מאותו יום סתווי בו החלטתי לפרסם את כתבי ברבים, אני נדרש לאותה שאלה כמעט מדי יום. לפעמים השאלה נשאלת בתמימות, לעיתים כהתרסה או כביקורת קנטרנית למשהו שכתבתי. השאלה הנשאלת תמיד מנוסחת באופן שונה, אבל הבסיס הרעיוני הוא אותו בסיס.
אני אנסה לפרק את השאלה לשני חלקים - "מה כולם". זהו החלק הראשון והוא תמיד נשאל בפליאה. הכוונה היא לא באמת לכולם, הרשימה אומנם ארוכה מאוד: הפרקליטות, התקשורת, השמאל, ליברמן, כחול לבן,
אהוד ברק... והחלק השני "נגד ביבי" לא דורש הסברים - מה כווווולם נגד ביבי?
התשובה מאוד פשוטה, הם לא נגד ביבי. הם נגדי, נגד תומכי
בנימין נתניהו, נגד הרעיון של שלטון ימין מתמשך, נגד החרדים, נגד הליכוד לא כמפלגה אלא כרעיון, הם נגד "פשוטי העם", הם רואים בהם כתינוק שנשבה בידי הימין ונתניהו. הם רוצים לחנך אותם ולשאת אותם הלאה אל תרבות מתקדמת (פרוגרסיביזם), להשכיח מהם את המסורת היהודית העתיקה, להשכיח מהם את עצמם ובעיקר את ביבי. הם מאמינים שהאדם הוא תוצר של המתח החברתי, הכלכלי והסביבתי בו הוא מתקיים. ממש מטריאליזם דיאלקטי.
על הדוקטרינה שלהם אמונים בעיקר רפי שכל שאינם מסוגלים להכיל את העושר התרבותי והרבגוניות של החברה הישראלית המורכבת. חרדים הפכו להדתה, ערבים הפכו להסתה, שלטון הימין הפך שחיתות, וכל מי שלא משתחווה לרעיון הפרוגרסיבי של המרכז שמאל החילוני והזחוח, הוא בבון ביביסטי מלקט קמעות. מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של מאבק פוליטי תרבותי מכריע, מאבק המאיים על המשך קיומנו כחברה מתפקדת, הקונפליקט החברתי גדל לממדי ענק.
חכם גדול
יש את אלו שמבקשים לנכס לעצמם את כל ההון התרבותי ויש את אלו שמבקשים לשמר את תרבותם וזהותם הנוכחית. אל זירת הקרב המתוחה מתקרב האיש מנוקדים (ליברמן), ביד אחת גפרור בשנייה מכל בנזין, הוא מבין היטב את הנפיצות, הוא יודע שברגע שגפרור נזרק כאן, גם הסופר-טאנקר של נתניהו לא יצליח לכבות את להבות המריבה. הוא מבין שכל עוד המתח נשמר הוא צובר עוד הון פוליטי, הוא לשון המאזניים והוא מסרב בתוקף להטות. כולם נגדו והוא נגד כולם.
ליברמן מאמין שהוא חכם גדול, הוא משחק על לוח עתיק יומין משחק מודרני מלוכלך, להיטיב רק עם עצמו ומקורביו, מדינת ישראל מעולם לא הייתה בראש מעייניו, הוא לא באמת הפנים שהכרעות פוליטיות מתורגמות לחיים עצמם, לראיה שנים רבות של פעילות דלה במרחב הפוליטי. הוא גורר את ישראל לכאוס כי הוא יכול. אין לו ערך פוליטי אמיתי, לא היה לו ולא יהיה לו. הוא ממשיך לזרוע הרס בחברה הישראלית המפולגת. אל תחפשו מניע רציונלי להחלטותיו.
חדי מחשבה מבינים שבמשפט הקודם מסתתר כשל לוגי. רציונל והחלטות הרות גורל אלו שני דברים שאביגדור לא באמת מסוגל להם. הוא כן מסוגל לא להחליט וזה הרציונל שבזכותו הוא באופן תמוה צובר עוד ועוד כוח. מי לעזאזל הם בוחריו? לפחות על חלק נכבד מבוחריו אני יכול להעיד, אלו אותם בוחרים שמבקשים ישראל ליבראלית חילונית. "לא למדינת הלכה".
כאילו שמדובר באיום קיומי שמחר בבוקר יתרחש על
כולנו. כחול לבן ו
ישראל ביתנו מדברים באותה השפה בדיאלקט שונה. למצביעיו כחול לבן נראתה רכרוכית מידי, ניחוחות של שמאל, אז הם הצביעו לאיש מנוקדים. אוי כמה שהם טעו. אנחנו משלמים ונשלם את חשבון היהירות של אביגדור עוד שנים רבות. ליברמן לא תורם לסביבה הפוליטית מאומה, הוא גורם מפלג ולא מאחד, הוא מסית באכזריות נגד אחינו החרדים כאילו היו אויב, אל הערבים בישראל הוא מתייחס כבעיה, ואל כולנו בזלזול.
עצבים חשופים
ליברמן חייב להעלם מהנוף הפוליטי לצמיתות, עם שמונה מנדטים הוא מתנהג בבריוניות ואלימות כלפי כל השחקנים על הלוח. אף אחד ושום דבר לא מספקים את תאוותו. אם אנחנו הולכים אל הסיבוב השלישי ליברמן חייב להיענש בקלפי, לא סטירה קלה אלא מהלומה מכרעת, מאסנו במפגן הראווה המחליא של אביגדור, מספיק עם משחק הבורר (אלק) יאללה לך הביתה.
לפיד וגנץ אתם דישנתם את הקרקע "האנטי חרדית" עליה הוא עלול להמשיך לצמוח, "רק לא ביבי" זה פאסה "רק לא ליברמן" זה האין החדש והרי אתם מפלגת טרנדים, אז קדימה לפעולה. ליברמן נגד כולם, על אמת לא בצחוק, הפעם הוא שיחק בעצבים החשופים של החברה הישראלית, ניצל בציניות מזעזעת את מצוקתם הפוליטית של ביבי וגנץ ורק על זה מגיע לו להפסיד על לוח השחמט האלקטורלי, ולקבל מט.
זו כבר באמת לא שאלה של שמאל ימין, כחול לבן או ליכוד, זו שאלה של להיות או לחדול. להיות ישראל של ישראלים, חרדים, ערבים, אשכנזים, מזרחים, חילונים, דתיים, ישראל רבגונית ותרבותית. ולחדול להצביע ליברמן לאלתר, ובעתיד הקרוב כשמישהו ישאל אותי - מה כולם נגד ליברמן? אני פשוט אשיב, כן.
