1. אורלי בן-ארי גינזברג דעתנית ומקצועית. היא אינה חלק מצמרת הפרקליטות ולא פעלה בצמידות ליועץ המשפטי ל
ממשלה ולפרקליט המדינה. העובדה שהתמודדה שלוש פעמים ולא נבחרה מעידה שאינה מהברנז׳ה הנוהגת לצופף שורות.
שי ניצן פעל כיו"ר ועד הפרקליטים. ראינו את התוצאות; בן-ארי תוכל לבצע שינויים מתחייבים. מינויה נעשה לפי החוק.
2. בחוות דעתו כותב מנדלבליט כי הוא מכיר בכך שעל-פי החוק תפקידו לייעץ, להמליץ וההחלטה מסורה לשר המשפטים אוחנה. אך באותה חוות דעת הוא דורש זכות החלטה או זכות וטו על מינוי מ"מ פרקליט המדינה. זו שרלטנות לשמה. אגב: לפי הקריטריונים שהוא קבע בחוות הדעת, צריך לבחון מחדש את תקינות מינויו.
3. מנדלבליט מלהטט בחוות דעתו על החלטת הממשלה (אחרי פרשת בר-און - חברון) שחייבה הקמת ועדת איתור למינוי פרקליט מדינה, יועמ"ש וכו'. אך מכוחה הוא נוטל לעצמו סמכויות, על-אף שבאותה החלטה שמרה לעצמה הממשלה את האפשרות למנות מ"מ בלא ועדת איתור. מכוח זאת אף מונה ניצב
מוטי כהן למ"מ מפכ"ל המשטרה.
4. מנדלבליט רומז לחשיפה פוליטית בקשר לתיקי נתניהו, אם תמונה בן-ארי לפי החלטת השר אוחנה. ועל כך ניתן לומר: הפוסל במומו פוסל. הוגשו עתירות נגד מינויו לאחר שכיהן כמזכיר בממשלתו של נתניהו. בג"ץ דחה העתירות וקבע כי חזקה על מנדלבליט שיפעל בהתאם לחוק ולתפקידו. חזקה זו נכונה גם לבן-ארי.
5. מנדלבליט קופץ בגלל
ניגוד עניינים. פרקליטה דעתנית ועצמאית עלולה לפעול בניגוד לדעתו, ולחייב: פוליגרף נגד הדלפות; חשיפת הקלטות המתעדות שיבוש החקירה בפרשת הרפז מצד מנדלבליט ואשכנזי; העמדה לדין של פרקליטים שסרחו; חקירת גנץ בפרשת המימד החמישי ואת לפיד בפרשת מילצ׳ן; ואולי אפילו למצוא חורים גדולים בכתב האישום נגד נתניהו. וזה לא מתאים אחרי שנכנע לשי ניצן.
6. מנדלבליט לא מחיל על עצמו את המינימום שהוא דורש מאחרים. כאמור, הוא עצמו נתון בניגוד עניינים. ולכן עליו להימנע מכל פעולה העלולה לסכל יישום הוראות החוק - הקובע כי שר המשפטים הוא המחליט בדבר מינוי מ"מ פרקליט המדינה. פעילות תוך ניגוד עניינים מהווה עבירה של הפרת אמונים.
7. החלטת השר
אמיר אוחנה למנות את בן-ארי לפרקליטת המדינה תובא קרוב לוודאי להכרעה שיפוטית. בג"ץ עלול להוציא צו ביניים ולעכב כניסתה לתפקיד עד הכרעתו הסופית... שתינתן אחרי הבחירות והשבעת ממשלה חדשה. ואז יתייתר הצורך במינוי מ"מ, תמונה ועדת איתור שתבחר פרקליט מדינה ל-6 שנים.
8. על הממשלה הבאה להאיץ השבת המשילות לידיה, ולחזק את הפיקוח והבקרה על גופי החקירה, הפרקליטות וגם על היועמ"ש. וזה אומר: הקמת גוף חדש ובראשו שופט בדימוס, שירכז סמכויות מיוחדות: על מח"ש, יחידת החקירות במשרד הביטחון, נציבות תלונות על שופטים, נציבות תלונות על פרקליטים ושוטרים וכו'.