הליכי ההדחה נגד הנשיא דונלד טראמפ הם חלק ממאבק גיאו-פוליטי נרחב בין הדמוקרטיה לבין הסמכותנות האוליגרכית, מאבק בו טראמפ ותומכיו מתייצבים באופן קבוע לצד האחרונים. כך טוען מייקל קרפטנר, שהיה הממונה על ענייני רוסיה, אוקראינה ואירו-אסיה בממשל אובמה, במאמר ב-Foreign Affairs. ואין זה מקרה שאוקראינה נמצאת בלב החקירה, משום שהיא נמצאת בליבו של אותו מאבק. ממערבה נמצאת אירופה הדמוקרטית; ממזרחה – רוסיה ובנות בריתה, אוליגרכיות מושחתות.

רוסיה יצאה למלחמה באוקראינה (וקודם לכן בגאורגיה) כדי להגן על האינטרסים האוליגרכיים שלה, ועד כה נתקלה בהתנגדות אמריקנית דו-מפלגתית למהלכיה; זה השתנה בממשל טראמפ. בפברואר 2014 התקוממו אזרחי אוקראינה נגד הנשיא המושחת והפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ, והוא ברח באישון לילה לרוסיה. מבחינתו של ולדימיר פוטין, נוצר סיכון לשלטון האוליגרכים באמצעותו שלטה רוסיה באוקראינה: הללו הורשו להתעשר כל עוד היו נאמנים למוסקבה. האופוזיציה בראשותו של פטרו פורושנקו הבטיחה דמוקרטיה ומאבק בשחיתות, שמשמעותם הייתה אובדן ההשפעה הרוסית במדינה.

פורושנקו עצמו היה אוליגרך ומאנשי האליטה השלטת, אך המערב הניח לו ליהנות מן הספק כאשר התמודד לנשיאות באביב 2014. אך כאשר נבחר, הוא לא ביצע את השינויים המובטחים. כמעט איש מן המשטר הקודם לא נדרש לתת דין וחשבון על מעשיו. התובע הכללי אותו מינה פורושנקו, ויקטור שוקין, לא רק שלא נלחם בשחיתות, אלא שגם הפך להיות חלק ממנה.

הקהילה הבינלאומית הציבה את המאבק בשחיתות כתנאי למתן סיוע לאוקראינה, ודרשה לסלק את שוקין, לבצע רפורמה בפרקליטות ולהקים זרוע עצמאית למאבק בשחיתות. תחת לחצם של ארה"ב, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, אכן הודח שוקין והוקם כוח משימה שכזה. רפורמות אלו יכלו לשנות לחלוטין את התמונה – ולכן עוררו התנגדות כה עזה מצד האוליגרכים האוקראינים והפקידים ששיתפו פעולה איתם, מסביר קרפנטר.

בעוד תומכי הדמוקרטיה באוקראינה נאבקים להגן על ארצם מפני רוסיה, ניהל טראמפ קמפיין שהתייחס בחיוב רב לפוטין והתעלם מהשחיתות והסמכותנות של משטרו. במארס 2016 הוא מינה ליו"ר הקמפיין את פול מנפורט, אשר עבד לפני כן עם שליטים מושחתים כמו ינוקוביץ באוקראינה, מובוטו ססה-סקו בזאיר ופרדיננד מרקוס בפיליפינים. למנפורט היו קשרים גם עם אוליגרכים אוקראינים כגון אולג דריפקסה, דמיטרו פירטאש, רינאט אחמטוב וסרגיי ליווצ'קין, שכמה מהם שירתו גם את הקרמלין. רוברט מולר מצא, כי מנפורט העביר לשני האחרונים מידע על סקרים שערך קמפיין טראמפ, מסיבות שלא הובררו עד היום. מנפורט נאלץ לעזוב את תפקידו באוגוסט, לאחר שנודע שהוא קיבל 12.7 מיליון דולר מהאוליגרכים האוקראינים.

קרפטנר מזכיר, כי במהלך חקירתו של מולר, ניסה ממשל טראמפ לחתור תחת העובדה המרכזית הברורה – רוסיה התערבה בבחירות 2016 לטובת טראמפ. האליטה המושחתת באוקראינה סייעה לו בגלוי בניסיון זה. כך למשל, ליווצ'קין ניסה לדחוף לדעת הקהל האמריקנית את הטענה לפיה לא רוסיה התערבה לטובת טראמפ – אלא אוקראינה לטובת הילרי קלינטון. את הנרטיב הזה העלה לראשונה משרד החוץ הרוסי, וטראמפ ואנשיו אימצו אותו בהתלהבות.

בחודשים הבאים, טוען קרפנטר, החלה המערכת הפרו-רוסית באוקראינה לנהל מסע דיס-אינפורמציה נגד סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, שהיה אחד התומכים הבולטים ביותר בעצמאותה של אוקראינה ונגד השחיתות וההתערבות הרוסית בה. תובע לשעבר, קונסטנטין קוליק, חיבר מסמך של האשמות כוזבות נגד ביידן, בטענה שהוא לחץ בצורה פסולה לסלק את שוקין, ומסר אותו לפרקליטו של טראמפ, רודי ג'וליאני. למעשה – אומר קרפנטר, שהיה בחלק מן הזמן יועצו של ביידן למדיניות חוץ – היה זה חלק ממאמץ בינלאומי מתואם, כפי שכבר תואר. קוליק עצמו היה אחד מהנאשמים במשפט שחיתות רחב היקף ב-2016.

בערך בזמן בו נפגש עם קוליק בפריז, יצר ג'וליאני יחסים עסקיים עם גנאדי קרנס, ראש עיריית חרקוב, שלפי הנטען היה בעל קשרים עם המאפיה ותומך של משטר ינוקוביץ. חברת הייעוץ של ג'וליאני בתחום האבטחה חתמה על חוזה עם עיריית חרקוב, וג'וליאני עצמו טס לעיר ב-2017 כדי לחתום על ההסכם. על-פי הדיווחים, בעסקה תיווך אוליגרך הנדל"ן הפרו-רוסי פאבל פוקס – שהיה מעורב בשנת 2016 בנסיונו של טראמפ להקים את טראמפ טאואר מוסקבה. פוקס אישר, כי שכר את ג'וליאני כ"שתדלן" עבור חרקוב.

מאמציו של טראמפ לגייס את אוקראינה לטובת צרכיו הפוליטיים, קשורים בצורה הדוקה לגורמים הפרו-רוסיים במדינה – טוען קרפנטר. הללו רוצים לשאת חן בעיני המעגל הפנימי של טראמפ, והם משתמשים בטקטיקות הישנות שלהם: הפעלת תובעים מושחתים כדי לנהל חקירות ממניעים פוליטיים והצעת עסקות משופרות לבני ברית פוליטיים. למשל: שר האנרגיה, ריק פרי, המליץ שאחד מתורמיו בבחירות לתפקיד מושל טקסס ב-2010, יתמנה ליועצו של הנשיא ולדימיר זלנסקי; האיש קיבל חוזה משתלם במיוחד בתחום האנרגיה במדינה. ג'וליאני חתם על חוזים עם עיריות חרקוב וקייב במקביל לעבודתו עבור טראמפ. עמיתיו, איגור פרומן ולב פרנס, ניסו לנצל את קשריהם בבית הלבן כדי להסיק עסקות בתחום האנרגיה, בעודם מפיצים את טענות הכזב נגד ביידן ועל בחירות 2016.

רוסיה היא המרוויחה הגדולה מהקשרים המושחתים הללו. בשנת 2014 הופתע הקרמלין כאשר האוקראינים התקוממו נגד שיטת האוליגרכים, ומאז פוטין משיב מלחמה שערה. אך למרות המאמץ הצבאי של פוטין והכמויות העצומות של כסף שהוציא על תומכיו במדינה, אוקראינה מצליחה לשמור על עצמאותה. למרבה הצער, ארה"ב יותר פגיעה ממנה. בהתייצבותו לימין האוליגרכים המושחתים, טראמפ סטה מהמסורת הדו-מפלגתית של תמיכה בדמוקרטיה ובשלטון החוק.

חלפו הימים בהם ארה"ב ניצבה לצד הדבר הנכון והמכובד: מאבק בשחיתות, תמיכה בשלטון החוק, עידוד תנועות דמוקרטיות. ממשל טראמפ עושה זאת דווקא כאשר מיליוני מפגינים נגד השחיתות יוצאים לרחובות מוסקבה, פראג, ברטיסלבה, ביירות, טביליס, ג'קרטה וערים רבות אחרות. שיקום היושרה של מוסדות השלטון האמריקניים יצריך לפיכך לא רק ניקוי אורוות פנימי, אלא גם חידוש של המחויבות האמריקנית למאבק הדמוקרטי העולמי, מסיים קרפנטר.