הייתי בין אלו שברכו בשעתו את יוזמת שר החינוך הקודם,
נפתלי בנט, בהדגשת הצורך בגידול מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה במסגרת של 5 יחידות. מסתבר עתה, שזו הייתה יוזמה ראוותנית רווית מלל ריק, ועל כך מעידות התוצאות העגומות של מבחני פיזה במיוחד במתמטיקה. בין 79 מדינות המשתתפות במבחנים, בקטיגורית המתקשים במתמטיקה עומדות מאחורי ישראל רק יוון, טורקיה, קולומביה ומקסיקו. כשבישראל 34% מהנבחנים הוגדרו כמתקשים. 34% נכשלו במתמטיקה!!!
לזכותו של נפתלי בנט ניתן לזקוף גידול משמעותי של 10 מיליארד שקל בתקציב משרד החינוך בתקופת כהונתו כשר החינוך, תקציב שני בגודלו לאחר תקציב הביטחון וגידול כזה לא היה אף לא במדינה אחת ממדינות ה-
OECD.
לחובתו של נפתלי בנט יירשם, שלראשונה מאז הצטרפה ישראל למבחני פיזה של ארגון ה-OECD, נרשמה ירידה בהישגי התלמידים בכל שלושת המבחנים - מתמטיקה, שפה ומדעים. מבחנים הנערכים פעם בשלוש שנים.
ב-2018 השתתפו 6.623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר ברחבי מדינת ישראל. בתקופה בה כיהן נפתלי בנט כשר החינוך נקטע הרצף, שהצביע על שיפור הדרגתי, הגם שהיה איטי בתוצאות מבחני פיזה. במשך 15 שנים היינו עדים לשיפורים קלים, אך התוצאות שהתקבלו בימים אלו למבחנים שנערכו ב-2018 מצביעות על גדיעת השיפור ההדרגתי ויתרה מזאת הן מצביעות על ירידה מדאיגה.
הן מצביעות על עוצמת פער בין הגידול התקציבי של 10 מיליארד שקל וירידה תלולה בהישגים. מצערת ההתייחסות הלא רצינית של משרד החינוך לתוצאות העגומות של המבחנים שהתקבלו בימים אלו, תוצאות המבחנים הצביעו על כשל עתידי בהצלחות תלמידים באקדמיה, בתעסוקה ובחברה. מצער גמגום וניסוח מעורפל לנוכח קביעה מדעית מצערת, שגם באוכלוסייה היהודית מצויה תופעה מדאיגה -
על הפערים הגדולים מאוד בין תלמידים שקיבלו ציונים גבוהים לבין תלמידים, שהתקשו וקיבלו ציונים נמוכים. הפער הוא של 407 נקודות ומאחורינו רק מדינה אחת - איחוד האמירויות שאינה חברה ב-OECD.
פערים גדולים
קשה לקבל התנסחות מגומגמת של משרד החינוך לנוכח תוצאה ששיעור התלמידים הישראלים שנכשלו בכל שלושת המבחנים - ולפי ה-OECD לא יצליחו להשתלב בחברה לאחר סיום לימודיהם - עלה מספרם ל-22%. לא מובן מדוע משרד החינוך
חוזר ומתפאר בהישג הגידול ב-10 מיליארד שקל בתקציב משרד החינוך בתקופת כהונתו של נפתלי בנט. זו אינה תשובה נאותה של משרד הנקרא משרד החינוך. נפתלי בנט עבר בימים אלו מתפקיד שר החינוך לשעבר לתפקיד שר הביטחון. "הישגו" בתקופת כהונתו במשרד החינוך, שבמבחנים בינלאומיים עלה שיעור התלמידים הנכשלים במבחנים אלו. נפתלי בנט לא מצא לנכון להגיב לעובדה הכאובה,
שהפערים בהישגי התלמידים בישראל התרחבו והפכו להיות הגדולים ביותר בעולם. נושא המדעים, שבמלל ראוותני ריק מכל תוכן היה ראש וראשון אצל שר החינוך לשעבר והתקבל כגולת הכותרת בפעולותיו במשרד, הפך למעשה לכישלון צורב. בין 79 המדינות שהשתתפו במבחנים ירדנו למקום ה-42, המיקום הנמוך ביותר שבו דורגה ישראל מאז שהחלה להשתתף במבדקי פיזה.
מבחני פיזה מתמקדים במדידת המיומנויות והיכולות של התלמידים ליישם ידע שלמדו במציאות. בכך מנסה הארגון לבחון אם מערכות החינוך מכינות את התלמידים במדינות שונות לעולם האמת בעתיד, ואם הן מעניקות להם כישורים להשתלבות תקינה בחייהם הבוגרים. מתוצאות המבחן עולה כי מערכת החינוך בישראל נכשלה במשימה הזו.
תוצאות המבחנים באוריינות, במתמטיקה ובמדעים חוזרות ומוכיחות, שקיים קשר הדוק בין תוצאות המבחנים של התלמידים ובין עוצמת הפער המעמדית.
קיים פער עצום של מאות נקודות בין תוצאות שהשיגו תלמידים ממשפחות חסרות אמצעים כלכליים לעומת תלמידים ממשפחות בעלות אמצעים כלכליים גבוהים.
משימות משיחיות
עובדה כאובה, שקיימת עוצמת פער בלתי נסלחת בתוצאות המבחנים באוריינות, במדעים ובמתמטיקה בין התלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לאלו שרקעם הוא גבוה.
מצער, שמשרד החינוך, שרתם עצמו למשימות משיחיות דתיות, לא נתן דעתו ליעודים וליעדים שלמענם הוא קיים. ומי שאחראי לתוצאות העגומות האלו במישוריות החינוכית בהיותו שר החינוך קיבל על עצמו בימים אלו את האחריות לביטחונם של אזרחי ישראל כשר הביטחון.
למשרד הביטחון נכנס נפתלי בנט אחרי שהשאיר אחריו משרד, האחראי לכך ששליש מדור העתיד אינו מוכן לשוק העבודה. לראשונה מאז הצטרפה ישראל למבחני פיזה של ה-OECD אנחנו עדים לירידה בהישגי התלמידים באוריינות, במתמטיקה ובמדעים.
ברשימה הבאה אתייחס לכשל במבחנים במגזר הערבי, ועל העדפות הכספיות המופלגות של משרד החינוך כלפי המגזר הממלכתי-דתי.
