מאז תחילת 2019, אזור צפון-מערב סוריה נראה יציב יחסית. מצב זה, למרות פעולות צבאיות מוגבלות, מהווה קרקע פורייה להתפתחות דור חדש של פעילי ג'יהאד עולמי, ותירוץ עבור האירנים ושלוחיהם לשמר נוכחות בסוריה. הצלחת הפעילות הצבאית של ציר סוריה-רוסיה המתוכננת באזור, עשויה להביא לירידה משמעותית באיום הטרור הנשקף מאזור זה ולהפחתת הצורך בסיוע אירני למשטר אסד, שהוא האינטרס הישראלי המרכזי בזירה הסורית.

האזור של אידליב ומערב חָלֶבּ בצפון-מערב סוריה נשלט מזה שנים על-ידי ערב-רב של קבוצות חמושות סוניות קיצוניות. במהלך השנה האחרונה, הצליח היאא'ת תחריר אלשאם (HTS), ארגון שהוא הגלגול האחרון של ג'בהת אל-נוסרה (במקור - הזרוע של אל-קאעידה בסוריה), לאגד לתוכו קבוצות חמושות נוספות, ובעיקר אלו שיש להן אידאולוגיה סלפית-ג'יהאדית דומה, ופעילים חמושים שהגיעו מהאזורים שכבש מחדש צבא סוריה; ואף גורמי דאעש שהצליחו לברוח מאזור רקה דרך האזור שבשליטת טורקיה ושליחיה בצפון חָלֶבּ עד למערב חָלֶבּ ואידלב.

התאגדות זו, אשר כוללת פעילים סורים וגם אלפי פעילים שבעיקרם הם ממרכז אסיה (אויגורים, אוזבקים, טג'קים ועוד), הצליחה להשתלט על רוב אזור זה במהלך ינואר 2019, בסיועו של ארגון "חראס אלדין" הממשיך, בניגוד ל-HTS, להישבע אמונים לאל-קאעידה.

מאז, הקונגלומרט האסלמיסטי-הקיצוני מצליח לייצר משילות שאיננה מוגבלת לשימוש בכוח בלבד, אלא מתרחבת לכל תחומי החיים במרחב זה. הממשל החדש עוסק גם בחינוך, וזאת במטרה להכשיר את הדורות החדשים של פעילים בעלי דוקטרינה סלפית-ג'יהאדית. כמו-כן, במשך שנים, גורמי האיסלאם הקיצוני הפעילים באזור הצליחו לטהר את המרחב מכל נוכחות של בני דתות נוספות באמצעות הגליה, דיכוי אלים וכפיית המרת דת. אין זה פלא שרבים מדמים את אזור צפון-מערב סוריה לאינקובטור הטרור הגדול ביותר בעולם.

לקראת התערבות נוספת

הפעולה המוגבלת שהוביל צבא סוריה, בחיפוי אווירי של רוסיה, במהלך הקיץ האחרון לא נועדה להשתלט בחזרה על כל המרחב. יעדיה היו מוגבלים להשתלטות על מרחב צפון חמאת, ובמיוחד על אזור ח'אן שיח'ון, במטרה להרחיק את הירי הרקטי על בסיס חיל-האוויר הרוסי חמימים וכן על היישובים (הנוצריים בעיקר) של צפון חמאת.

בגלל אופיו המוגבל של המבצע הוא לא נתקל בהתנגדות משמעותית של הקהילה הבינלאומית, אם כי היו כאלה בממשל האמריקני, בתיאום עם טורקיה, שניסו לסכלו ואף טענו, כי בזכות מאמציהם נמנעה פעולה רחבה בהרבה שנועדה להשתלט על כל המרחב. אמירות אמריקניות אלה היו ביטוי לראייה לפיה שימור המצב הקיים במרחב עשוי לשמש את וושינגטון כמנוף נוסף מול הרוסים והסורים לכפיית ויתורים מדיניים ופוליטיים בתהליך ההסדרה הסורי.

כעת נראה, כי הסורים והרוסים מפנים את תשומת ליבם חזרה למרחב זה, במטרה להוציא לפועל התערבות צבאית נוספת. סביר, כי גם פעולה זו תהיה מוגבלת בהיקפה, ויעדה יהיה השתלטות מחדש על עוד אזורים קטנים במרחב, דוגמת חלקים נוספים מכביש M5 המחבר בין כל הערים המרכזיות של סוריה (מדרעא בדרום ועד חָלֶבּ בצפון) או אזור סהל אלעאב, על-מנת להרחיק את הקבוצות החמושות עוד יותר מבסיס חמימים.

הצעדים שציר רוסיה-סוריה מוציא לפועל באזור זה, בסופו של דבר מועילים למלחמה נגד גורמים רדיקליים ומקרבים את המלחמה בסוריה לסופה. יש להודות, כי הם עשויים לקדם יציבות אזורית לאורך זמן. כאמור, אזור צפון-מערב סוריה הפך בשנים האחרונות לחממה הגדולה ביותר בעולם הערבי של פעילי ג'יהאד עולמי.

ארה"ב והמערב לא יפעלו

ההוכחה האחרונה ליתרונותיה בעיני כל אותם פעילים קיצוניים היא העובדה שמנהיג דאעש, אבו בכר אל-בגדדי, מצא בא מקלט לאורך זמן (הגעתו אליה הייתה דרך מרחב צפון חָלֶבּ שבשליטת טורקיה ושליחיה). הגורמים היחידים שיש להם היכולת והרצון להכחיד חממת טרור זו, הם סוריה ורוסיה. ארה"ב והמערב אינם מראים נכונות לפעולה צבאית לקידום מטרה זו; נהפוך הוא.

ככל שפעילות זו יכולה להתבצע מהר יותר, ובעוצמה רבה יותר, וללא התנגדות בינלאומית משמעותית, כך ניתן יהיה לייצר את התנאים לשיפור היציבות בסוריה. ככל שהיציבות בסוריה תעמיק, כך יקטן הצורך בנוכחות של גורמים זרים, במיוחד אירן ובעלי בריתה. כמו-כן, ניקוי האזור מפעילי טרור צפוי לצמצם את הסיכונים של זליגת הפעילים למדינות האזור במטרה לזעזען.

מולם, טורקיה צפויה להעמיד את ההתנגדות הקשה ביותר, בעיקר בגלל האינטרס הטורקי למנוע יצירת גל פליטים לשטחה, זליגה של פעילי טרור ופגיעה באזור שהפך להיות אמצעי קריטי לשימור מעמדה בתהליך ההסדרה בסוריה. אזור זה הוא כר לפעילות צבאית טורקית, יחד עם צפון חָלֶבּ (מרחב עפרין-ג'ראבלס) והאזור שבין צפון רקה לבין צפון חסכה (אזור תל אביד - ראס אלעין), ולכל שליחיה החמושים.

על-מנת לשמר את המצב הקיים, טורקיה התחייבה פעמים מספר בפני רוסיה, כי תפעל על-מנת לשמר הפסקת אש בין הקבוצות החמושות הפעילות בצפון-מערב סוריה לבין צבא סוריה, ואף הבטיחה לפרק את המסגרות הקיצוניות ביותר, דוגמת HTS. לשם כך הקימה, בהסכמת רוסיה, כמה נקודות פיקוח במחוז אידליב. חרף זאת, לא הצליחה טורקיה למנוע ירי תלול-מסלול של אותם גורמים על האזורים שבשליטת המשטר הסורי, ולא היה אף ניסיון נחוש מצידה לפרק את ההתאגדויות החמושות הקיצוניות, אשר אנשיהן שולטים היום על יותר מ-80% מהמרחב.

"נזק הומניטרי" מנופח

במקביל, אם ארה"ב תמשיך להתעקש ולהימנע מכל פעילות צבאית נגד הגורמים שהעניקו מקלט לפעילים מסוכנים כמו אל-בגדדי, היא למעשה תורמת במישרין ובעקיפין להמשך התפתחותה של צפון-מערב סוריה כחממה של ג'יהאד קיצוני. יתר על כן: צפון-מערב סוריה גם ימשיך להיות קרקע פורייה לפעילות רדיקלית וחתרנית שתמשוך ארגונים קיצוניים, דוגמת חמאס, שהתחיל את מעורבותו באזור עוד ב-2012. לכן, האינטרס הישראלי המובהק הוא שהמבצע הצבאי של סוריה ורוסיה ייצא לפועל במהירות וביעילות מירבית.

אחד החששות מפעילות הציר הסורי-רוסי הוא הנזק האגבי ההומניטרי. בתקשורת הבינלאומית חוזרים על המנטרה ביחס לכמות האדירה של האוכלוסייה האזרחית בצפון-מערב סוריה העלולה להיפגע ממבצע צבאי של ממשל אסד באזור, כאשר הדיווחים מתחילים מ-2 מיליון ומסתיימים ביותר מ-3 מיליון.

זוהי הזדמנות טובה להיזכר בדוגמאות מקבילות של המלחמה בסוריה בעבר. בעת ההשתלטות הסורית על מזרח העיר חלב, הדיווחים האפוקליפטיים בתקשורת הבינלאומית התחילו בחצי מיליון תושבים, ירדו ל-300,000 ולבסוף התברר, כי האוכלוסייה הייתה סביב 100,000, שרובם המוחלט יצאו ללא פגע מהמהלך הצבאי. ואילו
בשנה שעברה, כאשר צבא סוריה השתלט על שכונה בצפון-מזרח דמשק, אותם אמצעי תקשורת פרסמו דיווחים על טבח-עם של יותר מחצי מיליון תושבים. עם תום המבצע התברר שלא רק שלא היה טבח המוני, אלא שהאוכלוסייה האזרחית מנתה מלכתחילה לא יותר מכמה עשרות אלפי תושבים.

לא מן הנמנע, כי גם במקרה של צפון-מערב סוריה, הדיווחים אינם מייצגים את האמת בשטח, אלא נועדו לעצב את דעת הקהל הבינלאומית, ובכך להשפיע על המהלכים באזור. כמו-כן, חשוב להדגיש שצבא רוסיה הקים כמה מעברים יבשתיים על-מנת שאלו ישמשו את האוכלוסייה המקומית כדי לעבור לאזורים שקטים יותר. בשלב זה, HTS והגורמים הנאמנים לארגון זה עושים ככל יכולתם למנוע מהאזרחים המעוניינים לעבור לאזורים שבשליטת המשטר הסורי לעשות כן, כדי שמעטפת ההגנה של האוכלוסייה האזרחית תמנע פגיעה בהם.

המערכה על צפון-מערב סוריה איננה מערכה מקומית חסרת השלכות אזוריות. זוהי מערכה שנועדה בסופו של דבר לחזק את השלטון המרכזי בדמשק. מימוש יעד זה, בנוסף להקלה משמעותית בבידוד האזורי והכלכלי של סוריה, עשוי להעניק לישראל את המנוף הנדרש על-מנת לעלות מדרגה במערכה נגד התבססותה הצבאית של אירן. במצב הזה, לאחר כמעט עשור של מלחמת הישרדות, מחיר ההפסד לדמשק יהיה משמעותית גבוה יותר מכפי שהוא כעת. בנוסף, המערכה על צפון-מערב סוריה צפויה להעניק טיפול שורש לחממת הטרור הגדלה במרחב זה, והדבר צפוי לתרום בטווח הארוך ליציבות האזור.