פרטי האירוע
חוזים - חוזים אחידים - בקשת היועץ המשפטי לממשלה לביטול תנאים מקפחים בחוזה אחיד - חוזה שירותים שנועד להסדיר את היחסים שבין חברת שירותים לבין בעלי יחידות בבית משותף - המאפיינים של החוזה האחיד - טענות שיהוי כנגד הבקשה. הדיון נסב על בקשת היועץ המשפטי לממשלה לבטל מספר תנאים מקפחים ב"הסכם שירותים" אחיד שנערך ע"י המשיבה 2 ואשר נועד להסביר את היחסים שבין חברת השירותים לבין בעלי יחידות בבניין שנבנה ע"י המשיבה.
טענות המשיבה
1. ההסכם הנדון איננו "חוזה אחיד". אפילו ייקבע כי ההסכם מהווה "חוזה אחיד" אין בית הדין צריך לדון בו שכן הצדדים התקשרו בו לפני זמן רב ומפני השיהוי בהגשת הבקשה התערבות בית הדין תגרום לאי צדק.
2. אין מדובר בהתקשרות עם אנשים שחופש הבחירה שלהם אינו קיים, אנשים מסוג ה"אזרח הקטן" חסר הכוח שעבורו נחקק החוק, אלא בהתקשרות על בסיס עסקי טהור.
החלטת בית משפט
השופט ש' ברנר - על-פי הגדרת "חוזה אחיד" על החוזה להיות כזה שתנאיו משמשים חוזים רבים להתקשרות עם "אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם". לטענת המשיבה יש במקרה המיוחד שבפנינו מגבלות מסוימות הן לעניין מספר האנשים והן לזהותם. דומה שהמשיבה לא מפרשת נכונה את הגדרת ה"חוזה האחיד" בחוק. לפי החוק, "חוזה אחיד" הינו "נוסח של חוזה שתנאיו כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם". צודק המבקש בתשובתו שהדגש בהגדרת החוזה האחיד הינו על כך שהתנאים בחוזה כזה ("כולם או מקצתם") נקבעו ע"י הספק כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים. חוסר המסוימות הינו פן אחד של החוזה האחיד - ולא תנאי נוסף הבא להוציא חוזים מסוימים מתחולת החוק. מבחינה זו, החוזה שלפנינו הוא "חוזה אחיד" שכן עולה ממנו בבירור שהמשיבים לא ידעו מראש את זהותם של אלה שהתקשרו איתם - לאחר שכבר היה החוזה מוכן בידיהם.
עובדה שאחד מן המתקשרים חתם על נוסח חוזה ששונה בכמה מתנאיו מ"הסכם השירותים" שצורף לבקשה - איננה משנה הרבה. גם כאשר מדובר ב"שלד" של חוזה אשר זהה בחוזים של אותו ספק, הרי אף אם עטיפתו של "שלד" זה שונתה מעט בחוזה אחד מכמה חוזים, עדיין יש לראות באותן תניות "חוזה אחיד". החוק לא נועד לבחון רק תניות בחוזים שנערכים עם מונופולים או עסקים אשר קשורים ב"הגבל עסקי", אלא גם חוזה של ספקים אשר מתחרים האחד בשני. החוק בא להוסיף על "כוחות השוק" או להתמודד עמהם ולא להסתמך עליהם. הבדיקה חייבת להיות אם ההסכם הינו אחיד, ואם כן, האם יש בו תנאים מקפחים. בחינת מצב השוק יכולה לעזור בקביעה האם תנאי הוא מקפח אם לאו אולם בשום מקום בחוק לא נזכר שבית הדין צריך לבחון אם היות החוזה חוזה אחיד לאור האפשרות להיזקק לספקים אחרים. הרקע החברתי לחוק הם אותן התקשרויות שבהן קיים חוסר שוויון בין ספק רב עוצמה לבין מתקשר חסר כוח. ואולם, הבדיקה שהחוק קובע היא הבדיקה של ההסכם נשוא ההתקשרות ולא בדיקת מעמדם הכלכלי היחסי של המתקשרים. אין לומדים על ההסכם מיחסי הכוחות שבין הצדדים לו, אלא בוחנים את ההסכם לגופו ובודקים אם אין בו תנאי אשר מקפח את הלקוח.
לעניין טענת השיהוי, האינטרס לאי קיום תנאי מקפח בחוזה אחיד הינו אינטרס ציבורי הדוחה את התאוריה הקלאסית שאין בית המשפט עושה חוזה עבור הצדדים. על אינטרס ציבורי זה לא רשאי היועץ המשפטי לממשלה, ואף לא יכול, לוותר. לפיכך, אין צדדים לחוזה אחיד רשאים לצאת מן ההנחה שלא צפויה התערבות עתידית של המבקש, או אירגון לקוחות, בזמן כלשהו, במגמה להביא לביטולו של תנאי מקפח, כזה או אחר, בהסכם. ספק הרוצה להבטיח עצמו מפני תביעה לביטול "תנאי מקפח" יכול לפעול לפי פרק ג' לחוק ולבקש אישור מראש לחוזה האחיד שלו. במקרה שכזה, על-פי סעיף 14(ב) לחוק, אי אפשר יהיה לטעון כלפיו שישנם תנאים מקפחים בחוזהו. אשר על כן, על המשיבה להלין על עצמה שלא ביקשה אישור להסכם שערכה, ואל לה להלין על המבקש שפנה ובחן את חוזיה רק עתה.
הערעור נדחה.
נכתב על ידי שגיא בנתאי
