ברוך שפטרנו

לטובתה של המדינה, אני מקווה, שדרכו של שי ניצן, פרקליט המדינה הפורש, תיחסם במרוצו אל בית המשפט העליון ר"ל; וזה יובטח רק אם ימשיך לכהן שר משפטים, שמתנגד ל"מדינת העומק" - השתלטות יועצים משפטיים, פרקליטים ושופטים על המדינה מבלי שנבחרו על-ידי העם, תוך נישולו מריבונותו.

לא ארחיב מלים על שי ניצן, שהצטרף מזמן ככוכב-עליון לנבחרת השקרנים הכרוניים - אלה, שנאמר עליהם, שכשהם אומרים, 'בוקר טוב', חובה לפתוח את החלון, ולראות הזרחה השמש.

לא הצלחתי להבין כיצד התגלגל ניצן מעלה, שעל אי-התאמתו לתפקיד פרקליט המדינה כבר הרחיבה השופטת בדימוס הילה גרסטל בדוחה על הפרקליטות, דווקא בימי שלוט הליכוד; ואולי זה עוד סימן ברור לאי-המשילות של ממשלות הליכוד.

אפילו מבחינת הפרקליטות הזיק ניצן: בימיו ירד האמון בה לשפל חסר-תקדים, וכל מי שקראו את ראיון הפרידה עמו ב'ישראל היום' בסוף-השבוע האחרון, הבינו היטב מי האיש, שלאסונה של המדינה היה פרקליט המדינה, ולמה זכתה בכהונתו הפרקליטות באי-אמון ציבורי. בכל אופן, נברך בכוונה גדולה, 'ברוך שפטרנו (בינתיים) מעונשו שלזה'.

חרגו

השוואה מעניינת בין ההפתעה האמריקנית בפרל הארבור לבין הפתעתנו במלחמת יום הכיפורים עולה ממכתב, ששלח לי סא"ל (בדימוס) ד', טייס לשעבר.

"כמה שנים לפני 1941 ניהל חיל-הים האמריקני תרגיל תקיפה נגד פרל הארבור, שדמה למתקפה, שביצעו היפנים", כותב לי ד'. "מסקנות התרגיל בוטלו על-ידי המפקד הצבאי של הוואי בטענה, שחיל-הים חרג ממתווה התרגיל"!

ואצלנו ביטל הרמטכ"ל חיים בר-לב את תוצאת משחק המלחמה "מהלומה", שבו צלח הצבא המצרי (בראשותו של אלוף הרצל שפיר) את התעלה, כיוון שלדברי בר-לב, אין המצרים מסוגלים לבצע את תוכניותיו של שפיר.

ומוסיף ד': "חיל-הים האמריקני, בניגוד לחיל-הים הבריטי, הבין כבר בשנות ה-1930, שעתיד הלוחמה הימית ייקבע באוויר, ומיקד את התעצמותו בנושאות-מטוסים. עד סוף מלחמת העולם השנייה ייצרו האמריקנים כ-36 נושאות-מטוסים".

איפה ואיפה

בלימודיי בטקסס למדתי את המונח 'צדק של קנגורו'. כלומר, צדק בררני, הקרוי במקורותינו, 'איפָה ואיפָה'.

עוד דוגמה לשיטה הבזויה, שמובילה מערכת אכיפת החוק שלנו (איזו אשליה ... היא לגמרי לא שלנו), הנו המשפט המוזר של הרב שלום דב וולפא ושל שבתי וינטראוב, שזוכו מעבירה של "הסתה לאי-ציות" על-ידי בית משפט השלום בירושלים ועל-ידי בית המשפט המחוזי בעיר. השופטים קבעו, כי למעשיהם לא הייתה השפעה על חיילי צה"ל.

עתה הגישה המדינה (כלומר, הפרקליטות ... של שי ניצן) בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון על זיכוים, למרות שהשניים עברו לכאורה על החוק לפני כעשר שנים, וזוכו בשתי ערכאות. באותו ההקשר - מעניין, ששמאלנים, המסיתים נגד השירות בשטחים, אינם עוברים עבירה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה (ראו מקרה פרופ' יעל אמיתי, שאינה יחידה).

כנראה, לא רדיפת הצדק מנחה כאן, כמו במקרים אחרים, את הפרקליטות, המתנהלת משיקולים פסולים.

הדתה

"קראתי את הטור של גל אוחובסקי על זה ששירים ברדיו הם גם הדתה", כך כתב יותם זמרי, ואני חושב, שזה ממש יפה שאוחובסקי עוזר גם לטמטום לצאת מהארון".

וזה סיכום כה מוצלח לדבר שטות של אוחובסקי נגד השמעת שירים דתיים ברדיו - ובעיקר, לא בגלגלצ "שלוֹ". הוגה הדעות אוחובסקי מסכם את טורו ב-MAKO: "גם ככה מתחוללת עכשיו מלחמה גדולה בישראל על הצביון החילוני שלה. היא מתנהלת בהרבה חזיתות, ובלי ששמנו לב, דווקא במוזיקה אלוהים נחל כאן ניצחון. הגל האמוני הוא לא תיקון כמו הגל המזרחי; הוא לא כיף כמו הגל הפופי; הוא פשוט עוד ניסיון של אנשים דתיים להשתלט כאן על התודעה. הגיע הזמן לפחות להגיד בקול רם שזה קורה".

כאן הוציא אוחובסקי את המרצע מן השק, ומתברר, שתעמולת השקר על 'הדתה' הנה עוד ניסיון של אנטי-דתיים להשתלט על המדינה, ולהכניעה לדרישותיהם, או למצער, לכפות את דעותיהם על הכלל.