שופט בית המשפט המחוזי
אברהם הימן השאיר על-כנה החלטת שופט השלום
עלאא מסארווה אשר דחה את בקשתם של החשודים בהטרדת עד המדינה
שלמה פילבר. מה סך הכל עשו החוקרים? חטטו בטלפונים הסלולריים של החשודים תוך הפרה בוטה של זכויותיהם. אז מה שהחוק אוסר לעשות כך ללא צו בית משפט? ביג דיל! למי יש ראש לדקויות כאלה?
החוקרים שעברו על החוק יכולים לחגוג. אבל אנחנו, אנשים מהישוב - עלינו דווקא להתחיל לדאוג, כי עדים אנו לתחילת התהליך המסוכן ביותר: דרדור החברה להפקרות משפטית.
מה יש לנו בפרשה זאת? בבית המשפט התייצבו מצד אחד אזרחים חשודים בעבירה על החוק (רק חשודים בשלב זה), מולם - החוקרים שעברו על החוק (זה הוכח והם הודו); ובמצב זה שופט השלום, ואחריו שופט המחוזי פוסקים לטובת החוקרים. ואף נתנו היתר לחיפוש "כירורגי" נוסף בטלפונים של החשודים.
השופטים התעלמו מהעובדה שגם אם היה מדובר במעמד דומה: עבריין-אזרח מול עבריין-חוקר - חטאו של החוקר תמיד גדול יותר באין שיאור מחטאו של אזרח - כי יש בידי חוקר סמכויות פוגעניות, בהם הוא יכול להשתמש נגד אזרחים חפים מפשע.
נזק בלתי הפיך
אמנם שופט המחוזי מתח ביקורת על החוקרים שהשיגו (או לפחות ניסו להשיג) הוכחות בדרך לא חוקית באומרו: "הם לא דקדקו בזכויות החשודים", אך השורה התחתונה היא אשר קובעת: החוקרים נשארו בתפקידיהם, הם גם עכשיו אמונים על החקירה המדוברת, וחשוב מכול - הם בדיעבד קיבלו היתר להוציא מידע מהטלפונים. השופטים נתנו תעודת הכשר למעשיהם הבלתי חוקיים של החוקרים, הועבר להם מסר חד וברור: ישר כוח, המטרה מקדשת כל אמצעי.
נכון, חוק מותיר לחוקרים ולשוטרים לבצע פעולות חקירתיות ומשטרתיות מסוימות תוך הפרת זכויות הפרט בלי לקבל מראש אישר, אך חריגה כזאת מוצדקת במקרים דחופים כאשר קיימת סכנה מידית שאי-פעולה תגרום לנזק בלתי הפיך לחקירה, או יש חשש סביר שמישהו עלול לבצע עבירה חמורה. אבל זה לא המקרה - בשעה ההיא כאשר החוקר צפצף על החוק וחיטט בטלפון ללא צו השופט לא הייתה סכנה מידית שהחשודים המעוקבים יעשו עבירה: הם היו במשטרה, הטלפונים היו ברשותם של החוקרים, דהיינו - החשודים לא היו מצליחים למחוק שם התכתבויות לקשירת קשר לביצוע עבירה חמורה נוספת.
יש לי רושם שהחוקרים בארץ פשוט חיים באווירה ובתחושה של הכל מותר להם כל עוד הם פועלים לטובת אלה שקובעים סדר היום במדינה; ובהחלטותיהם שני השופטים הצדיקו את תחושתם, למעשה נתנו להם פרס. שלא יוליכו אתכם שולל המילים המכובסות "חיפוש כירורגי', 'מוגדר', מדדים': בסוגיות אלה דין פרוטה כדין מאה.
כרגע עורכי-דינם של החשודים מערערים על ההחלטה בעליון. מקווה מאוד ששם מבינים דבר בסיסי ביותר: לא די בלעשות לחוקרים נו-נו-נו. רק פסילה בלתי פושרת של עדויות שהושגו תוך עבירה על החוק וסגירת תיקים בהם הגוף החוקר פעל לא כחוק ימנע או לפחות יקטין הישנותם של מקרים דומים. שבפעם הבא חוקרים אפילו לא יעלו בדעתם להשיג עדויות בדרכים מפוקפקות.
אחרת החברה שלנו תמצא את עצמה על מדרון חלקלק: היום אפשר להטט בטלפונים של החשודים, מחר מישהו ישתיל ראיה לתיקו של החשוד. היום הקורבן הוא אזרח תמים, מחר הקורבן יכול להיות שופט עצמו.
