסק בהוראה. הוא היה מורה לגאוגרפיה בסמינר למורים בית ברל (כיום מכללה), ומרצה לגאוגרפיה באוניברסיטה העממית, תל אביב. ב-1964 החל ד"ר ברור ללמד באוניברסיטת תל אביב שזה לא מכבר נפתחה. הוא לימד שיעורים בגאוגרפיה. ב-1965, לאחר שהתמנה למרצה ואיש סגל באוניברסיטת תל אביב, עזב את עבודתו ב"הצפה". אומר לי משה ברור: "בימים ההם העבודה באוניברסיטה הייתה מקיפה, לא היה סגל ואני באתי לאוניברסיטה בבוקר והיו ימים רבים שלא חזרתי עד לפני 9 בערב, כך שלא יכולתי למלא תפקיד גם בעיתון".

ממקימי מחלקות הגאוגרפיה באוניברסיטאות ת"א ובר-אילן
בין השנים 1971-1968 לערך עמד למעשה פרופ' משה ברור בראש שתי מחלקות באוניברסיטאות שונות בו בעת במקביל - תופעה לא שגרתית ואפילו נדירה בעולם האקדמיה בישראל
▪ ▪ ▪

ב-1966 היה משה ברור ממקימי החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו שנים לא מעטות. שנתיים לאחר מכן ב-1968 היה ממקימי המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת בר-אילן, ועמד בראשה עד 1971. כפי שניתן להבין בתקופה בין השנים 1971-1968 לערך עמד למעשה פרופ' משה ברור בראש שתי מחלקות באוניברסיטאות שונות בו בעת במקביל - תופעה לא שגרתית ואפילו נדירה בעולם האקדמיה בישראל.

בין השנים 1980-1983 שימש דיקן הפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטת תל אביב. ב-1989 ברור פרש לגמלאות. במהלך השנים היה פרופ' משה ברור מרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי העולם ובין השאר באוניברסיטאות" מישיגן, אן ארבור, ארה"ב, אוטווה-קנדה מאסיי-ניו-זילנד, קייפטאון-דרום אפריקה, מרילנד-ארה"ב ועוד.

זוכה פרס ישראל בחקר הגאוגרפיה

המדען החשוב ביותר
יותר מכול מזוהה פרופ' ברור בקרב הציבור הרחב בישראל כמדען החשוב ביותר בתחום חיבורם של אטלסים גאוגרפיים שדורות של תלמידים מתחנכים על פיהם.

פרופ' ברור הוא מייסד החוגים לגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן, ועמד בראשם כמה שנים
▪ ▪ ▪

בשנת 2002 תשס"ב הוענק לפרופ' ברור פרס ישראל בחקר הגאוגרפיה. בנימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס לפרופ' ברור כפי שמובאים באתר פרס ישראל של משרד החינוך, נאמר בין השאר: "פרופ' משה ברור נמנה על דור המייסדים של הגאוגרפיה הישראלית, והוא מבכירי החוקרים בתחום. הוא חלוץ בתחומי פעולה רבים המשלבים עשייה אקדמית מהשורה הראשונה, הפצה של ידע גאוגרפי לציבור הרחב ויישום של ידע גאוגרפי בעשייה המדינית והאזרחית.

בודתו המדעית מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: חקר הגבולות, כרטוגרפיה ויצירת מפות וחקר יישובים כפריים במזרח הים התיכון ובארץ ישראל, בהתמקדות מיוחדת על הכפר הערבי בתקופת השלטון הבריטי ובמדינת ישראל. בכל התחומים הללו מחקריו של פרופ' ברור הם חלוציים, ובכולם קנה לעצמו מעמד מרכזי בקהיליית הגאוגרפים בארץ ובעולם".

יותר מכול מזוהה פרופ' ברור בקרב הציבור הרחב בישראל כמדען החשוב ביותר בתחום חיבורם של אטלסים גאוגרפיים שדורות של תלמידים מתחנכים על פיהם. פעולתו הקרטוגרפית באה לידי ביטוי בפרסום שורה של אטלסים לרמות החינוך השונות, מבתי הספר היסודיים ועד לאוניברסיטה. האטלסים שהוא פרסם עוסקים בעולם כולו וכן באזורים גאוגרפיים מיוחדים כמו המזרח התיכון, דרום אמריקה, רוסיה והרפובליקות העצמאיות.

האטלס על רוסיה ועל הרפובליקות העצמאיות יצא בשפה האנגלית, ואטלסים לבתי ספר יצאו גם בשפה הערבית. כחלוץ בתחום עריכת האטלסים היה על פרופ' ברור לבנות מאגר של עשרות אלפי תעתיקים עבריים ולערוך עשרות מפות חדשות המותאמות לצורכי המשתמש הישראלי. נוסף לאטלסים פרסם פרופ' ברור שמונה עשרה מפות קיר שהן תרומה נוספת לתשתית הנדרשת להפצת ידע גאוגרפי בחברה הישראלית.

פרופ' ברור הוא מייסד החוגים לגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב (יחד עם פרופ' אלישע אפרת) ובר-אילן, ועמד בראשם כמה שנים. כמו-כן הוא הנחה את לימודי הגאוגרפיה בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל. מרצו וכישוריו הופנו גם לפעילויות בתוך הקהילה הגאוגרפית, והוא שימש, בין השאר, נשיא האגודה וכן במשך 30 שנה חבר "ועדת המקצוע" בתחום של הוראת הגאוגרפיה במשרד החינוך. שנים רבות היה חבר בוועדת השמות הממשלתית ועמית האגודה הגאוגרפית הממלכתית בלונדון.

"ירידה בלימודי הגאוגרפיה"
"היתה לי הזכות עוד כנער בן 16 להתלוות לאבי ולהשתתף בקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ב-1936"
▪ ▪ ▪

אני שואל את פרופ' ברור מה דעתו על לימוד הגאוגרפיה כיום במערכת החינוך והוא משיב ואומר: "יש ירידה מסוימת בלימודי הגאוגרפיה בארץ. יש אף בתי ספר תיכוניים שבכלל לא מלמדים בהם גאוגרפיה. גם באקדמיה יש ירידה במספר הנרשמים ללימודי גאוגרפיה.

אני שואל את פרופ' ברור כיצד הוא מעביר את זמנו הפנוי ומהם תחביביו. ברור: "אני חובב מוזיקה קלאסית. הייתה לי הזכות עוד כנער בן 16 להתלוות לאבי ולהשתתף בקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ב-1936. עד לפני כשנתיים היה לי מנוי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. חוץ מזה אני אוהב לטייל ברחבי הארץ ובעולם. במסגרת עבודתי ומחקריי בגאוגרפיה כמובן שטיילתי רבות בארץ ובעולם והשתתפתי בכינוסים גאוגרפיים שונים בעולם.

משפחתו

פטירת אביו
ב-8 בנובמבר 1975 נפטר אביו של משה ברור ד"ר אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר בבית החולים השרון בפ"ת והוא בן 91 במותו. עלילות חייו יכולים למלא כרכים שלמים.

משה ברור מתגורר מזה כחמישים שנה ברמת גן לשם עבר מתל אביב, נשוי לרנה לבית אריסון (אחותו של תד אריסון) ואב לארבעה
▪ ▪ ▪

בפברואר 1964 נפטרה בירושלים אמו של משה ברור, שרה (סופי) ברור בתו של הרב מאיר מאירזון ששימש קרוב ל-40 שנה אב"ד (אב בית דין) בקהילת וינה. שרה, הייתה בעלת השכלה יהודית וכללית רחבה, למדה באוניברסיטת וינה ספרות לימודי שפות ושימשה מורה לצרפתית. בת לרב אורתודוקסי הלומדת באוניברסיטה הייתה תופעה לא שגרתית באותן שנים. שרה ברור הייתה ממייסדות ארגון "נשי מזרחי" ופעילה בארגון זה.

ב-8 בנובמבר 1975 נפטר אביו של משה ברור ד"ר אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר בבית החולים השרון בפ"ת והוא בן 91 במותו. עלילות חייו יכולים למלא כרכים שלמים. הוא נולד ב-1884 בסטרי בגליציה. למד באוניברסיטת וינה. וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה במקצועות היסטוריה וגאוגרפיה. עלה לארץ ישראל בשנת 1911, ושימש מורה ב"בית המדרש למורים" של חברת עזרה.

ערב מלחמת העולם הראשונה בתור נתין אוסטרי היה צריך לחזור להתגייס ושב לווינה . בשנת 1914 היה מנהל בית הספר היהודי של חברת "עזרה" בסלוניקי שביוון ואחר כך עבר לאיסטנבול שבטורקיה, שם שימש כרב הקהילה האשכנזית ומנהל בית הספר היהודי של חברת "עזרה". בעיצומה של המלחמה נישא לשרה מאירזון. בשנת 1919 נולד בוינה בנם משה.

בשנת 1920 שב יעקב ברור לארץ עם משפחתו והמשפחה השתקעה בירושלים. מ-1920 ועד לפרישתו ב-1950 לימד יעקב ברור בבית המדרש הכללי למורים דוד ילין ובסמינר למורים "מזרחי" בירושלים. עסק בחקר גאוגרפיית ארץ ישראל וידיעת הארץ ופרסם מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים בארץ ובחו"ל. כן כתב מאמרים רבים גם בנושאי השעה ואקטואליה בעיתונים, הארץ "דבר" "הצופה" ועוד.

משה ברור מתגורר מזה כחמישים שנה ברמת גן לשם עבר מתל אביב, נשוי לרנה לבית אריסון (אחותו של תד אריסון) ואב לארבעה. שלוש בנות ובן. הבכורה גלי קרקובר מתכננת גינות, ד"ר אורית ברור-בן דוד ד"ר לאנתרופולוגיה ויועצת חברתית, ד"ר סוליב ברור, וטרינרית, ובן הזקונים, שי ברור, מידען, העובד באוניברסיטת תל אביב.

אחותו של משה ברור היא העיתונאית חולדה ליברנומה (89) שהייתה כתבת עיתון הארץ באיטליה במשך כ-50 שנה ומתגוררת מזה שנים רבות באיטליה. אחות נוספת של משה, יהודית ברור ז"ל עבדה בשירותים הסוציאליים בעליית הנוער ובגופים נוספים.

תאריך:  19/11/2019   |   עודכן:  19/11/2019
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"מר גאוגרפיה" משה ברור בן 100
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נצר גבריאל
20/11/19 03:31
 
נצר גבריאל
20/11/19 22:48
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בעקבות הפגנות הענק ברחבי לבנון הגיש ראש הממשלה סעד א-דין חרירי את מכתב התפטרותו לנשיא מישל עון. במשך כשבועיים הייתה המדינה משותקת לחלוטין, בניגוד לתחזיות המומחים לפיהן ידעך גל המחאה תוך יום יומיים. את המתרחש בלבנון בימים אלה ניתן לכנות כמהפכה עממית נגד הפוליטיקאים המושחתים שגרמו למשבר הכלכלי החמור אליו נקלעה המדינה.
19/11/2019  |  אדי כהן  |   יומני בלוגרים
ארגון הג'יהאד האיסלאמי נערך לקראת הפגנות יום שישי הקרוב בגבול הרצועה, ההפגנות האלה אמורות להיות המבחן הראשון להסכם הפסקת האש עם ישראל שהושג בתיווך מצרי. במטה צעדות השיבה יש מחלוקת אם לקיים את ההפגנות השבוע או לדחותן מחשש שהדבר עלול להביא להסלמה ולהפרת הפסקת האש.
מי אם לא השופט אהרן ברק הוא משענת על-מנת לשפוט את אמות המידה ההזויות שנקבעו במשפטו של איתמר שמעוני. אז בואו נתחיל אחד אחד.
"זה לא יהיה הסבב האחרון עם ישראל" - כך אומרים ברוב יהירותם דוברי הג'יהאד האיסלאמי, בעקבות מה שנקראת הפסקת-אש שהשיגו המתווכים המצרים, לאחר שני ימי הלחימה עם הארגון הקיצוני ברצועה. עשרות הרוגים בעזה, ובראשם בכיר שרק גל ברגר יודע לבטא נכונה את שמו, בהא אבו-אל-עטא (אבל כבר אין צורך בכך), ואפס נפגעים בצידנו - זו הייתה תוצאת ההתלקחות בשבוע שעבר.
ספר הקבלה של נתן העזתי הנביא של שבתאי צבי יוצא לראשונה לאור אחרי מאות שנים ומעורר סערה. לאחר 350 שנה מיום חיבורו, ספר הבריאה עלה על מזבח הדפוס פעם הראשונה. מדובר על מהדורה ביקורתית וניתוח מאת ליאור הולצר, בעל חנות הספרים "הולצר ספרים" במרכז העיר ירושלים.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
יעקב הוא עיתונאי אשר לא היו לו שאיפות אחרות מלבד תקשורת, עיתונאות, יצירת סיפור, הגשה, הבאת חדשה, כתיבה, הבאת מידע על נושאים מנושאים שונים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
בינתיים הצבא ברצועה דולדל, מרבית היחידות פונו, הפקודה לטהר את רפיח אינה ניתנת וגם פינוי האזרחים מרפיח צפונה מעוכב
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
94% מהקשישים התכוננו מראש לשעת החירום והצטיידו עם רשימת טלפונים של קרובי משפחה, תרופות וכסף מזומן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il