למצוא חן בעיני עשו

טוב, עכשיו שיודעים כבר שהולכים לבחירות בפעם השלישית בתוך שנים עשר חודשים, נראה לי מתאים לפתוח את הרשימה השבועית בהתייחסות למציאות (יש שיאמרו ההזויה) הזאת. לשאלה איך הגענו לכך יש משיבים רבים ותשובות רבות יותר, כמעט כולן מתייחסות לתופעות מהשנה האחרונה או לכל היותר משלוש השנים אחרונות. רק בודדים טורחים להעמיק יותר בחיפוש השורשים האמיתיים של התופעה וגם הם לענ"ד מחמיצים נקודות חשובות. את הטור השבועי הזה אני כותב כבר יותר מ-15 שנה ברציפות ולא פעם ביקרתי את מערכות השלטון שלנו בטענה שהן מובילות לחורבן. לא בכוונה כמובן, אבל זה מה שהן עושות. ועכשיו לכאורה זה מגיע והחורבן הוא חורבנן של אותן מערכות.

לכאורה, הבחירות הבאות, כמו גם שתי קודמותיהן סובבות סביב שאלה אחת: בעד או נגד נתניהו כראש ממשלה. לא ניכנס כאן לטיעונים הקוטביים, אבל אחת הטענות המרכזיות נגדו מתייחסת לעובדה שבעשר שנות שלטון רצוף הוא לא עשה דבר לשפר את המערכת ואף בלם ניסיונות כאלה. והרי הוא עצמו התפאר בכך שהגן על מערכת המשפט. מאיפה זה בא לו? הנה משהו שכתבתי אודותיו לקראת בחירות 2003, כשלא היה מועמד בבחירות: "לזכותו ייאמר שהצליח לחשוף את כל הכיעור והרקב הפנימי שפשה במערכות הפוליטיקה והתקשורת; כולם שנאו אותו והוא החזיר להם בניסיונות ריצוי שהשניאו אותו עוד יותר". תופעה מעניינת אבל לגמרי לא חדשה, היא נלמדת מפרשת השבוע.

יעקב שולח אל עשיו מסר מפייס (בראשית לב): [ד] וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָׂו אָחִיו... [ה] וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן... [ו] וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ. המפרשים תוהים על תכלית מעשהו של יעקב, מה רצה להשיג בהודעה הזאת ששלח לעשו? רש"י אומר שהמסר של יעקב לעשו היה: שאני שלם עמך ומבקש אהבתך. וכך מפרש גם ה'ספורנו': כי אין ספק אצלי שתשמח על היות לי עושר וכבוד ואמצא חן בעיניך כשאבשרך בזה. ה'אבן עזרא' מפרש שהכפיף עצמו לעשו: ואשלחה להגיד - כי רצוני לעשות כל אשר יצוה, וזה טעם למצא חן. ובדומה לזה מפרש הרמב"ן: ואשלחה להגיד לאדני שיש לי עושר ונכסים וכבוד לעשות בו חפצך ורצונך.

עולם התהו נגד עולם התיקון

פירושים מנוגדים? נראה את ההמשך: [ז] וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. הדיווח הזה מבשר טובות או להפך? תלוי את מי שואלים. רבינו בחיי מפרש שמדובר במערך קרבי: וארבע מאות איש עמו - מוכנים למלחמה. ולעומתו מפרש ה'חזקוני' שזה בכלל משמר כבוד: וגם הולך לקראתך - להקביל פניך מרוב שמחה. וארבע מאות איש עמו - לחלוק לך כבוד. אז מה באמת הולך פה, יעקב מבשר לאחיו על הצלחתו כדי לשמחו, כלומר מנקודת מוצא של שוויון, או מכפיף עצמו אליו? והמלאכים מדווחים על משמר כבוד או על צבא התקפי? הכלל הוא ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" השאלה רק כיצד מיישבים את מה שנראה כניגודים.

גם וגם. הזוהר מזהה את יעקב ועשו עם יצר הטוב ויצר הרע בהתאמה והמתח ביניהם מייצג את המאבק הפנימי המתחולל בנפשו של כל יהודי, בין הטוב ובין הרע. יש יהודים שמגבירים את הטוב על הרע ויש שנסחפים עם הרע ועד שקוראים לו טוב כמו שצטטנו בשבוע שעבר מהנביא ישעיהו. מכאן שהמאבק הזה בין יעקב לעשו יכול שיתחולל בתוך עם ישראל ולענ"ד זה מה שקורה אצלנו במדינת ישראל. המדרש מבקר את יעקב על ניסיונו למצוא חן בעיני עשו והוא מצטט כביכול את הקב"ה הנוזף ביעקב על שהשפיל עצמו בפני עשו: לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר לו "כה אמר עבדך יעקב"?! כי אין מצב שההולך בדרכו של יעקב ימצא חן בעיני ההולכים בדרכו של עשו.

שכן כדי שזה יקרה צריכים למצוא איזה מכנה משותף. יעקב מציע כזה, הוא לא רק רוחני הוא גם מצליח כלכלית, תחום השייך לכאורה לעשו. אבל בהמשך הוא מבין שעשו לא משתף פעולה, הוא לא מוכן להתחבר לרוחניות ויעקב יורד מהרעיון. עשו מציע ליעקב שיתוף פעולה, סיוע: [יב] וַיֹּאמֶר, נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ. יעקב מסרב הקצב שלו שונה משל עשו: [יד] יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי, לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה. יבוא יום שיהיה שיתוף פעולה אבל זה יקרה רק באחרית הימים. כלומר בימים אלו. וזה אכן קורה, כאילו מעצמו, ביחסם של בני אדום אלינו, אבל עדיין לא אצל בני עמנו המאמצים את דרכו של עשו הוא אדום.

המאבק הזה הוא בין עולם התהו לעולם התיקון. בעולם התהו יש אורות מרובים, עוצמות גדולות אבל כלים מעטים. בעולם התיקון יש אורות מעטים אבל הרבה כלים להכיל אותם. אצל יעקב ועשו הניגוד הזה מתבטא ביחסם לרכוש שבבעלותם. עשו מסרב לקבל את התשורה של יעקב בטענה שהוא לא צריך טובות: יֶשׁ-לִי רָב... יעקב מפציר בו שיקח ואומר: כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל... יש לי כל מה שאני צריך וזה מספיק. בעולם התהו שולט העכשוויזם והראוותנות, בעולם התיקון, העולם של יעקב אבינו, מתנהלים בצניעות ובזהירות. קל לזהות שאצל ראש הממשלה יש ערבוב בין עולם התהו ועולם התיקון, על זה ביקרתי אותו לא אחת, אבל עיקר הנטייה שלו היא לתיקון ועל כך רודפים אותו.