המשבר הפוליטי, שבעטיו אין
ממשלה בישראל כמעט שנה, מתחיל לחלחל אל מעבר לנושאים הקשורים בהרכבת קואליציה וממשלת אחדות לאומית. בשבוע שעבר קרה דבר חריג ביותר, כאשר 100 מנהלים בכירים בהיי-טק, מכל קצוות הקשת הפוליטית (לדבריהם), חתמו על מכתב שקורא לראש הממשלה,
בנימין נתניהו, להתפטר, על-רקע כתבי האישום שהיועץ המשפטי לממשלה מתכוון להגיש נגדו.
המכתב הזה הוא נקודת שבר, שמלמדת על תופעה שלא ידענו כמותה. עד היום, בכירי ההיי-טק נמנעו מלהביע דעות פוליטיות, בוודאי שלא נגד אישיות כמו ראש הממשלה, ואם הם עשו זאת, זה היה לא במסגרת תפקידם כמנהלים בענף.
שליחתו של המכתב מקבלת דגש גם לנוכח העובדה שבמהלך שנות כהונתו כראש ממשלה, נתניהו יזם לא מעט מהלכים שנועדו לחזק את ענף ההיי-טק הישראלי. ראשי החברות קיבלו אצלו לא פעם אוזן קשבת, ובעקבות זה עברו מספר חוקים, תקנות והחלטות ממשלה, שנועדו לחזק את התעשיה המקומית. כשהם העבירו ביקורת, היא הייתה בפסים ענייניים, מקצועיים.
כך, למשל, לפני קצת יותר משנה נערך בשעות הערב של אחד הימים מפגש של כמה עשרות מנהלים בהיי-טק עם נתניהו, במשרדי אחת החברות בפתח תקוה. המפגש, שתוכנן לשעתיים, נמשך עד לאחר חצות. אחרי שנתניהו סיים להציג לשאר המשתתפים את המצגת שלו, עם הנתונים והתוכניות שהוא תכנן לפיתוח הענף, הוא הקשיב במשך שעות ארוכות להערות ולתלונות שלהם, רשם נקודות והבטיח לסייע. התחושה הייתה שלו זה היה תלוי רק בו, נתניהו היה מאיץ לא מעט תהליכים וחוקים, שלהבנתו תורמים לא רק לענף אלא לכלכלה הישראלית כולה, בהינתן העובדה שההיי-טק הוא הקטר של המשק. הבעיה הייתה, כמעט כרגיל, בהורדת ההחלטות האלה למטה, לדרגים המבצעיים.
מה גרם לנקודת השבר הזו?
הדבר שהביא את מנהלי ההיי-טק לשלוח את המכתב הוא ההשתלחות של נתניהו בגורמי אכיפת החוק - מהמשטרה דרך פרקליטות המדינה ועד ליועץ המשפטי לממשלה. זה הגיע לשיא בהפגנה שהייתה שלשום ברחבת מוזאון תל אביב, שבה הושמעו, בידיעת ראש הממשלה הנאשם, מסרים חריפים, אם לומר זאת בעדינות. צדקו שרים וחברי כנסת שנעדרו, ואחד מהם - שר החוץ, ישראל כ"ץ - נימק את היעדרותו בכך ששר בממשלה לא מפגין נגד הממשלה שהוא מכהן בה.
אין זה סוד שהמציאות הפוליטית המסובכת והשלכותיה מדאיגים מאוד את ראשי הענף. הממשלה היא שחקן מרכזי בשוק ההיי-טק וה-IT הישראלי, ואם לא תקום אחת כזו בשבועיים שנותרו עד למועד שבו מחייב החוק את פיזור הכנסת, בקרוב מאוד מדינת ישראל תישאר ללא תקציב. זה יפגע בענף ההיי-טק, עד כדי שיתוק, במקרים מסוימים. קודם כל ייפגעו הגופים הממשלתיים, אבל במעגל השני של הסובלים מכך יימצאו חברות היי-טק (וחברות בכלל) שמתמודדות או מעוניינות להתמודד במכרזים של משרדי הממשלה שעומדים על הפרק. הסיבה לכך היא שבהנחה שלא תוקם ממשלה ולא יהיה תקציב חדש, כל פעילות תהיה מבוססת על התקציב של השנה הנוכחית, בחלק היחסי בכל חודש.
בנוסף, האטה בביקושים מצד הממשלה תשפיע ישירות על חברות האינטגרציה המספקות לה שירותים, וכאשר ממשלה עוצרת תקציבים, יש לזה אפקט דומינו על כל המשק. הדבר מצטרף לצפי של הגורמים המקצועיים לכך שבשנה הבאה תחול האטה במשק, בגלל הגרעון התקציבי, והאטה כזאת לא טובה לאף מגזר עסקי, בוודאי שלא לתעשיית ההיי-טק.
אחד הגופים הממשלתיים שייפגעו במקרה שלא יהיה תקציב חדש בקרוב הוא רשות החדשנות. בעקבותיה יינזקו גם חברות הסטארט-אפ שהרשות מעבירה להן כספים. רק לפני חודש הזהירו ראשיה שהיכולת שלה להעניק תקציבים הולכת ונגמרת. כאן ייתכן שמדובר בפגיעה אנושה, שכן החברות האלה זקוקות לתקציב הממשלתי כמו אוויר לנשימה. אם הכאוס הזה יימשך, חלק מהחברות לא ישרדו, קרנות הון-סיכון ומשקיעים ימשכו את ההשקעות הקיימות שלהם או לא יבצעו השקעות חדשות וההשלכות תהיינה על כל החברה הישראלית.
השורה התחתונה: המכתב של המנכ"לים הוא צעד חריג, אבל הוא גם צריך להיתפס כקריאת אזהרה - לא רק עבור ראש הממשלה, אלא עבור כל נבחרי הציבור. הקטר של המשק רוצה להמשיך ולהוביל, והנהגים שלו לא מוכנים לאפשר לו לרדת מהפסים. אבל אם הקברניטים לא ייחשבו מסלול מחדש, עלולים להיגרם נזקים כבדים.
