בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
רמי ילד של אף אחד [צילום: באדיבות סרטי נחשון]
|
|
|
ביקורת הסרט "רמי ילד של אף אחד"
|
|
|
|
באין משפחה
|
סרטו של אנטואן בלוסייה, על-פי ספרו הקלאסי של הקטור מאלו מ-1878 "באין משפחה", שבישראל הוא נקרא "רמי - ילד של אף אחד", קורע את הלב לא פחות מהספר שהפך לנכס תרבות עולמי ● לאו-דווקא ילדים, ובטח לא קטנטנים, אלא צופים בכל הגילאים, עם נשמה צעירה - ייהנו מהסרט המלבב הזה שכובש כל לב
|
הסיפור על תינוק שננטש על-ידי הוריו ואומץ בידי זוג שגידל אותו כבנם, מקבל תנופה כשהאב המאמץ מוכר את הילד בן השמונה לאמן - בעל תיאטרון חיות נודד. גלגוליו של רמי ( מלום פקן, הילד השחקן מלידה, בעל יכולת השירה, שנבחר מתוך 400 מועמדים) מביאים את הצופים אל הנופים המדהימים, הפראיים-טבעיים של מערב צרפת. הנופים כה ציוריים, שאתה חש שהם אלה שהיוו את הרקע לציורי כל גדולי האימפרסיוניסטים הצרפתים (כולל מונה בז׳יוורני). כשרמי מוצא בסוף דרך החיפושים שלו את הוריו האמיתיים, באנגליה של המאה ה-19, הבימאי המוכשר מעניק לצופים תחושת איזכור לסיפורי דיקנס. הכל כה ריאלי ונוקב. הסיפור כה שובה כל לב, ויכולתו של הבימאי ליצור מתח תוך צמצום והתרכזות בפרטים העיקריים, הם שיוצרים מהסרט חוויה בלתי חוזרת. בחירתו של אנטואן בלוסייה ב דניאל אוטיי יליד 1950, אחד מגדולי שחקני צרפת, שזכור מהסרטים "מנון" ו"ז׳אן דה פלורט" - מוצלחת ביותר. השחקן נכבש אף הוא לסיפור, וללא הרהור נוסף הסכים לככב בסרט הנפלא הזה כ-וויטאליס. כך גם מלום פקן שהיה בן 11 בעת ההסרטה - נטמע לגמרי בדמות, במיוחד בקטעי השירה שלו, שהיא כה בעלת משמעות והשלכה על המתרחש. לודיווין סאונייה, כאמו המאמצת מלאת החמלה והאהבה לילד המתוק, מקסימה במשחקה. לעומת צמד הרמאים שהתחזו להוריו - ממש כאילו לוקחו מהדמויות של צ׳ארלס דיקנס בספריו. התפאורה בסרט והמוזיקה הסימפונית המלווה אותו ברובו - מדהימים. התאורה האותנטית למאה ה-19, המוארת בעששיות, מעצימה את תחושת ההזדהות של הצופים עם ההרפתקאות בעלילה ועם הדמויות הכה מכמירות, הן של הילד המקסים, והן של וויטליס, בעל תיאטרון-החיות הנודד, שהילד הופך להיות חלק ממנו והוא חלק מהילד. הקוף טוב הלב והכלב הנאמן קאפי מהווים את המסד להופעות התיאטרון והמקור לקיומם של האיש והילד. המאבק על השרידות שלהם, בלוקיישנים המגוונים, כולל בסצינת סערת השלג המונומנטלית - סוחף את הצופים, ולא משאיר רגע אחד של ריק. לרווחת הילדים הצופים בסרט, הוא מוקרן בכל רחבי הארץ במקביל בשתי גירסאות - האחת במקור הצרפתי, והשנייה בדיבוב עם צוות שחקנים נודעים ישראלי, בראשם נתן דטנר הנפלא כוויטלי. ממולץ בחום לילדים לא קטנטנים, ולצעירים ברוחם עד 120.
|
דניאל אוטיי כוויטאליס [צילום: באדיבות סרטי נחשון]
|
|
|
|
תאריך:
|
17/12/2019
|
|
|
עודכן:
|
17/12/2019
|
|
עליס בליטנטל
|
|
אשכול התערוכות המוצג במוזאון הרצליה מתמקד הפעם 'בזמן דיוקן': דיוקן עצמי של יוצרים ויוצרות ומתן ביטוי לקורות חייהם
|
|
|
המחוקק החליט, אכן החלטה שרירותית אך אין דרך אחרת, כי לגרטה טונברג, כלת פרס נובל, אין די שכל להבחין בין טוב לרע. ועל כן אם יקיים איתה מאן דהוא יחסי מין, ואפילו אם הסכימה, ואפילו אם הסכימה בכתב, המעשה ייחשב לאונס, והעושה אותו ייחשב לאנס. כן. מפני שהיא רק בת שש עשרה. והמחוקק קבע כי חשיבתה של בת שש עשרה איננה צלולה מספיק, ועל כן גם אם תסכים הרי זה אונס.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - אי-משילות, המִתווה, צדק של קנגורו וצביון
|
|
|
מצער שגדעון סער, המציג עצמו כמתחזק מקריאה בספר הספרים, לא אימץ ללבו טרם הליכתו לחאן אל-אחמאר את זעקת הנביא ישעיהו בפרק ב' פס' ח' המתריסה נגד נישול עובדי אדמה מאדמתם באומרו: "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ...".
|
|
|
במערכת הבחירות השלישית עומדים לדיון ציבורי שני נושאים עיקריים: מה הייתה תרומתו של ראש הממשלה בתוקף תפקידו. כלומר, רשימת הישגיו המזכים אותו בכהונה נוספת, ונושא החסינות. האם יש הצדקה לשחרר את ראש הממשלה מהאישומים החמורים נגדו ללא משפט, זכות שאף אזרח במדינה אינו זכאי לה על-פי "חוק בוזגלו".
|
|
|
|