|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השר לביטחון פנים, עורך דין בהכשרתו, רוצה שבתי המשפט יפסלו הסדרי טיעון מקילים בעבירות נשק. בדרך הוא שוכח עקרונות יסוד, מתנהג כמו טוקבקיסט וזורק הרחק ממנו את תפוח האדמה הלוהט
|
|
גלעד ארדן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
לשר לביטחון פנים, עו"ד גלעד ארדן, הייתה משאלה לבתי המשפט, והוא הביע אותה (8.12.19) בפגישה עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. וכך נאמר בהודעה המשותפת שפורסמה לאחר פגישתם: "עבירות הנשק במגזר הערבי הפכו למכת מדינה איומה שנוטלת חיים רבים של אזרחים תמימים. לצד אכיפה נחושה של המשטרה, מוכרחה להיות גם ענישה משמעותית ומרתיעה כנגד עבירות אלה. לצערי, בכתבי אישום רבים מוגשים לבתי המשפט הסדרי טיעון, שלא מבטאים את חומרת הענישה שהחוק קובע לעבירות נשק, ולכן נדרש שיתוף פעולה הן מצד רשויות התביעה והן מצד בתי המשפט בהחמרת הענישה, עד כדי דחיית הסדרי טיעון החורגים ומקילים משמעותית את עונשו של הנאשם אל מול כוונת המחוקק". הבה ונבהיר כמה נקודות לשר עו"ד ארדן. - הסדרי טיעון נעשים בידי הפרקליטות, לא בידי בתי המשפט. אם אתה חושב שהם מקילים מדי - פנה לשר המשפטים, אמיר אוחנה, לא לנשיאת בית המשפט העליון.
- פסיקת בית המשפט העליון קובעת, כי ככלל - יש לכבד הסדרי טיעון. אם אתה סבור שיש לשנות מצב זה - פנה לשר המשפטים, אמיר אוחנה, כדי שהפרקליטות תנסה ליזום דיון מחודש בהלכה זו, או שמשרדו יעגן בחקיקה את כל נושא הסדרי הטיעון (שהפרקליטות מעדיפה, "משום מה", להותיר ברמה של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה). הכתובת איננה נשיאת בית המשפט העליון.
- שופט חייב לפסוק בצורה עצמאית על-פי התיק שלפניו. הוא כפוף להלכות מחייבות של בית המשפט העליון, ולא להנחיות מלמעלה - אפילו לא של נשיאת בית המשפט, ובוודאי לא של הדרג הפוליטי.
- בית המשפט העליון פרסם לפני חודש פסק דין מנחה, המחייב את בתי המשפט המחוזיים להחמיר את הענישה על עבירות נשק (ראו קישור משמאל). לא יזיק להתעדכן בפסיקה לפני שיוצאים נגדה.
דבריו של ארדן לא רק מבטאים התעלמות מן המצב המשפטי ומן העובדות, אלא גם מדגימים שתי נטיות של פוליטיקאים רבים בעמדות כוח: לדבר כמו טוקבקיסטים ולגלגל את האחריות לפתחם של בתי המשפט. ארדן הוא האחראי מספר אחת למאבק בעבירות הנשק במגזר הערבי, משום שהמשטרה היא קו ההגנה הראשון מול עבריינים. במקום לזרוק ססמאות ("מכת מדינה איומה שנוטלת חיים רבים של אזרחים תמימים"), על ארדן להציג תוכנית סדורה למאבק בתופעה - תוכנית שבחוד החנית שלה תעמוד המשטרה. אבל הרי הרבה יותר קל לדבר גבוהה-גבוהה מאשר לרדת לפרטים בשטח. ארדן בכלל כנראה אוהב יותר את הפוזיציה של הטוקבקיסט. בשבוע שעבר הוא הביע תמיכה במימון ההמונים של העיתונאי ארנון סגל, שמטרתו לפרסם כספר את מאמריו על הר-הבית בעיתון מקור ראשון. וכך כתב: "הפיכתו לספר שיופץ לציבור תהיה עוד צעד בחיזוק ריבונותנו בבירתנו הנצחית". אלא מאי? המשטרה, עליה אחראי ארדן, היא המופקדת על ביצוע המדיניות המפלה לרעה יהודים - ורק יהודים ומשום שהם יהודים - בהר-הבית. היא זו שמאפשרת לווקף להפוך את הר-הבית לשטח אקס-טריטוריאלי. אז אולי במקום, או לפחות לצד, הציוץ הזה - תתכבד ותעשה משהו לשם "חיזוק ריבונותנו בבירתנו הנצחית"? והנקודה השנייה: כמה טוב שיש בתי משפט, שאפשר לזרוק לעברם תפוחי אדמה לוהטים. מבחינת הפוליטיקאים, זהו מצב של win-win: אם בתי המשפט יאשרו את מדיניותם - מה טוב; ואם יפסלו אותה - ניתן יהיה להאשים אותם בחוסר המעש של הדרג המדיני ולזעוק מרה על אובדן המשילות. וכך גם בנושא הנשק במגזר הערבי: המשטרה מגלה אימפוטנציה, השר הממונה עליה מסתפק בדיבורים, הפרקליטות מגישה הסדרי טיעון מקילים - אבל מבית המשפט מצפים שיפסול ויחמיר ויעניש. איזה כיף להיות שר. |
| תאריך:
|
09/12/2019
|
|
|
עודכן:
|
09/12/2019
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בן נאמן
|
9/12/19 11:50
|
|
|
|
2
|
|
קורא יודע דבר
|
14/12/19 23:26
|
|
זה עכשיו בידיים של כולם, במספר לחיצות על לוח המקלדת או בנייד, אפשר היום להזמין מוצרים מחו"ל, למשל דרך אמזון או באתרים מקבילים, במחירים השונים מאלו שהיינו רגילים לרכוש בישראל, למשל בסופר-פארם או ברשת המזון.
|
|
|
|
|
לפני כמעט חמש שנים נכנסתי לכנסת, לתוך עולם חדש בו לראשונה הייתי צריכה ללמוד איך להילחם כדי להשיג את הדברים שלמענם נבחרתי לשרת את הציבור; איך לנהל את המאבקים הפוליטיים הפנימיים, איך לנסות לתפוס את תשומת הלב של בוחריי ואיך לייצג אותם נאמנה.
|
|
|
|
|
מאמר זה עוסק בשורת פסקי דין שניתנו לאחרונה על-ידי ועדות הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, בו נדרשו לדון שוב ושוב בסוגית מיסויה של אופציה ייחודית במקרקעין.
|
|
|
|
|
פרשת השבוע פותחת בפסוק (בראשית כח): [י] וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. זו הפעם השנייה שיציאה כתובה ביעקב, הפעם הראשונה הייתה כשנולד (פרק כה): [כו] וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב... הפעם הראשונה מובנת אבל הפעם השנייה לא כל כך, כי מה היה חסר אם היה כתוב רק "וילך יעקב חרנה"? רש"י עונה על כך: שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, כלומר העיר הושפעה מיציאתו. ועדיין צריך להבין את משמעות היציאה הזאת עבורו שהרי אליו היא מיוחסת. כאמור, בפעם הראשונה היציאה היא מהרחם, נולד, יכול להיות שגם היציאה השנייה מהווה סוג של לידה? מסתבר שאכן כך, יעקב אבינו יצא להתמודד עם העולם ובכך הוא כמו הוליד את עצמו מחדש.
|
|
|
|
|
"אנשים עם מוגבלויות" - זו הגדרה רחבה מאוד. חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות מגדיר אותם כ"אנשים עם לקות פיזית או נפשית, עקב מחלה או תאונה, אשר בגלל לקות זו הם מוגבלים בתפקוד בתחום או תחומי חיים עיקריים". הגדרה זו עשויה לכלול אנשים פגועים פיזית, עיוורים, חירשים, אנשים עם אוטיזם, בעיות קוגניטיביות ועוד ועוד. זו סקאלה רחבה מאוד של מקרים, החל מאנשים עם נכות או לקות קלה שיכולים גם לרוץ מרתון, וכלה באנשים סיעודיים המרותקים למיטה.
|
|
|
|
|
