לפני מספר שנים הובאה לידיעתי תופעה שיש בה בכדי להטיל דופי בהתנהלותה של רשות ממשלתית מסוימת. החלטתי להעלות את העניין בפני גורמים פרלמנטריים אשר סברתי כי ביכולתם לשנות את המצב. לשם כך, פניתי לח"כים ושרים משני צדי המתרס הפוליטי. בעיניי כאזרח, שימשה הפנייה לא רק כאמצעי לפתרון הבעיה, אלא גם כמקרה בוחן לבדיקת תפקודם המקצועי של אותם אישי-ציבור מכהנים.
תוצאות המדגם? הח"כ היחיד שנרתם ברצינות למשימה היה
אילן גילאון ממרצ. בניגוד ליושרתו ולמקצועיותו הראויות לציון של גילאון, בלט חוסר תפקודו של השר האמון על המשרד נשוא הפנייה (בכיר בליכוד, כמובן). אותו שר עשה בערך הכל בכדי להימנע מלהשיב לפנייה בצורה עניינית.
אפשר להאשים את נתניהו בהרבה דברים. לעניות דעתי, הצבת דמויות בינוניות וחסרות כל כישורים בתפקידי מפתח הינה הראשונה שבהם. כבר שנים שבוחרי הליכוד תוהים האם אכן אלו הם "נבחרי הציבור" אותם הצליחה התנועה להגריל. כלום אין בנמצא אנשים ישרים, מבריקים, פטריוטיים ובעלי כישורים המסוגלים לאייש ביעילות רבה יותר את אותן עמדות כוח? האם אכן הגיעה תנועת הליכוד לשפל שכזה, אשר אילץ אותה להציב בשורה הראשונה חבורת עסקנים פוליטיים שבינם לבין ייצוגו של הבוחר אין דבר ולא חצי דבר?
אין זה סוד שתנועת הליכוד מבוססת כולה על מופע של איש אחד. בשביל להבין זאת, די במבט אחד בקאדר הטיפוסים הבוגדניים אשר מיהרו לשלוף איש איש את פגיונו ולהסתער על גבו החשוף והפגיע של נתניהו, עם הינתן הסימן הראשון לסדקים ביכולתו להוביל את המפלגה לניצחון בבחירות. יומרותיהם של אלו להנהיג את התנועה אינן מובנות כלל ועיקר. הרי כל בר-דעת מסוגל לראות כי ללא נתניהו בראשות הליכוד, לא תועיל חבורת המוקיונים האומללה הזו בכדי להניב די קולות לעבור את אחוז החסימה (אגב, לא מפתיע לגלות כי גם אותו שר בלתי-מתפקד טיפח, לפתע פתאום, שאיפות למלוך תחת אדונו).
דף חדש
ניתן לייחס את קשייו של נתניהו לגייס בסיס תמיכה ציבורית גם לעובדה שבחר לקשור את גורלו עם מגזר שאיננו רואה את עצמו כמזוהה עם המדינה. נתניהו הולך שולל להאמין כי התמיכה התקציבית בעולם התורני חייבת לעבור, משום מה, דרך כיסיהם העמוקים של עסקנים מגזריים מדושני-עונג. לו השכיל ראש הממשלה לפנות גם לליבם של אזרחים נורמליים המאכלסים את שורות המיינסטרים הישראלי (אשר רובם, אגב, מכירים בחשיבותו של
עולם התורה לא פחות ואף יותר מאותם עסקנים מגזריים), ייתכן שהיה זוכה לחיבוק אוהד ולא לכתף הקרה שהפנו לו אותם גורמים אינטרסנטיים בשעתו הקשה.
אם נתניהו יפיק לקחים ויפנה אל כלל הציבור ולא רק למגזר אחד, אם יחוס על עצמו וידאג לקידומם של אנשים מוכשרים מתוך מפלגתו (ולא חסרים כאלו) באופן שיאפשר לו להשיל מכתפיו העייפות כמה סמכויות, אם יתחייב למנות שרים על בסיס כישורים ויכולות ולא על סמך יכולתם לאיים על שלמות הקואליציה, אזי יוכלו הבוחרים לפתוח "דף חדש" עם תנועת הליכוד.
למרות כתב האישום (אשר ממנו נודפת צחנה אנטי-דמוקרטית חריפה של רמיסת רצון הבוחר), למרות עדת הצבועים תאבי השררה הנלחמת בינה לבין עצמה על הנהגת הליכוד עוד בטרם נפל דבר, למרות המחירים הכבדים אשר גובה כהונתו של נתניהו ממשפחתו הקרובה, למרות הכל, לנתניהו יש עדיין יותר כישרון למדינאות באצבעו הקטנה, ממה שיש לכל עדת המתיימרים מתוך מפלגתו ומחוצה לה בקדקודם.
למרות הכל, נתניהו היה ונשאר האיש המתאים ביותר להנהגת הליכוד, וכן, גם להנהגת המדינה.
