הסעות בין עירוניות בשבת קיימות מזה שנים. ומי נעזר בהם? כל חסרי המכוניות, ובהם בעיקר
עובדים זרים ושאר קשיי יום. מעניין מאוד לעלות למונית שרות בשבת מהלך היום, או בשישי בלילה, ולראות מי עוד הנוסעים אתך.
בארץ תהליך מואץ של מרד בדת. מדוע? שכן הדתיים משליטים את צורת חייהם על הכלל, במקום להראות את היפה בדת ולקרב את הכלל אליהם. דחייה שבכפיה במקום משיכה בהזמנה. אין זה מרד ביהדות בגלל שהדת אינה שלנו, חלק מאתנו ומהווה את עצם קיומנו מהלך אלפי שנים. המרד הוא בגלל הקטנוניות והשתלטנות לגבי מי הוא יהודי, מי זכאי להתחתן, איך מתגיירים ואפילו על הלכות קבורה (עסק שאין כמוהו).
אם צריך להוסיף עוד נפץ למדורה, הרי שהעובדה שהדתיים ("חרדים") לא משרתים בצה"ל ויושבים ולומדים תורה כל היום ודאי מוסיפה. ההרגשה הכללית היא שהדתיים לא עובדים, לא משלמים מיסים, לא משרתים בצבא ורק חיים כפרזיטים (טפילים) על חשבון משלם המיסים (החילוני).
איך בכלל זה התחיל? באירופה למדו בחדר אך עבדו, שכן מי שלא עבד היה מת מרעב - הוא ומשפחתו. ידעו את חשיבות למידת תורה ונהו אליה, ומצאו דרך לשלב תורה ודרך ארץ (מלשון החיים עצמם). לימודי תורה לא היוו פטור מהחיים. עם קום המדינה, דוד בן-גוריון הסכים לפטור קומץ של עילויים שאכן ראוי היה שיתמקדו בלימודים אינטנסיביים וגבוהים. למה דומה הדבר? לספורטאי מצטיין, מוזיקאי מחונן או מתמטיקאי שהוא עילוי של אחד למיליון.
מהלך העשורים הלכה השיטה והתפשטה, והפטור כולל את כולם. היוצא מן הכלל הפך לכלל, ורק יעז מישהו להעלות על הדעת שדתי (חרדי) יתגייס. מיד יתחילו מהומות, ומי שיבוא להשקיטן ולהחזיר את הסדר על-כנו, ימצא עצמו בסכנה של ממש.
פוליטיקאים ניסו מהלך השנים להביא סוף לסחיטה של הדתיים. לפני עשור,
ציפי לבני החזירה את המנדט שנתן לה הנשיא להקים
ממשלה, שכן כניעה לסחטנות החרדים הייתה קו אדום בשבילה אותו היא לא הייתה מוכנה לחצות, ועבורו היא הקריבה את האפשרות שתנהיג את המדינה. כך יצא שבנימין נתניהו, ראש האופוזיציה, נהיה ראש הממשלה עד עצם ימים אלו ממש.
מסתבר שנסיונות הסרק לא עלו שכן דרוש היה פוליטיקאי "משוגע". היינו צריכים להגיע למצב שמתארים כ"בעל הבית השתגע".
אביגדור ליברמן הרוסי הוא אותו פוליטיקאי. מזה חודשים שהוא עומד על שלו. כמו לבני בעבר, הוא דוחה כל הצעה ופיתוי, כל שוחד ושידול, ועד היום הוא מצליח לעמוד על שלו: הגיעו ימים חדשים. חוק גיוס ושאר מילות קסם פתאום קיבלו רוח גבית איתנה, וכדאי שהחרדים יבינו זאת. קופת הציבור נסגרת, הגיעו ימים חדשים, ימי ליברמן המנהיג את הישראלי החילוני.
ליברמן בכנסת ובממשלה, ובשטח מרגישים את הביעבוע הבלתי פוסק. ראשית הייתה מלחמה בזעיר אנפין לגבי פתיחת חנויות בשבת בתל אביב. באופן חוקי - אסור. באופן מעשי - הדבר קיים שנים רבות. איזון עדין. עד שהחליט ראש העיר הנוכחי על הסעות בשבת.
שבת ראשונה - מיניבוסים חינם. שבת שניה - אוטובוסים חינם (כה מוצלח היה הנסיון הראשון). מכאן כבר אין דרך חזרה. את שנהרס אי-אפשר לשחזר.
האם זה טוב ליהודים? מי נסע בשני הנסיונות הראשונים? אנשים עלו וירדו, רק בשביל הנסיון וההרגשה. בגדול, כמעט לכל בית בישראל יש יותר ממכונית אחת. אז למה זה נדרש? לנוער שיוצא לבלות, כך שיוכל לחזור מבוסם בשעות הקטנות של הלילה בין שישי לשבת (יותר שבת), ולא יסכן את עצמו ואת אחרים בדרכים. ממש מסכן הנוער, תתארו לעצמכם מה יקרה אם הוא לא יצא להשתולל בערב שבת (ועל כך כבר נאמר לי שיש דברים שאי-אפשר לעצור, ואין זה כך - הכל מתחיל בחינוך בבית).
העיקר שהמרד בדת - שהישראלי החילוני המצוי מרגיש שהוא מחויב המציאות - החל. המהפכה יצאה לדרך בקול תרועה רמה.
כמה חבל. כי בתל אביב, אותה עיר ללא הפסקה, תמיד הייתה הרגשה מיוחדת, במיוחד בשישי אחה"צ לקראת קבלת השבת. האם עד כדי-כך חשוב להרוס את הקיים בכדי להיות ולהתנהג כמו כל שאר העולם הנאור? האם כל-כך חשוב לצאת לבלות בהתרסה מכוונת? ובכלל, מי מנע אי-פעם את זו האפשרות? לפני עשורים כבר נהוג היה בחיפה שיש רחובות אליהם לא נכנסים, מכבוד הדדי, גם אך באזורים אחרים היה נהוג אחרת. העיקר שתל אביב (כל אזור המרכז) יהיה ככל הגויים, או כערים אחרות בעולם.