|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
קריניצי נושא דברים ביובל ה-25 לרמת גן [צילום: באדיבות מוזיאון בית קריניצי]
|
|
|
50 שנה למותו של אברהם קריניצי
|
|
אברהם קריניצי היה ראש העירייה הראשון של רמת גן, מייסד ובונה העיר וכיהן 43 שנים ברציפות בתפקיד ראש עירייה -מועצת רמת גן ● בימים אלה מלאו 50 שנה למותו הטראגי בתאונת דרכים
|
|
|
אברהם קריניצי בלשכתו 1945 [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
|
|
בבוקר יום חמישי ה-13 בנובמבר 1969 נסע אברהם קריניצי ראש עיריית רמת גן, בן ה-84, לעכו למפעל החרסינה "ברבור" שהיה בבעלותו. על ההגה הופקד נהגו הנאמן מזה 15 שנה ברוך עזאני (48). במושב האחורי ישבו חתנו ישעיהו שמואלביץ (55) ולצידו המהנדס אברהם קירשנר (67). בעת שעשו דרכם חזרה לרמת גן סמוך לשעה 6 בערב סטתה מכוניתו מנתיבה בכביש חיפה-תל אביב, ליד קיבוץ החותרים, והתנגשה חזיתית במשאית עמוסת עגבניות. מכוניתו של קריניצי מדגם דודג' נמחצה תחת המשאית שהתהפכה כתוצאה מהתנגשות לצידה. קריניצי, חתנו שמואלביץ ועזני הנהג נהרגו במקום. קירשנר נפצע קל והועבר לבית החולים רמב"ם. נהג המשאית חסן מסרי (25) מחיפה נעצר לחקירה, אולם שוחרר בערבות כעבור יומיים בהוראת שופט. כשבועיים לפני התאונה הקטלנית נבחר קריניצי לתפקיד ראש עיריית רמת גן בפעם ה-12 ברציפות וזאת למרות שחצה מזה כבר את גיל ה-80. הוא כיהן 43 שנים בתפקיד ראש עירייה -מועצת רמת גן ונמנה עם דור נעלם של ראשי ערים מיתולוגיים המזוהים עם עירם, יוזמים, בונים ומנהלים את העיר ביד רמה, במסירות, ב"בולדזריות" מסוגם של מאיר דיזנגוף, טדי קולק, פנחס איילון, שלמה להט ועוד. מותו הטראגי של קריניצי, שהיה ראש עיר דומיננטי ואהוב, היכה בהלם ובתדהמה לא רק את תושבי עירו רמת גן, אלא גם את כלל תושבי המדינה שכן היה דמות ארצית ציבורית מוכרת וידועה גם מחוץ לרמת גן. בצוואתו ביקש להיטמן בבא יומו בזכרון יעקב או בפארק הלאומי וכך כתב: "רצוני לבא למנוחת עולמים בזכרון יעקב או בפארק הלאומי כפי שמועצת העיר תחליט". עוד ביקש שהלוויתו תהיה מסורתית אך לא יישאו בה הספדים. עם היודע מותו, מועצת עיריית רמת גן התכנסה לישיבה דחופה כדי לקבוע את סדרי ההלוויה. אישור קבורה מיוחד הוצא עוד באותו יום וקריניצי הובא לקבורה בחלקת קבורה מיוחדת בפארק הלאומי ברמת גן. פארק אותו יזם, יסד וטיפח. אלפים השתתפו בהלוויתו. ארונו עטוף דגל המדינה הוצב בכיכר רמב"ם (כיכר אורדע) ברמת גן ומשם יצא מסע ההלוויה רגלי לעבר ביתו של קריניצי שברחוב יהלום. מכאן הוסעו המלווים באוטובוסים לחלקת הקבר בפארק הלאומי. בין המשתתפים בהלוויה דוד בן-גוריון ידידו הטוב של קריניצי, סגן ראש הממשלה יגאל אלון, ח"כ מנחם בגין, נציג הרמטכ"ל שמואל אייל, ונציגי חיל הצנחנים המאומץ על-ידי עיריית רמת גן. משרדי העירייה היו סגורים ביום ההלוויה ובבתי הספר נערכו בשעות הבוקר מפקדי הספד ומחנכים הקדישו את שיעוריהם לנושא. בימים אלה מלאו 50 שנה למותו של קריניצי. מול חלקת הקבר בפארק הלאומי נערכה (2.12.19) אזכרה עירונית במעמד ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, ובני משפחתו. באזכרה השתתפו בני משפחות קריניצי עזאני וקירשנר. |
|
|
|
[צילום: באדיבות מוזיאון בית קריניצי]
|
|
|
|
|
|
|
| קריניצי נושא דברים ביובל ה-25 לרמת גן. | |
|
|
|
|
כבר בשנותיו הראשונות בארץ היה מעורב בפעולות התיישבות וביטחון ● עם הקמת "ההגנה" נמנה עם ראשוני ארגון "ההגנה"
|
| ▪ ▪ ▪ |
לפניכם סיפור חייו של אברהם קריניצי. המידע בכתבה זו מתבסס על מידע המצוי בארכיון מוזאון "בית קריניצי" ועל סמך ידע אישי. הצילומים בכתבה באדיבות מוזאון בית קריניצי בית העיר רמת-גן ומנהלת המוזאון עדית קמין-וילוז׳ני. קריניצי נולד ב-26 בדצמבר שנת 1886 בעיר גרודנו (גרודנה) שבאימפריה הרוסית . משפחתו הייתה מסורתית. בילדותו למד בחדר, ובגיל 15 החל לעבוד כשוליה אצל נגר ולמד את מקצוע הנגרות. הוא הצטרף למפלגת "פועלי ציון" והיה פעיל בסניף המפלגה בעיר. בחנוכה תרס"ו 1905, תקופת העלייה השנייה, בהיותו בן 19 לערך עלה לארץ-ישראל כחלוץ דרך נמל יפו. לאחר הגעתו ארצה עבד תקופת מה כנגר ברחובות ובין השאר הקים שם את שלד העץ של גג בית הכנסת הגדול בעיר וכן עבד בראשון לציון. לאחר מכן עבר ליפו שם פתח נגריה משוכללת לתקופתה שנודעה בזכות הרהיטים האיכותיים שיוצרו בה. כבר בשנותיו הראשונות בארץ היה מעורב בפעולות התיישבות וביטחון. עם הקמת "ההגנה" נמנה עם ראשוני ארגון "ההגנה". במלחמת העולם הראשונה עבד בשרות הרכבות הטורקי כאחראי על כריתת העצים להסקת קטרי הרכבת הטורקית. בין השאר עבד בדמשק שם נולדה בתו שולמית. בתחילת שנות ה-20, על-פי בקשתו של מאיר דיזנגוף, היה ממקימי המשטרה העירונית הראשונה בתל אביב יחד עם שלום פחטר וסעדיה שושני. קריניצי נמנה עם מייסדי שכונת נחלת בנימין בתל אביב, והתגורר בשכונה עם משפחתו עד שעברו לביתם ברמת גן.
|
|
ראש מועצה ועירייה 43 שנים ברציפות
|
|
|
בשעת בוקר מוקדמת נאסר קריניצי על-ידי הבריטים יחד עם ראשי העיר ישראל רוקח מתל אביב ועובד בן עמי מנתניה, ונשלח למחנה המעצר בלטרון
|
| ▪ ▪ ▪ |
קריניצי הגיע לרמת-גן בשנת 1925 ועד מהרה היה לדמות המרכזית בה. בשנת 1926 העניק הממשל הבריטי מעמד של מועצה מקומית לרמת-גן הקטנה וקריניצי התמנה לנשיא המועצה הראשון. מאז ועד שנת 1969 ניצח ב-12 מערכות בחירות ברציפות. הוא החזיק, ככל הנראה, בשיא עולמי כראש רשות מקומית: 43 שנים (24 שנים כראש המועצה ועוד 19 שנים כראש העירייה).
קריניצי כיהן כראש עיריית רמת גן מטעם הציונים הכלליים (מאוחר יותר המפלגה הליברלית) ועמד תמיד בראש קואליציות של מפלגות מהמרכז והימין. על-אף שהיה בעברו איש מפלגת פועלי ציון וחבר ארגון ההגנה קריניצי היה אקטיבסט בדעותיו וגילה יחס מיוחד לאירגוני המחתרות אצ"ל ולח"י.
בניגוד לערים אחרות, רמת גן לא טיפחה את הממסד ההסתדרותי ואת מפלגת מפא"י. ב-5 באוגוסט 1947 בשעת בוקר מוקדמת נאסר קריניצי על-ידי הבריטים יחד עם ראשי העיר ישראל רוקח מתל אביב ועובד בן עמי מנתניה, ונשלח למחנה המעצר בלטרון, וכעבור למעלה מחודש שוחרר וחזר לניהול העיר.
|
|
הפך את רמת גן ממושבה קטנה לעיר רביעת בגודלה
|
|
|
|
[צילום: באדיבות מוזיאון בית קריניצי]
|
|
|
|
|
|
|
| קריניצי מארח בגן אברהם את הצייר ראובן רובין. | |
|
|
|
|
לא פעם נטען כלפי קריניצי כי העריה מתנהלת ללא שקיפות בבזבזנות ולא תמיד על-פי הנהלים המקובלים
|
| ▪ ▪ ▪ |
קריניצי טיפח ופיתח את רמת-גן ממושבה קטנה לעיר הרביעית בגודלה במדינה. לצד פיתוח עירוני מואץ והקמת מפעלי תעשיה שהגיעו ביוזמתו לרמת-גן (עלית, פלאלום, צ.ד. ועוד), הוא היה "משוגע" לגינות נוי, לעצים ולפרחים ונטע בכל מקום פנוי ואפשרי ברמת גן עצים ופרחים. הגנים הציבוריים כיסו את רמת גן והפך את רמת-גן לעיר ירוקה אולי יותר מכל עיר אחרת בארץ. עם קום המדינה התרכז בקליטת עלייה ובהקמת שני מפעלים גדולים: הפארק הלאומי ואצטדיון רמת-גן. הוא היה הראשון מבין ראשי הערים שאימצו יחידה של צה"ל, ויזם את אימוץ חיל הצנחנים. בתקופתו נפתחה המכביה ברמת גן, נבנתה הספרייה העירונית הראשית ברחוב חיבת ציון נבנו מוסדות חינוך ותרבות רבים. ב-1950 יצא קריניצי לארצות הברית לניתוח שהוגדר "קשה ומוצלח" הוא שהה בארצות הברית במשך כחודש ושב לארץ. קריניצי היה איש אמיד ובעל כמה מפעלים ועסקים פרטיים. בבעלותו ובבעלות משפחתו היה "בית חרושת לנגרות ורהיטים א.קריניצי" בה עבדו כמה מבני משפחתו. ב-1963 רכש יחד עם שותפים את בית החרושת לחרסינה "ברבור" בעכו. כבעל אמצעים מילא קריניצי את תפקידו הציבורי ברמת-גן, רוב השנים, ללא שכר. קריניצי שלט בעיר ביד רמה ויהיו שיאמרו בכוחנות. בינואר שנת 1961 פסק בית המשפט העליון כי על ראש העיר קריניצי, סגנו שלום זיסמן, ומהנדס העיר לשלם פיצויים סך 3300 ל"י לבנימין תיק, בעל מלון עדן ברמת גן שבפינת הרחובות הרצל וזבוטינסקי ברמת גן, בשל "הריסת חלק מבנינו באישון לילה". לא פעם נטען כלפי קריניצי כי העריה מתנהלת ללא שקיפות בבזבזנות ולא תמיד על-פי הנהלים המקובלים. ב-1959 סירב לפניית סיעה במועצת העיר למסור פרטים על תוצאות ביקורת שערכה חוליית ביקורת מטעם משרד הפנים על תפקוד העירייה ומוסדותיה. היו שמועות כי ריהוט וציוד במוסדות העירייה נרכשו במפעל הרהיטים שהיה בבעלותו של קריניצי. לא ברור עד כמה שמועות אלה נכונות. ב-1961 הוצבו שלטי נחושת בבתי הספר ובגני הילדים ברמת גן וכן במוסדות עירוניים נוספים בעלות יקרה של כמה אלפי לירות. מתנגדיו של קריניצי טענו כי מדובר בבזבוז כספי ציבור ללא הצדקה. קריניצי השיב להם בנוסח "אני לא מבין מה הבעיה". אולם הביקורת כלפי קריניצי לרוב "נמסה" מהר והשתתקה, שכן היה ראש עיר בעל מעמד, מוצלח, איש ביצוע ואהוב ומוערך על התושבים. תעיד על כך העובדה כי נבחר שוב ושוב.
|
|
"האיש המונצח ביותר במדינה"
|
|
|
|
[צילום: באדיבות מוזיאון בית קריניצי]
|
|
|
|
|
|
|
| אברהם קריניצי עם עלדיו שנות ה-20. | |
|
|
|
|
היו שטענו כלפיו שהתנהגותו גובלת במגלומניות ועברה את גבול הטעם הטוב
|
| ▪ ▪ ▪ |
ב-1963 התפרסמו בעיתונות נתונים לפיהם אברהם קריניצי הוא "האיש המונצח ביותר במדינה" ועוד בחייו התברר כי קריניצי ועוזריו דאגו להנציח שמו במקומות רבים בעיר עוד בחייו - היו שטענו כלפיו שהתנהגותו בנושא זה גובלת במגלומניות ועברה את גבול הטעם הטוב. ואכן אתרים ומוסדות רבים בעיר נקראו על שמו של קריניצי עוד בחייו, תופעה לא שגרתית במדינה של אז.
ב-1962 החליטו ראשי מחלקת החינוך של עיריית רמת גן לטעת יער על שמו של קריניצי כאות הוקרה על פעילותו .תלמידים נקראו לתרום לנטיעת היער. כאות הוקרה לראש העירייה ולפועלו החליטה עירית רמת גן לשנות את שמו של "גן הניצחון" ברחוב הקשת ל"גן אברהם". "גן הניצחון" נקרא בשם זה לציון ניצחון בנות הברית על הצבא הנאצי, גם השדרה המובילה לגן נקראה "שדרת אברהם" על שמו של קריניצי, החווה הלימודית בעיר נקראה "תלמי אברהם" אף היא על שמו של קריניצי.
כמו-כן סניף ארגון "בעלי המלאכה" נקרא "משכן המלאכה ע"ש אברהם קריניצי". ב-1961 נחנך ליד "פרדס אברלה" בדרום רמת גן, בית ספר מקצועי לנגרות. שמו הרשמי נקרא "בית ספר תיכון מקצועי לנגרות ע"ש אברהם קריניצי". קרינצי נכח בטקס חנוכתו נשא דברים והודה על הכבוד שניתן לו. מספרים כי באירוע זה ובמקומות נוספים אמר את המשפט: "לא כל ראש עירייה יכול להיות נגר אבל כל נגר יכול להיות ראש עיר".
קריניצי הרבה לפאר את עצמו ואת מעשיו ולא ניסה ל"התייפף" ולהסתיר עובדה זו. הוא אף אמר בהזדמנויות רבות כי הוא רואה זכות בכבוד ובהערכה הניתנים לו ובמקרה שלו הכבוד רדף אחריו הציבור אהב והעריך אותו. ובחר בו שוב ושוב.
|
|
אירח וערך קבלות פנים רבות
|
|
|
|
[צילום: באדיבות מוזיאון בית קריניצי]
|
|
|
|
|
|
בעת שקריניצי עמד בראש העירייה חילקה עיריית רמת גן לכל תלמיד בעיר ומדובר באלפי תלמידים כשי מיוחד את ספרו "בכח המעשה"
|
| ▪ ▪ ▪ |
ראש עיר קריניצי נהג לערוך קבלות פנים ומסיבות גן הן בביתו הפרטי והן באולמות העיר. באירועים אלה השתתפו ראשי המדינה, שרים, אישי ציבור ומוזמנים. ביום העצמאות ערך באופן מסורתי קבלת פנים לנציגים הדיפלומטיים המתגוררים בעיר וכן לאישי ציבור ומוזמנים תושבי רמת גן. כן נהג לארח כידוע בביתו קציני וחילי חיל צנחנים המאומצים עד היום על-ידי עיריית רמת גן.
לכבוד יובל ה-75 להולדתו נערך מטעם עירית רמת גן קבלת פנים מפוארת בהשתתפות כ-1'500 אורחים. "מר קריניצי הודה נרגשות על הכבוד שהוענק לו". בחלק האמנותי הופיעה "רביעיית התיאטרון".
קריניצי כתב שני ספרים אוטוביוגרפיים: "בכוח המעשה" (1950) ו"במו ידי" (1959). בעת שקריניצי עמד בראש העירייה חילקה עיריית רמת גן לכל תלמיד בעיר ומדובר באלפי תלמידים כשי מיוחד את ספרו "בכח המעשה" העוסק בן השאר בתולדות חיhו ופעליו.
תלמידים ברמת גן מספרים כי חילקו להם את הספר הזה מספר פעמים לאורך שנות לימודיהם. היום פרשה מסוג זו הייתה זוכה לכותרות בעיתונות ו"מרימה גבות".
|
|
היה נשוי לבתיה לבית קרסוקוב ולשניים נולדו שני בנים ושתי בנות
|
| ▪ ▪ ▪ |
לאחר מותו נקרא רחוב יהל"ם בו התגורר, על שמו - רחוב קריניצי. כמו-כן הפארק הלאומי ושכונת קריית קריניצי נקראו על שמו.
קריניצי היה נשוי לבתיה לבית קרסוקוב ולשניים נולדו שני בנים ושתי בנות. בר כוכבא קריניצי, יהודה קריניצי, שולמית שמואלביץ (קריניצי), מרים יקים (קריניצי). קריניצי נישא בנישואין שניים לשרה הברמן ילידת קלן בגרמניה.
|
|
ביתו של קריניצי והפיכתו למוזאון
|
|
|
|
[צילום: באדיבות מוזיאון בית קריניצי]
|
|
|
|
|
|
בצוואתו שנכתבה בחודש יוני 1966, שלוש שנים וחצי לפני שנהרג בתאונת דרכים, ציווה את ביתו לעירייה על-מנת שישמש "למטרה ציבורית-תרבותית"
|
| ▪ ▪ ▪ |
בית אברהם קריניצי שוכן ברחוב קריניצי 64 ברמת גן וכך מסופר עליו באתר מוזאון בית קריניצי: הבית הוא אחד מבתי האבן הראשונים שנבנו ברמת-גן. הבית הוקם בשנת 1925, בשני מפלסים (קרקע ומרתף) והיה ביתה הפרטי של משפחת קריניצי. בתחילה השתרע מגרש הבית על פני כ-15 דונמים, כאשר אחד מסימני ההיכר הידועים ביותר בחזיתו הייתה שדרה של עצי דקל ממין "וושינגטוניה" (שניטעו בישובים שהוקמו בתקופת העלייה השנייה). עוד בחייו הפשיר קריניצי את רוב הקרקע לבנייה והותיר לשימושו הפרטי את הבית עם רצועת גינה היקפית צנועה.
בצוואתו שנכתבה בחודש יוני 1966, שלוש שנים וחצי לפני שנהרג בתאונת דרכים, ציווה את ביתו לעירייה על-מנת שישמש "למטרה ציבורית-תרבותית" ויקרא תמיד על שמו "בית קריניצי".
לאחר מותה של אלמנתו שרה קריניצי ב-1981 עבר הבית על-פי צוואתו של קריניצי לרשות העירייה בשנת 1988. לאחר שעבר שיפוץ יסודי הוסב בית המגורים הפרטי, בן שני המפלסים ונפתח לציבור כבית קריניצי - מוזאון לתולדות העיר רמת-גן. בשנת 2003 התווסף לו הארכיון העשיר לתולדות רמת-גן, המעמיד לרשות מעיינים וחוקרים מסמכים ותצלומים בנושאים שונים מראשית היישוב ועד ימינו. "בית קריניצי-בית העיר רמת-גן", הוא כיום מקום תוסס ופעיל ונערכים בו אירועים רבים.
|
|
| תאריך:
|
18/12/2019
|
|
|
עודכן:
|
18/12/2019
|
|
אלי אלון
|
|
50 שנה למותו של אברהם קריניצי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נצר גבריאל
|
18/12/19 22:05
|
|
|
|
|
|
נצר גבריאל
|
18/12/19 22:49
|
|
|
|
2
|
|
יעקב ל
|
21/12/19 14:37
|
|
|
|
|
|
נצר גבריאל
|
23/12/19 00:45
|
|
חלפו שבועיים מאז הביקור בנתניה. זכר השהייה במיקום הנפלא שלי, בקרבת הים, עדיין מלווה אותי. אני מתעוררת בבוקר ומיד מסיטה את הווילון כשמבטי מופנה החוצה ועיניי מחפשות את הצבע הכחול של הים, שוכחת לרגע שאני בבית, במתחם המאוכלס בגורדי שחקים.
|
|
|
|
|
בחודשים האחרונים קמה טענה מופרכת ומיסקונספציה לא בריאה, לפיה בני גנץ היה צריך להיכנס לממשלה תחת בנימין נתניהו לחצי שנה שנה, כפי שהוצע, מהסיבה האומללה שגם אם רה"מ לא היה מכבד את הסכם הרוטציה וכן בוחר ללכת לבחירות, הרי שנתניהו בכל מקרה יכהן עכשיו כשישה חודשים כחלק מממשלת המעבר. ישנן כמה סיבות מדוע המדובר בגיבוב שטויות מוחלט:
|
|
|
|
|
"ליבו של מדינאי, צריך להיות תמיד בראשו" (נפוליאון בונפרטה).
|
|
|
|
|
אשרי אדם מפחד תמיד. זהיר. שקול. בוחן השפעת מעשיו היום על המחר. מניח כי במחזות החיים כותבת גם יד נעלמה תמונות במערכות הרביעית והחמישית ועל כן כבר בראשונה צריכים לדעת לקדם או לסכל מה שעלול לבא. אשרי. זה פחד בונה. זה פחד אחראי. סולידי. מרגיע.
|
|
|
|
|
שי ניצן עזב ביום ב' (16.12.2019), את כורסתו המרווחת במשרד המשפטים בירושלים ויצא אל רחוב צלאח א-דין הירושלמי, הגשום. אילו הרהורים חלפו במוחו באותו רגע בו נטש את משרדי פרקליטות המדינה שהיוותה שנים רבות מעין מטה פעולה למשנתו הפוליטית, שלו ושל עוזריו, כדינה זילבר המשנה לפרקליטות המדינה ובת טיפוחיו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה  ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
