חגיגת יום ההולדת ה-70 של נאט"ו, אשר החלה היום (3.12.19) בבריטניה, הייתה אמורה להיות מצעד ניצחון. אורך החיים הממוצע של בריתות הגנה ב-500 השנים האחרונות היה 15 שנה; נאט"ו קיימת כמעט פי חמישה, היא הברית החזקה ביותר בהיסטוריה וניצחה במלחמה הקרה. אלא שבפועל – כותב אקונומיסט – הברית מתמרנת בזהירות, כאילו מדובר בחדירה לשטח האויב.

מאז קריסת הגוש הקומוניסטי, התרחבה נאט"ו לפעילות באפגניסטן ונגד שודדי ים בקרן אפריקה. אך הפלישה הרוסית לאוקראינה החזירה אותה לשורשיה: היא הציבה חטיבות במדינות הבלטיות ובפולין ומתגברת אותן ללא הרף, ואשתקד קיימה את התרגיל הגדול ביותר שלה מאז סיום המלחמה הקרה. אז מדוע החששנות הנוכחית? בגלל שלושה נשיאים, ואין פרס למי שינחש את שמותיהם – שכן החידה קלה מדי: דונלד טראמפ, עמנואל מקרון, רג'פ טאיפ ארדואן.

לטראמפ יש גישה עסקית כלפי נאט"ו, והוא אף איים להוציא את ארה"ב מהארגון אם לא יעצב את עצמו על-פי דרישותיו. נכון, האיום לא הושמע שוב, אך טראמפ תוקף בקולניות את בעלות בריתה של ארצו (ובמיוחד את גרמניה) בטענה שאינן משקיעות די הצורך בהגנתן. אקונומיסט מעיר, כי טראמפ עלול לנצל את ביקורו בלונדון גם כדי להתערב בבחירות שיתקיימו בבריטניה בשבוע הבא, ויש קשר בין הנושאים: ג'רמי קורבין הוא ממש לא אוהד של ארה"ב ושל נאט"ו, ואם ייבחר – הוא צפוי לשנות בצורה חדה את מדיניות הביטחון של ארצו. עם זאת, הבחירות בארה"ב צפויות לגרום לטראמפ לחבק את נאט"ו, והוא כבר התגאה בהגדלת תקציב הביטחון.

גם אם טראמפ ימתן את ביקורתו, מקרון עדיין ספקני לגבי מחויבותה של ארה"ב כלפי הארגון. לאחרונה אמר מקרון לאקונומיסט, כי נאט"ו סובל מ"מוות מוחי", ומתח ביקורת על העדר התיאום בין ארה"ב לבין שותפותיה. "מבחינה אסטרטגית ופוליטית, אנחנו צריכים להבין שיש לנו בעיה", הוסיף. מקרון גם תהה האם ניתן לסמוך על סעיף חמש לאמנת נאט"ו – זה הקובע שהתקפה על אחת מחברות הארגון תיחשב כהתקפה על כולן.

דבריו של מקרון חוללו מהומה. המדינות הגובלות ברוסיה חששו מפני קריאתו לפתוח בדו-שיח אסטרטגי עם מוסקבה. גרמניה חשדה שהיא מעוניין בברית הגנה אירופית חזקה יותר כתחליף לנאט"ו. מומחים אומרים, שאין יסוד לחששו שארה"ב תנטוש את הברית, ומזהירים שהאיחוד האירופי אינו יכול להגן לבדו על היבשת, במיוחד אחרי הברקזיט.

מקרון העלה את השאלה, האם נאט"ו תצטרך להתערב אם סוריה של בשאר אסד תתקוף את טורקיה – וגרר תגובה נזעמת מצידו של ארדואן: "אני מציע שתעשה קודם כל בדיקת מוח לעצמך". טורקיה היא חברה חשובה בנאט"ו, אך לאחרונה היא הולכת בדרך משלה. אנקרה הרגיזה את ארה"ב כאשר רכשה מערכות נ"מ רוסיות מתקדמות, וכתוצאה מכך היא סולקה מתוכנית המטוס F-35. כעת היא מעכבת את אישור תוכניות ההגנה של נאט"ו, בדרישה שהארגון יקבע שהמיליציה הכורדית בסוריה היא ארגון טרור.

ייתכן שבפסגת לונדון ימצאו המנהיגים דרך ליישר את ההדורים עם ארדואן. אם יהיה להם מזל, טראמפ לא יקלקל את המסיבה. השותפים לא רק יצהירו על מחויבותם לסעיף חמש, אלא גם יתבוננו לעבר העתיד. הם כבר הסכימו להפוך את החלל לזרוע החמישית של נאט"ו (לצד היבשה, האוויר, הים והסייבר), והחלו לחשוב יחדיו על המשמעות האסטרטגית של עליית הכוח הסיני. הם גם הסכימו לשנות את התשלומים לנאט"ו, כך שמ-2021 גרמניה תשלם קצת יותר וארה"ב תשלם קצת פחות. אבל שאלת היסוד של מקרון – מה המשמעות של להיות חבר בנאט"ו – לא תקבל מענה.