בחודשים האחרונים קמה טענה מופרכת ומיסקונספציה לא בריאה, לפיה
בני גנץ היה צריך להיכנס ל
ממשלה תחת
בנימין נתניהו לחצי שנה שנה, כפי שהוצע, מהסיבה האומללה שגם אם רה"מ לא היה מכבד את הסכם הרוטציה וכן בוחר ללכת לבחירות, הרי שנתניהו בכל מקרה יכהן עכשיו כשישה חודשים כחלק מממשלת המעבר. ישנן כמה סיבות מדוע המדובר בגיבוב שטויות מוחלט:
א. אם מוסכם על כולם שבממשלת מעבר, עד שמתקיימות בחירות, ועד שהנשיא מעניק את המנדט, ועד שמגיעים להבנות על הסכמים קואליציוניים - במקרה שבכלל קמה ממשלה ולא הולכים שוב לבחירות - עוברים כשישה חודשים, אזי אם נתניהו, אחרי חצי שנה במסגרת כהונתו התיאורטית כרה"מ בממשלת אחדות עם כחול לבן, היה בוחר שלא להעביר את ראשות הממשלה לגנץ, והיינו חוזרים שוב לבחירות - הייתה עוברת עוד כחצי שנה. כך כהונת נתניהו הייתה יכולה להתארך לפחות לכשנה בתפקיד. לכן, מלכתחילה הטענה כי הזמן שנתניהו יבלה במשרד רה"מ במסגרת ממשלת המעבר, עד לכינון הממשלה הבאה אחרי בחירות מרץ, שווה לזמן שנתניהו היה מקבע את עצמו על כיסא מנהיג המדינה מעל חברי כחול לבן בממשלת אחדות, עד בחירות לאחר כחצי שנה, משוללת מן היסוד.
ב. אם חברי הקוקפיט היו עושים זאת, הם היו מכשירים את השרץ ממנו הזהירו ובכך מאבדים כל לגיטימציה להנהיג בכלל ולהתקיים כמפלגה אחת בפרט. אם נצא מנקודת הנחה שהחיבור ביניהם נשען על מטרה משותפת, אשר מבוססת על שינוי השלטון כפי שאנחנו מכירים זה למעלה מעשור - אז מדוע שיישבו תחת קורת גג אחת אם הכר עליו צמחו יהפוך לשיקוץ טמא? סיום זמני של ממשלת ימין צרה לא נחשבת לבשורה אמיתית; אך עם אחדות לצד
גדעון סער, פדיון העם משבי נתניהו ושחרור לפיתתו את הליכוד - ניתן ללכת למכולת.
ג. אם נתניהו היה מצליח לעבוד על רביעיית הקוקפיט לתוך כניסה לממשלת שישה חודשים ולאחר מכן ללכת לבחירות - השדים של מפלגת קדימה ז"ל היו יכולים לקום לתחייה ולשאוב את כחול לבן לשאול אחוז החסימה. כזכור, ב-2012, לאחר שהחוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה ראשונה, קדימה, בראשות
שאול מופז, אשר עמדה על מנדט אחד יותר מהליכוד, נכנסה בין לילה לממשלת נתניהו והצילה אותו - עקב הבטחתו של ראש הממשלה ליו"ר קדימה כי יחד יגייסו את החרדים.
כחודשיים לאחר מכן, לכשנוכח מופז כי נתניהו היתל בו, הוא פרש מהקואליציה. בבחירות הבאות, קדימה התרסקה מ-28 ל-2 מנדטים בלבד. הציבור צפה איך נתניהו, בעורמתו, שיחק במפלגה הגדולה בכנסת ולמעשה התנער ממפלגת שלטון אשר עד לאותו הרגע היוותה את האלטרנטיבה היחידה לממשלתו, גרם לה לבנות לו כס מלכות - בעקבות קואליציית 94 הח"כים התנוססה תמונתו של נתניהו על שער מגזין TIME תחת הכותרת "המלך ביבי" - והושיב אותה תחתיו, לפני שפלט אותה לאבדון.
הגענו לבחירות מיותרות. אולי הכי מיותרות בהיסטוריה של מדינת ישראל. אולי כחול לבן היו צריכים להסכים לדרישות נתניהו ובכך להצליח לקרוע מעליו את המסכה ולחשוף את צביעותו; יכול להיות שאם גנץ היה מסכים שראש הממשלה ימשיך להתגורר עוד כשישה חודשים נוספים בבלפור - נתניהו, שידע גם ידע שלא יקבל חסינות מכחול לבן ואשר רצה שנחזור לקלפי מרגע שנודע לו כי לא יהיה בכוחו להרכיב קואליציה, עדיין היה מושך לבחירות וכל העם היו רואים ומשתאים. הרי נתניהו היה עושה הכל למען חסינות - וכנראה הכל למען בחירות.
אך מדובר בסיכון גדול מידי אשר היה יכול להתברר כהימור שגוי: אם כחול לבן היו בולעים את הפיתיון - הם היו יכולים להתעורר לאחר כחצי שנה למציאות עגומה בה היינו הולכים לבחירות, אחרי שהציבור היה צופה כיצד הרביעייה הכשירה את נתניהו. ואם זה היה קורה, אם היו ממליכים את נתניהו ובוגדים במהות המפלגה - החלפת השלטון - איזו הצדקה הייתה להם לקבל ולו אפילו קול אחד?
