קברו של איש דת שיעי נראה כיעד מוזר למחאה העירקית על השחיתות, הממשל הלקוי והאבטלה. מוחמד בכר אל-חכים התנגד ל
סדאם חוסיין, אבל גם היו לו קשרים קרובים לאירן המסייעת כיום לממשלת עירק בניסיון לדכא את המהומות. התערבות כזאת מרגיזה את העירקים, אשר זרקו בקבוקי תבערה על קברו של אל-חכים בעיר נג'ף ועל אנשי המיליציה הנתמכת בידי אירן השומרים עליו, וגם הציתו את הקונסוליה האירנית הסמוכה.
המהומות נמשכות זה החודש השלישי, עם 400 הרוגים מאש כוחות הביטחון. ראש הממשלה, עאדל עבד אל-מהדי, הודיע בסוף נובמבר שיתפטר, אך שני הצדדים יודעים שזה אינו הפתרון. ההתפטרות עשויה לסמן את תחילתו של מאבק אלים עוד יותר, שיוביל למעורבות גדולה עוד יותר של אירן – צופה אקונומיסט.
נכון לעכשיו אל-מהדי עדיין בתפקידו. את מחליפו יבחרו מפקדי המיליציות השיעיות שהפכו לפוליטיקאים, שהם השליטים האמיתיים במדינה. רבים מהם רוצים שראש הממשלה הבא יהיה אכזרי יותר. האדי אל-עמרי וקאיס חזאלי טוענים שהם מובילים את הגוש הגדול ביותר בפרלמנט ושולטים במיליציה החזקות ביותר, והם עובדים עם קאסם סוליאמני, מפקד כוחות קודס במשמרות המהפכה האירניים. כל אלו רוצים להפיץ את ההשפעה השיעית באזור ורואים את ההפגנות כאיום.
גם המפלגות הסוניות והכורדיות, כמו השיעים, חומסות את המדינה ולכן יתקשו לדבר בשמם של המפגינים ונגד הסטטוס-קוו. הנשיא הסוני-כורדי ברהאם סאלח אמור ליטול לידיו באופן זמני את סמכויות ראש הממשלה, אבל לא אמר הרבה מאז שקרא לחקור את הרג המפגינים ונתון בעצמו לאיומים. מוקטדה א-צדר, איש דת סוני העומד גם הוא בראש גוש גדול בפרלמנט, נראה גם הוא נבוך.
המוסדות האחרים בעירק מיישרים קו. שופטים חורצים את גורלם של מפגינים בהתאם לחוקים נגד טרור. משרד התקשורת הפיל את האינטרנט כדי להקשות עליהם להתארגן. כוחות הביטחון ריסנו יחסית את עצמם כדי למנוע תגובה חריפה יותר מצד המערב ואנשי הדת. ארה"ב קראה לממשלת עירק לשוחח עם המפגינים, אך לא תתערב במתרחש.
המפגינים דורשים ממשלה חדשה לגמרי, בחירות הוגנות יותר ולהקדים אותן. הם רוצים להעמיד לדין פוליטיקאים על שחיתות ועל האלימות הנוכחית. הם רוצים גם לסלק את אירן ותומכיה. רוב הציבור עומד מאחוריהם, טוען אקונומיסט, אבל הם זקוקים לתמיכתם של אנשי הדת הבכירים – וחלקם חוששים להתגרות באירן או לאבד את אמינותם אם הממשלה תתעלם מעצותיהם.
למרות ההרג הנרחב, המורל של המפגינים נותר גבוה. בכמה ערים יש להפגנות אווירה של קרנבל, אך במקומות אחרים גירשו המפגינים את אנשי הממשל. בשורות המפגינים בולטים צעירים מובטלים, שלעיתים מעדיפים להשליך בקבוקי תבערה במקום להגיע לפתרון בדרכי שלום. המצב עלול להפוך להיות גרוע עוד יותר.
